לוחם הנח"ל שירה בחברו הואשם בהמתה בקלות דעת

סמ"ר מ' הואשם בהמתה בקלות דעת של חברו יונתן גרנות. הפרקליטות הצבאית דרשה לעצור אותו עד תום ההליכים נגדו.

ערוץ 7 , ד' בניסן תשפ"א

לוחם הנח"ל שירה בחברו הואשם בהמתה בקלות דעת-ערוץ 7
סמ"ר יונתן גרנות
צילום: דובר צה"ל

הפרקליטות הצבאית הגישה כתב אישום נגד סמ"ר מ', לוחם בנח"ל שירה בשוגג בחברו יונתן גרנות וגרם למותו.

הוא מואשם בעבירת המתה בקלות דעת המקבילה לסעיף הריגה במשפט האזרחי. לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של הלוחם עד תום ההליכים נגדו.

התקרית התרחשה לפני כשבועיים בבסיס כשסמ"ר מ' הרים, לטענתו, רובה רוגר המשמש לפיזור הפגנות. כשאחז בנשק נפלט ממנו הכדור שפגע בגרנות וגרם למותו. המשטרה הצבאית בדקה חשד שהנשק לא נפרק כראוי במהלך אימון שהתקיים במטווח לפני כן.

על פי כתב האישום, "הנאשם לא הוסמך בעבר לשימוש בכלי נשק זה ולא הכיר את מנגנוני התפעול והירי שלו. עם סיום המטווחים, בשעות אחר הצהריים, הוחזרו ששת כלי הנשק למחנה, הונחו בשורה, בסמוך לעמדת המאזין שאוישה לסירוגין על ידי חיילי היחידה. בכלי הנשק לא הייתה מחסנית".

"בשלב מסוים ניגש הנאשם אל שורת כלי הנשק, ונטל כלי נשק 'רוגר' בעל מספר סידורי 280-45154, אשר היה ממוקם בקצה השמאלי של השורה. הנאשם עשה זאת מאחר שהסתקרן מכוונת שהותקנה על כלי הנשק, ורצה להתבונן דרכה. הנאשם הרים את כלי הנשק, מבלי שבדק אם כלי הנשק טעון, והחזיק בו כשהוא מקביל לקרקע ומכוון אל עבר גבעה בשטח המחנה, שבה עובר שביל וממוקם התאג"ד. הנאשם התבונן דרך כוונת הנשק, לחץ על ההדק ובעקבות כך אירעה נקירה בכלי הנשק. כתוצאה מכך נורה כדור מכלי הנשק, אשר פגע בראשו של סמ"ר יונתן גרנות ז"ל, אשר אותה עת התהלך בגבעה, במרחק של כ-60 מטר מהנאשם", לשון התביעה.

אתמול פורסם כי לוחם הנח"ל מ' כתב מכתב למשפחה השכולה ובה ביקש את סליחתה.

"אני רוצה לנחם, לעטוף ולחבק אותך ואת המשפחה כולה. אני רוצה להתעורר מהסיוט ולשבת עם יונתן לקפה כמו פעם ולצחוק איתו כמו שרק ידענו. אני דואג לו שם למעלה. אני כל כך מצטער ומבקש מכם סליחה, מחילה וכפרה. בבקשה תסלחו לי", כתב מ'.

הוא הוסיף, "הלב והנשמה שבורים והמוח לא תופס. אני לא מצליח לחיות עם העובדה שהוא לא כאן. שזה אפשרי לחיות בלעדיו. הלילות שלי הפכו לאויב והימים לא עוברים. אני מתעורר בסיוטים ורואה אותו כל לילה מול העיניים, אני רואה אותו ושומע אותו מדבר אליי ושואל אותי מתי אני בא לבקר אותו. כל יום אני חושב עליו, כל היום. אם קר לו, חם לו, אם הוא סובל, אם הוא כועס. וכמה שאני מתגעגע אין לתאר. אין לי יכולת לתאר כמה אני מצטער ודואג לו".