ראש הממשלה אשכול בשייח' ג'ארח אחרי המלחמה
ראש הממשלה אשכול בשייח' ג'ארח אחרי המלחמהצילום: משה מילנר. לע"מ

בעיריית ירושלים אושר שיקומה והרחבתה של אנדרטה שהוקמה לזכרם של לוחמי חטיבת הצנחנים שנפלו בשכונת שייח' ג'ארח בדרכם לעיר העתיקה במלחמת ששת הימים, אלא שתושביה הערבים של השכונה מתנגדים לשיקום וטוענים שמדובר בחלק מהליך ייהודה של העיר.

יורם זמוש, מ"פ בחטיבת הצנחנים בעת הפריצה לעיר העתיקה במלחמת ששת הימים, ממובילי שיקומה ושיפוצה של האנדרטה דוחה מכל וכל את הטענות נגד המהלך ובראיון לערוץ 7 הוא מספר על המקום, על מיזם ההנצחה ועל המענה לתוקפים:

"זה לא רק גלעד זיכרון, אלא אתר מורשת שנבנה באופן ספונטאני לאחר הקרבות, לאחר מסדר הפרידה בהר הבית. הגלעד הוקם באופן ספונאטאני על ידי החבר'ה שלא רצו לנסוע הביתה. זה היה בערב שבועות, החזרנו את הציוד ואת הציוד של ההרוגים והפצועים וחבר'ה רצו להישאר יחד, הדליקו מדורה על גבעת הרתק, גבעה חשופה שעליה נמצא הגלעד. אחד החיילים שהיה מאגיסט נורה שם".

זמוש מוסיף ומספר על ההיערכות לחזרה לבתים כאשר כשלושים אוטובוסים הגיעו לפיזור לוחמי הגדוד, גדוד 71. החלוקה הייתה לפי אזורי מגורים ולא לפי מחלקות. לפלוגה שלו הוקצו חמישה אוטובוסים. מי שפיקד על הנהגים היה שייע גלזר, לימים שחקן ומאמן כדורגל. משראה שהחבר'ה לא ממהרים לעלות לאוטובוסים ונשארים במקום "הוא ואמר להם השתגעתם, סעו הביתה. מחר זה ערב חג. תשכחו מזה".

"הגיע אחד הקצינים מגדוד 28, הגדוד המבוגר יותר. הוא אמר שאצלם כל אחד הרים אבן והקימו גלעד. הוא רצה לנסוע איתנו לראשון. החלטנו שכל אחד ירים אבן. המג"ד כתב על האבן בשפתון של אשתו של אחד הלוחמים שנפל לאחר מכן. היא הגיעה לשם עם המשאיות מהחטיבה. הוא כתב על האבן שהוצבה בראש הגלעד 'פה נפלו לוחמי גדוד 71 במערכה לשחרור ירושלים והכותל המערבי'. מישהו הביא קסדה מנוקבת של חייל שלי, דודי גלעדי הי"ד. שמו את הקסדה על הגלעד. כולם היו מחובקים בכמה מעגלים מסביב, התרגשות עצומה, שרים התקווה, מתנדנדים כמו במכינות ובדמעות נפרדים וסוף סוף נוסעים הביתה".

לימים, מספר זמוש, "שיקמנו את הגלעד והוספנו קירות עם שמות הנופלים בקרבות אחרים של הגדוד שצלח את התעלה במלחמת יום כיפור ואחר כך במלחמות הבאות. כיום המקום מטופח ומגודר, הוא הוכר כאתר מורשת לאומי וכחלק מגבעת התחמושת. השטח הרחב שמאחוריו הוא משולש עם עתיקות שהוכרז כשטח ציבורי פתוח ואסור לבנות שם, כי יש שם גתות עתיקות ומערות. זה אמור להיות פארק, שטח ירוק ללא שום בניין".

בדבריו מדגיש זמוש כי בניגוד לטענות כל מיזם שיקום ושדרוג המתחם אינו חורג מהשטח שהוקצה לאנדרטת המורשת, ומדובר בדונם אחד מתוך 13 דונם שבשטח. "עם השנים השטח התמלא מחוץ לגבולות השטח בבניינים. בשנות השבעים בנו מדרסה, בית ספר ערבי, ולשם נדחסו 50 משפחות שהגיעו מחברון, משפחות שפלשו לירושלים כדי לקבל תעודה כחולה. הם שכרו את הכיתות האלה מהוואקף והיום הוואקף במתח איתם כי הם לא רוצים לשלם. כך הם הפכו ל-300 איש שהם צרה גדולה בכל האזור. בנוסף נבנו הרבה מבנים, גם ציבוריים. העירייה פיתחה ויצרה גינון יפה לטובת הערבים באזור".

"נוצרה צפיפות, וצריך להגיד שהם לא אוהדם במיוחד והיו הרבה נזקים על ידי איזמל, בטינופת והשלכת נבלות. הצבנו גדר מסביב, הוצבו מצלמות, התפתח בינוי בקרקעות ייעודיות באזור מערת שמעון הצדיק מה שעורר מתחים ותנועה של יהודים ליד הגלעד. עם השנים התפתח גם ציר מטיילים ומבקרי מורשת. הם יוצאים מגבעת התחמושת לאורך המסלול שפרצנו במלחמה עד לרוקפלר והלאה לשער האריות העיר העתיקה והכותל. מדובר במסלול מאוד הומה ומוסדר".

התכנית החדשה, אומר זמוש, נועדה "להרחיב מעט את הגידור ולא את השטח, לחזק את המצלמות, לבנות את המקום מחדש בצורה מאורגנת יותר, להציב ספסלים בתוך השטח פנימה ל-250 איש ולסלול שביל תוכן עם שבע לוחות פלדה גדולים שחרוטות בהם תמונות מקרבות של הגדוד כולל הנפת הדגל, והכול בתוך השטח הקיים".

מאחר ומדובר באתר מורשת שאינו מיועד לבנייה, אתר שאושר על ידי כל הדרגים בעיריית ירושלים, מה מניע את המחאה? "הצעקה היא חוצפה והתנכלות. טמבל גמור היה מי שהפך את זה לאייטם גמור בטלוויזיה", הוא אומר בהתייחס לכתבה ששודרה על מחאת האגודה לזכויות האזרח שחברה לתושבים ערבים בשכונת שייח' ג'ארח, ועתרה בשמם נגד שיקום האנדרטה.

על השתתפותו שלו באותה כתבה הוא אומר: "אנחנו לא רוצים לתקוע אצבע לאף אחד. לא רוצים שהתנגדות כזו תגיע לבג"ץ עם כל הקשקשת הפוליטית שתגרום לעיכוב התכנית, אבל גם לא רוצים שבלופים ושקרים ופייק ניוז והשמצות יהפכו לבון טון בתקשורת ובציבור. ניסיתי להסביר את זה בכתבה אבל העורכים מחפשים משהו אחר, את מה שאמר הערבי. הם לוקחים טרמפ במאבק נגד שכונת שמעון הצדיק".

"קידשנו את האדמה הזו בדם הנופלים", אומר זמוש וקובע כי ישראל ריבונית בשטח זה והיא ורק היא תכריע על גורל המקום ועתידו. על התייצבות האגודה לזכויות האזרח לצד העותרים הוא אומר: "זה רק הם. מדובר ביהודים שמחפשים פרובוקציות עם טענות נלעגות ובלתי מבוססות לחלוטין. זה פשוט ניבול פה. אין שום בסיס לכל הדברים".

לטעמו מהלך שיקום האתר כבר לא יילך לאחור והוא יקודם כפי החלטת העירייה. "ביום ירושלים נתגייס כל ותיקי הגדוד והחטיבה ואוהביה לאיסוף עוד מיליון שקל. יש לנו כבר מיליון שקל לעבודות הבינוי הגידור והתשתית. גמר העבודות והצבת לוחות הפלדה ומערכת הסברה אודיו ויזואלית יצריכו סכום נוסף שאותו נצטרך לגייס בעצמנו".