ערב פסח שחל להיות בשבת

לערב פסח שחל להיות בשבת יש מעלה מיוחדת, שמתוך קדושת השבת אפשר לזכות לקלוט את רעיון הפסח באופן עמוק יותר

הרב אליעזר מלמד , ה' בניסן תשפ"א | עודכן: 07:39

ערב פסח שחל להיות בשבת-ערוץ 7
הרב אליעזר מלמד
צילום: הר ברכה

השנה נזכה להיכנס לחג הפסח מתוך קדושת השבת, ויש בכך כמובן מעלה מיוחדת, שמתוך קדושת השבת אפשר לזכות לקלוט את רעיון הפסח באופן עמוק יותר. יחד עם זאת יש לעמוד על ההלכות המיוחדות לשנה זו.

בדיקת חמץ וביעור חמץ

זמן בדיקת חמץ בכל שנה הוא בליל י"ד בניסן, וכאשר י"ד בניסן חל בשבת מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י"ג בניסן. ואחר הבדיקה מבטלים את החמץ שלא נמצא בבדיקה כמו בכל השנים. למחרת, ביום שישי, שורפים את החמץ שנמצא בבדיקה, וטוב לשורפו עד שעה שישית, כפי ששורפים בשנים רגילות, כדי שלא תשתרש בלב הרואים טעות, ויבואו לשרוף את החמץ בשנים אחרות בשעה מאוחרת (שו"ע תמד, א-ב).

אומנם בשונה משאר השנים, אין אומרים את נוסח ביטול החמץ מיד לאחר ביעור החמץ, מכיוון שצריך להשאיר לחם לשתי הסעודות הראשונות של שבת.

תענית בכורות

בכל השנים תענית בכורות בי"ד בניסן, וכאשר הוא חל בשבת מקדימים את התענית ליום חמישי, שהוא י"ב בניסן (שו"ע ורמ"א תע, ב).

כיום כמעט כל הבכורים נוהגים להשתתף בשמחת סיום מסכת במקום לצום. ואף שלגבי שאר הצומות אין שום היתר לאכול על ידי סיום מסכת, בתענית בכורות הסיום מועיל לכל המשתתפים מפני שהוא צום קל. שהצומות האחרים ניתקנו על ידי חכמים, ואילו צום בכורות הוא מנהג שנהגו בכורים, אבל לא ניתקן כצום מחייב, ולכן אפשר לשבור אותו על ידי שמחה של מצווה, כמו השתתפות בסיום מסכת.

בעיית סעודות השבת בערב פסח שחל בשבת

בכל השנים אחר ביעור חמץ אין יותר חמץ בבית, אולם בשנה זו עלינו לקיים את מצוות שלוש סעודות, שמתוכן חובה לאכול בשתיים הראשונות פת ולבצוע על לחם משנה.

אילו היה מותר לאכול בערב פסח מצות, כדי שלא להיכנס לבעיה בגלל החמץ היינו אוכלים מצות בסעודות השבת. אבל חכמים קבעו איסור שלא לאכול מצות בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה עלינו בשעת מצוותה. לפיכך עלינו למצוא את הדרך איך לקיים את מצוות סעודות השבת, ומאידך לשמור שלא יגיעו פירורי חמץ לכלי הפסח ולמאכלי הפסח.

הפתרון

כדי שלא להסתבך בתבשילי חמץ, המנהג הרווח לבשל לשבת תבשילים כשרים לפסח, להתחיל את הסעודה בקידוש ובאכילת פת עם ממרח אחד או דג באחד מחדרי הבית שאינו מיועד לאכילה בפסח או במרפסת. לאחר סיום אכילת הפת מנקים את הידיים, הבגדים והרצפה משיירי החמץ וזורקים אותם לפח. לאחר מכן עוברים לאכול במקום הקבוע לסעודה שכבר כשר לפסח, ושם אוכלים את תבשילי הסעודה הכשרים לפסח בכלים כשרים לפסח. במקום שבו מסיימים את הסעודה מברכים ברכת המזון.

באמצע סעודת שחרית מבערים את החמץ

גם בסעודת שחרית מקדשים ואוכלים פת במקום שאינו מיועד לאכילה בפסח, אלא שבשחרית מגיע זמן ביעור חמץ. לפיכך, לפני שממשיכים לאכול את תבשילי הסעודה הכשרים לפסח בכלים ובמקום הכשר לפסח, יש לנער היטב את הבגדים, לצחצח את השיניים מכל שיירי החמץ, לנקות היטב את המקום שבו אכלו חמץ מכל פירורי החמץ ולאסוף את כל שיירי החמץ שנותרו כדי לבערם מהבית. אם שיירי החמץ מועטים מאוד אפשר לבערם על ידי השלכתם לשירותים והורדת המים. אם השיירים מרובים יש להשליכם לפח הזבל הציבורי, ונכון לפגום את החמץ לפני כן בסבון. אולם גם אם לא פגמו את החמץ, בהשלכתו לפח הציבורי מבערים אותו, הואיל והפח מטונף וכל מאכל שמושלך אליו כבר נחשב מאוס ואינו ראוי לאכילה (פניני הלכה פסח ה, ה).

כלי החמץ: אם אכלו בכלים חד־פעמיים, אוספים את הכלים לשקית וגם אותם זורקים לפח הציבורי. אם אכלו בכלים רגילים, שוטפים אותם ומטמינים אותם יחד עם כלי החמץ.

לאחר ביעור החמץ מהבית יש לומר את נוסח ביטול החמץ, ובכך מבערים את החמץ ביעור גמור במעשה ובמחשבה.

סוף זמן אכילת חמץ וביעורו

מהתורה אסור לאכול חמץ מחצות יום י"ד, וכדי להרחיק את האדם מהעבירה אסרו חכמים את אכילת החמץ עוד שעתיים. נמצא שמותר לאכול חמץ עד סוף שעה רביעית של היום.

כידוע יש שתי דעות מאימתי מחשבים שעות אלו. לדעת תרומת הדשן (זמן 'מגן אברהם') מחשבים את השעות מעמוד השחר, היינו מהאור הראשון שבמזרח, ולדעת הגר"א ורוב הפוסקים מחשבים את השעות מזריחת החמה. מכיוון שדין זה דרבנן - הלכה כמקל. לפיכך סוף זמן אכילת חמץ בשנה זו בשעה 10:40. והרוצים להחמיר כשיטת מגן אברהם יסיימו לאכול עד 10:15.

סוף זמן ביעור חמץ בשעה 11:41, ולרוצים להחמיר עד 11:29.

מה אוכלים בסעודה שלישית

למרות שלכתחילה יש לקיים את הסעודה השלישית על הפת, בערב פסח שחל בשבת איננו יכולים לקיימה על הפת, שכן החמץ אסור באכילה כבר שעתיים לפני חצות היום, ומצה אסור לאכול בכל היום. לפיכך, מקיימים את הסעודה השלישית בבשר ודגים או במיני פירות (שו"ע תמד, א).

זמן סעודה שלישית

זמן סעודה שלישית חצי שעה לאחר חצות היום – 13:15.

לכתחילה יש לאכול סעודה שלישית עד שלוש שעות אחר חצות היום כדי להיכנס לחג בתיאבון. בדיעבד אם לא הספיקו, יקיימו את הסעודה גם בשעות הסמוכות לחג, תוך השתדלות למעט באכילה (רמ"א תקכט, א; מ"ב ח).

אכילת מזונות כשרים לפסח בסעודה שלישית

מי שרוצה לאכול מזונות בסעודה שלישית, יוכל לאכול קציצות מבושלות מקמח מצה. ולגבי עוגה אפויה מקמח מצה נחלקו הפוסקים. יש אומרים שהואיל והיא עשויה מקמח מצה, כשם שאסור לאכול בערב פסח מצה גם עוגה מקמח מצה אסורה (הגר"א, הרב קוק, חזו"ע). ויש מתירים הואיל וכבר אין לעוגה זו צורה של מצה, וברכתה מזונות ולא המוציא (כך נראה מדברי הרמ"א תעא, ב, ומ"ב יט-כ). ומכיוון שהדין דרבנן, הרוצה להקל רשאי.

מצה עשירה

מצה עשירה עשויה מקמח שנילוש עם מיץ פירות. כעיקרון מצה עשירה אינה חמץ. יוצאי ספרד נוהגים לאוכלה, ואילו יוצאי אשכנז נמנעים מאכילתה מחמת חששות שונים. אולם כיום התעוררו ספקות לגבי כשרות מצה עשירה שמייצרים במפעלים, שכן התברר שמערבים מים ואזי יש בהם חשש חימוץ. לפיכך, רבים מחמירים בזה כיום גם ליוצאי ספרד (פניני הלכה פסח ח, א).

שלא להכין משבת לחג

יש להיזהר שלא להכין דבר משבת לחג, מפני שהשבת נועדה לקדושה ומנוחה, ולא כדי שיעשו בה הכנות ליום אחר, וכל הטורח בשבת להכין דבר ליום חול או ליום חג - מזלזל בכבודה (עיין פניני הלכה שבת כב, טו-טז).

לפיכך, אסור לשטוף את הכלים שהתלכלכו בשבת כדי לאכול בהם בחג, אלא רק לאחר צאת השבת ישטפו אותם לצורך סעודת החג. וכן אסור לנקות את השולחן לכבוד החג, אבל מותר לנקות אותו כדי שיהיה מסודר בשבת, אף על פי שתצמח מזה תועלת לחג.

מותר לישון בשבת כדי לאגור כוח לקראת ליל הסדר, אבל לכתחילה עדיף שלא לומר במפורש שזאת מטרת השינה. אמנם אין בזה איסור, הואיל ועיקר האיסור הוא לדבר בשבת על דבר שאסור לעשות בשבת. וגם אין בדיבור זה כל כך פגיעה בכבוד השבת, הואיל והוא לצורך מצווה.

ההולך לבית הכנסת מבעוד יום, רשאי לקחת מחזור של חג, ויעיין בו מעט בשבת, ובכך לקיחתו תיעשה גם עבור השבת.

הכנות למאכלי ליל הסדר

כדי שלא לעכב את הסדר, נכון להכין את כל מה שצריך לליל הסדר מיום שישי: לבשל את התבשילים, להכין את החרוסת, המרור והזרוע ולהניחם במקרר. ואחר צאת השבת יוציאום מהמקרר, משום שאסור להכין משבת ליום טוב.

נחלקו פוסקי זמנינו בדין הוצאת מאכלים מהמקפיא בשבת לצורך סעודת ליל חג. ולמעשה, בשעת הדחק, כאשר ההמתנה לצאת השבת תגרום עוגמת נפש ועיכוב משמעותי של הסעודה, מותר להוציאם בשבת. אבל בלא צורך גדול יש להחמיר שלא להוציא מאכל מהמקפיא לצורך החג (פניני הלכה מועדים ב, יב).

הדלקת נרות

אסור להדליק את נרות החג לפני צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עד לאחר שתצא השבת, ואז האישה תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" ותדליק את הנרות.

מכיוון שאסור להדליק בחג אש חדשה, יש צורך להכין מלפני השבת נר שידלוק יותר מעשרים וארבע שעות, שממנו יוכלו להדליק נרות בחג. ואם לא הכינו, יש להיעזר בשכנים ולקחת מהאש שלהם כדי להדליק את נרות החג.

מותר לתחוב בחג את הנר בכוח לתוך הנקב שבפמוט, ולמרות שעל ידי כך הנר נשחק מעט, אין בזה איסור מחתך, משום ששחיקה זו נעשית כלאחר יד. וכן מותר להסיר על ידי סכין את השעווה שנותרה בנקב הפמוט ומפריעה להכנסת הנר החדש, וכן מותר להסיר דסקית מתכת של נרונים שנדבקה לתחתית כוס הזכוכית שמניחים בה את הנרונים. וכן מותר להכניס פתיל צף בתוך מצוף השעם. אבל אסור לחמם את נר השעווה כדי להדביק אותו בפמוט, גזירה שמא ימרח, שהוא תולדה של ממחק. וכן אסור לחתוך או לשייף את בסיסו של הנר כדי שאפשר יהיה לתוקעו בנקב הפמוט, משום איסור מחתך (פניני הלכה מועדים ב, ג).

לשאלות הלכתיות: ask@yhb.org.il