איילת שקד: "נשב אך ורק בממשלה עם רוב ימני"

בריאיון רגע לפני הבחירות, חברת הכנסת איילת שקד מסבירה מדוע ימינה היא זו שתמנע מערכת בחירות חמישית, שוטחת את הישגיה המשפטיים בפועל לעומת הקדנציה המתוקשרת של שר המשפטים אוחנה, מצהירה כי מפלגתה מתנגדת לטיפולי המרה ומספרת על יחסה לנוער הגבעות

יוני רוטנברג , ה' בניסן תשפ"א | עודכן: 07:41

איילת שקד: "נשב אך ורק בממשלה עם רוב ימני"-ערוץ 7
"אנחנו היום אחת המפלגות הכי יציבות בסקרים". ח"כ איילת שקד
צילום: מאיר אליפור

המערכת הפוליטית של השנתיים האחרונות מספקת לכולנו לא מעט רגעים של דז'ה וו. היה זה אך לפני שנתיים כשישבתי מול איילת שקד בריאיון, שבוע ימים לפני הבחירות שבהן רצה עם שותפה נפתלי בנט בנפרד מסמוטריץ'.

גם אז הסקרים החמיאו, ובחלקם אף הופיע מספר מנדטים דו־ספרתי, וגם אז התאמצו במפלגת הימין החדש להסביר מדוע הם למעשה הבית האמיתי של הציונות הדתית. אז ההרפתקה הסתיימה בטרגדיה של ממש מתחת לאחוז החסימה, ובמה שייזכר כנראה כשפל הקריירה הפוליטית של שקד ובנט. היום, בטוחה שקד, המצב שונה לחלוטין.

"בוחרי הליכוד נוהרים אלינו"

"מלכתחילה התנגדתי לפיצול מבצלאל", אומרת שקד, "חשבתי שזה לא נכון, אבל הוא בחר לעשות את זה. כיבדנו את ההחלטה שלו, ואמרנו בואו נוציא מזה את המרב. היום אנחנו מאוד יציבים בסקרים, אחת המפלגות הכי יציבות. המציאות שונה במאה ושמונים מעלות ממה שהייתה לפני שנתיים".

את ההבדל היא תולה בשתי נקודות מרכזיות: הדשדוש המתמשך של המערכת הפוליטית ומשבר הקורונה. "אנחנו אחרי שלוש מערכות בחירות שבהן נתניהו לא מצליח להקים ממשלה מתפקדת", היא מסבירה. "הציבור מבין שאי אפשר לשעבד את המדינה לניסיונות בלתי פוסקים של נתניהו להכריע. זה משפיע. אפילו בוחרי ליכוד מבינים את זה, ונוהרים אלינו בעשרות אלפים. הרי אם היית שואל אותי אז, לפני שנתיים, לא הייתי מעלה על דעתי מושג כזה של מערכת בחירות רביעית. יש לזה השפעה גדולה. זה, יחד עם הפגיעה הכלכלית הקשה שספגו רבים והמענה שהם מקבלים מאיתנו, טורף את הקלפים ומשנה את דפוסי ההצבעה".

כשבצלאל נפרד מכם נפלטה מין אנחת רווחה על שהשתחררתם מעול החרד"ל. נפתלי גייס את אביר קארה וסטלה ויינשטיין והלכתם להיות מפלגה כלל־ישראלית. אחרי זמן קצר מצאתם את עצמכם שוב בזום עם בייני"שים ובחיזור אחרי הקול הדתי־לאומי. מה קרה באמצע, הבנתם שהציבור החילוני עדיין מתקשה לתת אמון ביוצאי הבית היהודי?

"מעולם לא עזבנו את הבייס הדתי־לאומי. יש לנו הרבה מאוד מצביעים ששייכים לפלג התורני. גם הבית היהודי איתנו, ואנחנו בקשר עם רבנים. אין לי צל של ספק שימינה והבית היהודי מייצגים את הציונות הדתית ומחויבים לערכים שלה. מעולם לא אמרנו שאנחנו מתנתקים מהם, ייצגנו אותם בגאון שמונה שנים. אנחנו אומרים שהציונות הדתית, שהיא חלק בלתי נפרד מהחברה כולה, ושבניה ובנותיה מובילים בכל תחום, יכולה גם לשאוף להנהגה. גם זה וגם לדאוג למגזר. בסוף כשיש בעיה עם תקציבים של מוסדות חינוך, המנהלים פונים אלינו. כשליברמן רצה לסגור את מכינת עלי אנחנו טיפלנו בזה, כשעשו צרות לרב דרוקמן עם אור עציון נפתלי טיפל. יש לנו מחויבות למוסדות ולחינוך הדתי־לאומי, ולצד זה שאיפה להנהגה של כולם".

בבחירות 2015 הופיע כחלון, שלא נצבע כשייך לאחד הצדדים, ולמעשה הכריע את הבחירות כשלקח את גוש המתנדנדים שבאמצע לקואליציה של נתניהו. הפעם נראה שלפחות חלק מהגוש הזה נמצא אצלכם. אתם תהיו הכחלון של השמאל?

"קודם כול, חד־משמעית אני יכולה לומר שאנחנו מקבלים תמיכה מאותם אנשים שהמוטיבציה שלהם היא כלכלית, בדומה לכחלון. רואים את זה גם בשיתוף הפעולה שעשינו עם השולמנים ועם עצמאים נוספים. עם זאת, אנחנו נשב אך ורק בממשלה עם רוב ימני וראש ממשלה ימני. לא נשב תחת לפיד כמו שנתניהו ובצלאל מוכרים לבוחרים. האמירה שלנו ברורה ומעולם לא הפרנו את האמירה שלנו לבוחר".

בהנחה שאתם לשון המאזניים – וזו הנחה די סבירה – תעדיפו ממשלת ימין־חרדים בלי השמאל בראשות נתניהו, או ממשלה עם לפיד, גנץ ומרב מיכאלי, כשבנט מקבל ראשות ממשלה ברוטציה?

"אני לא מדברת על היום שאחרי הבחירות. אני רק יכולה להגיד שהצבעה לימינה היא תעודת ביטוח לכך שלא יהיו בחירות בפעם החמישית".

איך זו תעודת ביטוח?

"מי שמצביע ימינה יודע שאנחנו לשון המאזניים ונעשה כל מה שניתן כדי שתקום ממשלת ימין. יש 80 מנדטים לימין, יש הרבה אפשרויות ליום שאחרי, לא רק אחת או שתיים. זה תלוי במוטת המנדטים, וגם אתה וגם אני לא יודעים מה יהיו התוצאות. במערכת הבחירות האחרונה אף אחד לא חשב שביבי יחליף את ימינה בפרץ ושמולי, תמיד יש הפתעות. בניגוד לליכוד, שלא אכפת לו ללכת לעוד בחירות, אנחנו אומרים שיש מדינה לנהל ויש מערכות שדורשות רפורמות. לא ניתן לעוד מערכת בחירות להגיע".

"בניתי את המחנה השמרני בעליון"

ואם ברפורמות עסקינן, אין רפורמה שמזוהה עם שקד יותר מאשר תקופתה כשרת המשפטים בממשלת נתניהו הקודמת. אלא שבקמפיין הנוכחי של המפלגה, בניגוד לקודמיו, שקד והטיפול שלה במערכת המשפט נדחקו לאחור, ואת קדמת הבמה תופס בנט עם תוכניתו הכלכלית. מהלך הפוך התרחש במפלגת הציונות הדתית, ששמה כמעט את כל הקלפים על נושא תיקון מערכת המשפט, כשהיא מגייסת את עו"ד שמחה רוטמן, המזוהה באופן מובהק עם המלחמה בבג"ץ ובייעוץ המשפטי.

אם מסתכלים על הקמפיינים, מי שתיקון מערכת המשפט עומד בראש סדר העדיפויות שלו – מוטב לו להצביע לציונות הדתית.

"ממש לא. בסופו של דבר יש את הרצוי ויש את המצוי. רוטמן ובן־גביר יכולים לדבר על שינויים במערכת המשפט, אבל הם לא פעלו בזירה. אקריא לך משהו ששמחה עצמו כתב על שרת המשפטים איילת שקד: 'אף אחד לא מושלם, אבל מול כל שר משפטים שאי פעם היה ומול כל שר משפטים שיהיה, אין יותר טוב ממנה'. את זה הוא כתב בסוף הקדנציה שלי.

"צריך להבין שכדי לעבוד בסביבה פוליטית ולהצליח לשנות, יש צורך בהרבה מיומנויות ופשרות. בקמפיין אפשר לדבר על הכול או כלום, אבל בסוף במבחן המעשה אתה נבחן במה שאפשר לעשות. אני בניתי את המחנה השמרני שכולל חמישה שופטים בבית המשפט העליון, לפני כן היה רק שמרן אחד. בקדנציה הבאה נוכל למנות שישה שופטים, ואם תהיה שרת משפטים שתדע לעבוד – נוכל להגיע לרוב שמרני לראשונה בתולדות ישראל. מי שהנושא קרוב לליבו – ימינה היא הכתובת עבורו".

את מדברת על סביבה פוליטית, אבל הממשלה של 'רוב ימני' שעליה את מדברת היא סביבה שלא תאפשר לעשות דבר, הרבה יותר מכחלון שמנע רפורמות כשהיית שרת משפטים.

"בוודאי שיש ממשלות שיותר מאפשרות ויש שפחות, אבל בסוף הרבה דברים תלויים בראש הממשלה. קח את נושא ההתיישבות הצעירה. הייתה החלטת ממשלה שהכינו ביטון והנגבי. ידעו שזו הזדמנות היסטורית, ובכל זאת נתניהו לא פעל להעביר, למרות שהיה לו רוב. הוא לא ניסה אפילו לסחור עם גנץ על זה.

"אז אני אומרת: אנחנו נקים ממשלה ימנית עם רוב ימני. אולי לא יהיה לנו רוב לשנות חוקי יסוד בכנסת ולהעביר פסקת התגברות, אבל נוכל לעשות הרבה דברים. שר משפטים יכול לעשות הרבה דברים. אני הראשונה שרוצה פסקת התגברות, וניסיתי לקדם את זה, אבל לא תמיד הכול אפשר".

חוק ההסדרה בוטל בבג"ץ, תקנת השוק מתנדנדת לה ומחכה לדיון בהרכב מורחב. יכול להיות שכל המפעל שהתפארת בו, של מציאת הפתרונות המשפטיים לבתים ביהודה ושומרון מחוץ לקו כחול, קרס וההישג נמחק?

"השקענו המון אנרגיות בפיתוח סעיף 5 (תקנת השוק), כי הבנתי שזה יכול להיות כלי טוב להסדרת ההתיישבות. מהפסיקה של מצפה כרמים, שהיא מאוד מאכזבת, יוצא גם דבר טוב – הפסיקה הזאת מכשירה את סעיף 5, ורק אומרת שהוא לא יחול במקרה של מצפה כרמים. עכשיו צריך שהייעוץ המשפטי, בהנחיית השרים, יעשו פרויקט הסדרה גדול. צריך לשנות את התפיסה: כל בית שנגרע מקו כחול - תחול עליו אוטומטית תקנת השוק, אלא אם יש תביעה קונקרטית לבעלות על הקרקע, ואז יהיה מקום לדון בזה".

תומכים במתווה ניסים

ביולי האחרון עמדו שקד, בנט וחברי מפלגתם במבחן לא קל. האופוזיציה העלתה הצעת חוק האוסרת על טיפולים פסיכולוגיים לבעלי נטיות הפוכות, בין היתר כדי לאתגר את הקואליציה. כחול לבן החליטה להצביע נגד הליכוד יחד עם האופוזיציה, מה שיצר משבר קואליציוני גדול. שקד ובנט, לעומת זאת, החליטו להיעדר מההצבעה בלי יותר מדי הסברים.

סביר להניח שהכנסת הבאה תמשיך את ההצבעה על חוק ההמרה. מה תצביעו?

"עמדתנו ידועה. אנחנו מתנגדים לטיפולי המרה, אם מישהו רוצה ללכת מרצונו לפסיכולוג זה משהו אחר. כל חוק שיעלה, נבדוק אותו לגופו על פי העמדה הזאת".

בג"ץ הגיור טלטל לא מזמן את הציבור בישראל. אנחנו יודעים שבנט מחבק את הרפורמים ושעמיחי שיקלי מתפלל בבית כנסת קונסרבטיבי. אתם תומכים בהכרה בגיור רפורמי בפרט, ובהכרה בתנועה הרפורמית כבעלת מעמד שווה לאורתודוקסיה בכלל?

"לא. אנחנו תומכים במתווה ניסים, מתווה שמדבר על גיור אורתודוקסי, חוק גיור ממלכתי. משה ניסים, אדם רציני, ישב עם כל הגורמים הרלוונטיים, הביא מתווה אורתודוקסי, ובטעות גדולה של החרדים שהתנגדו, קיבלנו את הפסיקה של בג"ץ. אנחנו נפעל כדי שיחוקק חוק גיור ממלכתי ברוח ועדת ניסים".

יריבות חצי־סמויה התפתחה במהלך כהונתו של אמיר אוחנה כשר המשפטים בינו לבין איילת שקד. אוחנה הציג קו תקיף בהרבה מול היועץ המשפטי לממשלה ובכירי הפרקליטות, שהיה שונה מאוד ממדיניות שיתופי הפעולה והמשא ומתן שניהלה שקד במהלך כהונתה. תומכי הליכוד טוענים ששקד לא הצליחה לייצר שינוי של ממש במשרד ונכנעה מול לחץ הפקידים. שקד, מן הסתם, רואה את הדברים בדיוק הפוך.

"כשהיועמ"ש לא הגן על חוק ההסדרה, לא התחשבתי בו יותר מדי ופשוט לקחתי עורך דין פרטי", היא אומרת, "בזמן שאוחנה לא מצליח להשיג לעצמו ייצוג פרטי בעתירה של 'האקדח על שולחן המטבח'. מעבר לזה, תראה לי הישג אחד של השר אוחנה, חוץ מלמנות את מנדלבליט גם לפרקליט המדינה. בסופו של דבר אפשר לריב ולצעוק ואפשר לייצר הישגים. אפשר לקטוף את הענבים ואפשר לריב עם השומרים. וזה לא שלא רבתי עם השומרים, היו לי עימותים קשים עם הנשיאה חיות ועם היועמ"ש. אני יכולה גם להגיד לך שבכל עימות שהיה לי עם היועמ"ש, נתניהו תמיד היה בצד שלו, כי זה היה בתקופה שלפני הגשת כתב האישום נגדו. עובדתית, בתקופתי הוא תמיד צידד בעמדת היועמ"ש".

בעבר עמדת מאחורי השב"כ בחקירת עמירם בן אוליאל והקטין א', ודחקת לחלוטין את הטענות בדבר עינויים והתעללות בעצורים בפרשת דומא. המקרה של אהוביה סנדק ז"ל גרם לך למחשבות חדשות באשר להתנהלות של המערכת מול נערי הגבעות?

"בוודאי. גם כשהייתי שרת משפטים חשבתי כך. אני לא מגינה באופן אוטומטי על המערכת. שלחתי את רז ניזרי לבקר את העצורים בפרשת דומא, ודיברתי על הקמת ועדה חיצונית לחקר מותו של אהוביה. דיברתי עם ההורים ועם מי שצריך בתוך המערכת. המערכת לא חפה מטעויות, בוודאי במקרה כמו של אהוביה סנדק. אני רוצה להגיד לך שעשיתי ממש לאחרונה סיור חוות בשומרון, ויש שם פרויקטים חינוכיים ממדרגה ראשונה. לוקחים את הנערים ועובדים עם הצאן, זו דרך מאוד יפה להראות את הצד הטוב שלהם".