הרבנית ד"ר חנה קטן, מתומכי קמפיין איחוד המפלגות בציונות הדתית רואה במפלגת הציונות הדתית המאוחדת מעין הגשמת החלום של שנים ארוכות; מפלגה אמונית גדולה המאחדת בין זרמים שונים בציבור הדתי הלאומי.
"איחוד בין נציגים מגוש עציון, מרכז הארץ, נציגים ונציגות מגוונים שונים, התיישבות, ישיבות הסדר, לצד ישיבות גבוהות לצד ישיבות הקו, לצד צעירי ההתיישבות, סוף סוף כולם תחת מפלגה דתית לאומית אחת", מסבירה קטן.
לדבריה, "מקום המדינה אנו עדים לכך שרק מפלגה ציונית דתית מגזרית אמיתית שפועלת סביב אידאולוגיה אמונית מצוקה ברוח תורת הרב קוק שמבוססת על המשולש האידאי של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל יכולה לאורך זמן ובעקביות לקדם ערכים של זהות יהודית, שמירת התא המשפחתי, לאומיות ושמירה בכל מחיר על שטחי ארץ ישראל. מפלגות אווירה כאלו אחרות או מפלגות דו מהותיות המערבות בין סוגי אוכלוסיות שונים לא תמיד יצליחו לעמוד בפני אתגרים וניסיונות וכראייה שלא תשכח ראינו את יקיר ההתיישבות אריאל שרון שפתאום בן רגע הפיל עלינו את חורבן הגירוש מבלי להניד עפעף, וזה בדיוק מה שקורה כשלא מתבססים על עולם התורה. זוהי בדיוק הסיבה שאני קוראת לציבור הדתי להצביע למפלגת הציונות הדתית שעל אף המחלוקות והניואנסים האידאולוגיים כלל נציגיה בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אבי מעוז ועוד מחויבים לתורת ישראל".
עוד מציינת ד"ר קטן כי "לכל אחד מחברי הרשימה יש את בית המדרש שלו, ומביא עמו הגוון שלו וזה דבר נפלא. ככל שעם ישראל גדל ומסתעף, כך הגיוון גדל, וכך ישנו ייצוג הולם לכל חלקי הציבור. צריך לראות את זה כמו ילדים, ככל שיש יותר ילדים רואים את הגיוון מסתעף, אך לאורך למרות הגיוון והשוני לאורך כל הדורות נשארנו משפחה".
בעניין הפיצול של ימינה והציונות הדתית מדגישה ד"ר חנה קטן כי "המאבקים שנוצרו כואבים לי אבל אני מאמינה שלשני הצדדים היו כוונות טובות ובסופו של דבר לכך הקב"ה כיוון. בצלאל סמוטריץ' ונפתלי בנט הם פוליטיקאים משופשפים שגם יידעו לעבוד יחדיו בממשלה הימנית לאומית שתקום בעז"ה, אני מאמינה שמעז יצא מתוק ובהחלט הכל לטובה".
לסיכום, לקראת ליל הסדר הקרב מציינת קטן כי "בפסח יצאנו לחירות מתוך שיעבוד במצרים. אנחנו יודעים החירות האמיתית היא המחויבות לערכים. 'אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה'. בן חורין אמיתי הוא מי שמנהל את חייו ולא נותן לחיים לנהל אותו. כשכל אחד ברמה הפרטית יבין שיש לנו קוד אלוקי המנחה את חיינו ומעניק לנו זכות על הארץ הזאת, הרי שממילא שאר הערכים האידאולוגיים יתחברו לכך. לכן חייב כל אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצריים בכל יום. 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך'.