גורמים במערכת הפוליטית סיפרו לערוץ 7 כי התשובה לשאלה מי יהיה הנשיא הבא של מדינת ישראל נסובה סביב השאלה האם יהיה דיל פוליטי במשא ומתן הקואליציוני על תפקיד הנשיאות.
אם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יגיע ל-61 המנדטים שיכולים להבטיח לו חסינות, נתניהו עשוי לפנות אל המועמדים לנשיאות ולהציע להם את תמיכת ''גוש נתניהו'' בתמורה להענקת חנינה.
כדי להבטיח את ההצבעה של גוש מפלגות לנתניהו למועמד שנתניהו חפץ בייקרו, הוא ידרוש מהמפלגות בהסכם הקואליציוני להצביע בבחירות לנשיאות לפי עמדת הקואליציה, או ליתר דיוק - לפי עמדתו של נתניהו ובהתאם ל''דיל'' שירקח עם המועמד שהבטיח לו חנינה.
הבחירות לתפקיד הנשיא ה-11 של ישראל יתקיימו במועד שייקבע על ידי הכנסת הבאה, במהלך חודשים אפריל-יוני. הנשיא הנוכחי ראובן ריבלין יסיים את כהונתו ב-5 ביולי 2021.
שר הבריאות יולי אדלשטיין הצהיר בכנס ירושלים השבוע: "אני לא מתמודד לנשיאות, יש לי תפקידים אחרים לעשות כעת. זיכה אותי הקב"ה בתפקיד זה של שר הבריאות, זאת זכות גדולה. העשייה מדגדגת לי לפני תפקיד הנשיא".
המרוויח בגדול מפרישתו של אדלשטיין מהמירוץ הוא יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג שנהנה מתמיכה רחבה של של הערבים, החרדים והשמאל ופועל בימים אלא גם מול פוליטיקאים בימין כדי להביא לגיבוש של רוב לבחירתו לנשיא המדינה.
לתפקיד הנשיא צפויים להתמודד גם הזמר יהורם גאון שמקורב לראש הממשלה וכמובן כלת פרס ישראל מרים פרץ שאמרה בחודש שעבר בראיון לערוץ 7 כי היא שוקלת להתמודד לנשיאות המדינה, "בזמן האחרון אני מקשיבה לקריאות אלי", אמרה פרץ והוסיפה, "נשיאות, זו זכות וכבוד גדול". פרץ זוכה לתמיכה רחבה של בנט, לפיד וגם חלקים גדולים בליכוד.