רגע האמת של המערכת הפוליטית בישראל הגיע, ובפעם הרביעית בתוך שנתיים יכריעו אזרחי ישראל מי ינהיג את המדינה, בתקווה ובתפילה שזה יחזיק לקדנציה שלמה. לא מעט אפשרויות להרכבת הממשלה הבאה, בכפוף לתוצאות הבחירות, הופרחו לאוויר בחודשים האחרונים. בפועל כולן מצטמצמות לשתי אפשרויות מרכזיות: ממשלת ימין של יותר מ־61 תומכים שיוביל בנימין נתניהו, ונפתלי בנט ומפלגת ימינה יהיו חלק מרכזי בה, או בחירות בפעם החמישית.
דשנו כאן לא מעט בתסריטים האחרים, אבל בשיחות סגורות מודים בלא מעט מפלגות שיהיה קשה מאוד להרכיב את הממשלה האלטרנטיבית שראש הממשלה מזהיר מפניה שוב ושוב – כזו שתונהג על ידי גדעון סער, נפתלי בנט ויאיר לפיד.
בפוליטיקה נקוט בידינו הכלל שלעולם לא אומרים לעולם. לכן גם את תסריט הממשלה האחרת אי אפשר לפסול לגמרי. אבל עם התחזקות הליכוד בימים האחרונים, עוד לפני הבליץ הקבוע של נתניהו (שלא בהכרח יעבוד הפעם), נראה שנתניהו כבר קרוב להשיג לו את הרוב הדרוש.
נתניהו מרגיש שהוא "על הסוס". אפקט החיסונים שכה קיווה שיתבטא בסקרים הגיע אליהם השבוע, ברגע הנכון מבחינתו. הוא רואה את סער ובנט נחלשים מעט ואת לפיד עולה, ויכול למצב את האחרון כיריב המדומה שלו.
מנגד תקווה חדשה, שמבקשת להיות האלטרנטיבה, תתקשה להגיע לגבהים שלהם ציפתה. מצד שני דווקא בגלל שסער הכריז מהרגע הראשון שמדובר בפרויקט ארוך טווח, אפשר להאמין שלא משנה מה יקרה הוא ינסה להמשיך ולהתמיד בו כדי לחזק את האלטרנטיבה.
אם התוצאות יורו על ממשלת נתניהו, סער יכול ללכת לאופוזיציה, אבל למרות הדם הרע ובעיקר אם חלק ניכר מחברי מפלגתו יעדיפו לתת את האצבע שלהם לנתניהו, אולי יהיה לו כדאי לשקול את עמדתו.
סיפור נוסף של הבחירות הללו הוא המפלגות שנמצאות על סף אחוז החסימה. במגרש הזה משחקות כחול לבן, מרצ, רע"מ וגם מפלגת הציונות הדתית שדווקא נראית יציבה למדי מעל הקו האדום העליון. כל קריסה של מפלגת שמאל תחזק את הימין. קריסה של שתיים ונתניהו יוכל לחגוג ניצחון מזהיר מבחינתו, במערכה שבה אולי היה מאוים באופן המשמעותי ביותר מאז 2009.
עליית מחירים
אין כמעט שבוע שבעמודים אלה לא הוזכר המאבק בין מפלגת הציונות הדתית לימינה. בישורת האחרונה זה יכול להיהפך למאבק של להיות או לחדול. ההערכה בקרב בכירי מפלגת הציונות הדתית היא שהמנדט הרביעי נמצא בכיסם. הם שואפים לחמישי. אחד הבכירים אמר לנו השבוע כי לדעתו הכנסתה של אורית סטרוק לכנסת על ידי ציבור דתי לאומי דווקא חשובה על אחת כמה וכמה מהכנסתה של מספר 12 במפלגת ימינה, סטלה ויינשטין, שספגה בימים האחרונים אש כבדה ממפלגתו של בצלאל סמוטריץ'.
דברים אלה מצטרפים לתמיכה הפומבית והבלתי מוסתרת של ראש הממשלה נתניהו במפלגה הזאת, כולל קריאה למצביעי ימין שאינם בוחרים בליכוד להצביע לה. מצד שני נתניהו יודע שבלי ימינה הסיכויים שתהיה לו ממשלה יציבה קלושים. לכן הוא מנסה מצד אחד לשתות ממנה (ומאחרים) מנדטים, אבל מצד שני גם מנסה במשחקים פוליטיים להעביר תמיכה מלפיד ומסער – בעיקר מסער – אל בנט.
בסביבתו של בנט מדברים על מיקסום המעמד הזה. בנט מתכוון למצב את עצמו כמבוגר האחראי, זה שיעשה הכול כדי למנוע בחירות בפעם החמישית ולדאוג שהממשלה באמת תהיה ממשלת ימין "על מלא". גורמים בימינה מעריכים שבגלל שנתניהו כבר מנסה לגייס תמיכה בקרב מפלגת תקווה חדשה, אולי יהיה ניתן לשכנע גם את גדעון סער להצטרף לממשלה כזאת, כשבנט וסער מגיעים אליה כמעין גוש, עם דרישות מהותיות וערבויות לקיום הדרישות הללו.
נתניהו חושש מבנט, אין ספק בכך. הוא היה רוצה לראות את בנט קטן, אבל הדבר יפגע בסיכוייו להרכיב ממשלה. מבחינתו גם לפיד הוא שותף אפשרי והוא אף דאג לגישושים בנושא, אבל לפיד, יותר מסער, יתקשה לחזור בו מכל הסיסמאות רק כדי לשבת תחת אותו נתניהו.
לאורך כל מערכת הבחירות תהינו והקשינו מדוע נפתלי בנט אינו מוכן להתחייב על כך שילך עם נתניהו או על כך שלא ילך איתו. נראה שהתשובה קרובה מתמיד ודומה להערכות הראשונות. ימינה לא תאפשר שתקום ממשלה שאינה ימנית אם היא תהיה זו שבה הכול תלוי. נתניהו יצטרך לשלם על כך והוא יודע זאת היטב. הוא בעיקר צריך כבר מעכשיו לחשוב כיצד הוא פועל כדי שיהיה מדובר בממשלה יציבה. בנט צריך למצוא את הפתרון כיצד לסנדל את נתניהו כך שהשותפות הזאת תחזיק קדנציה שלמה ולא תיקח אותנו בעוד חצי שנה או שנה לבחירות נוספות.
החושך בקצה המנהרה
כל מי שראה בימים האחרונים את המחדל שנתאר כאן נותר פעור פה. כולנו מכירים לצערנו את המנהרות בעזה שגרמו כאב ראש משמעותי מאוד למערכת הביטחון. אלא שביהודה ושומרון אותרה בזמן האחרון על ידי צוות מתנדבים מתלם ואדורה מנהרה מעוררת דאגה שנחצבה ביוזמתה של הרשות הפלשתינית מתחת לציר 35 באזור שבין שני היישובים.
במערכת הביטחון, באופן מפתיע, מכירים את המחדל אבל עדיין לא עשו דבר לפירוקו. בישראל תהו מול הרשות הפלשתינית במה המדובר, ובתגובה שמעו שברשות חפרו תעלת מים אשר עתידה לסייע בעבודות החקלאיות שמבוצעות בשטח שבבעלות התושבים הפלשתינים במקום.
כדאי להזכיר שהשטח אינו מצוי בבעלות פלשתינית, אלא הפלשתינים מנסים להשתלט עליו באמצעים שונים. בשנת הקורונה הרשות הפלשתינית הפעילה בכל הכוח מבצע שמטרתו לפגוע ברצף הישראלי באמצעות יציקות בטון, נטיעת אלפי שתילים על אדמת סקר סלעית כדי ליצור "חזקה" ובניית מאות מבנים בתוך הקו הכחול של שטחי היישובים תלם ואדורה.
בלשכת שר הביטחון העדיפו שלא להגיב והפנו אותנו למשרד הביטחון, שהעדיף לגלגל את תפוח האדמה הלוהט למפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים. ממפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר: "המקרים המתוארים מוכרים לגורמי האכיפה במינהל האזרחי. פעילויות אכיפה כנגדם יתבצעו בהתאם לסמכויות ולנהלים, וכן בכפוף לסדרי העדיפויות ולשיקולים המבצעיים".
גורמים ביטחוניים יודעים לספר כי כבר בוצעו פעולות אכיפה להסרת 500 עצים שנשתלו באופן בלתי חוקי וגם בתרקומיא נהרסו מבנים, כולל בחודש ינואר האחרון, שנבנו בשטחי תלם ואדורה שלא כחוק. גורם ביטחוני שאיתו שוחחנו הביע דאגה רבה מהמנהרה. לדבריו אין ספק שלא מדובר בתעלת מים ואופי החפירה של המנהרות וגם גודלן מעיד על ייעוד אחרי לגמרי.
מי שהעלתה את הנושא לסדר היום והתוודעה למנהרה ולמחדלים סביבה היא מועמדת מפלגת הציונות הדתית ומנהלת שדולת ארץ ישראל בכנסת אורית סטרוק: "מנהרה כמו בעזה - כאן מתחת לאף שלנו. לא חמאס חצב אותה, אלא הרשות הפלשתינית. לא מעבר לגבול, אלא בשטח בשליטה ישראלית מלאה. מתחת לאף של צה"ל והמינהל האזרחי. הנוסעים בציר 35 - ציר הרוחב של הר חברון, שהוגדר כציר אסטרטגי עוד על ידי הבריטים, ואפילו על ידי ממשלת אוסלו - לא מדמיינים אפילו מה קורה מתחת לגלגלים שלהם. מתנדבים הם שגילו את המנהרה הזאת, שעד היום לא נאטמה על ידי כוחות הביטחון של מדינת ישראל".
סטרוק מציינת כי "בזמן שמנהיגים בישראל אומרים 'לא קורונה - לא מעניין', הרשות הפלשתינית אמרה, וגם עשתה, בדיוק להפך. שנת הקורונה נוצלה על ידה למבצע השתלטות אינטנסיבי במיוחד במערב הר חברון, שכלל השתלטות חקלאית על אדמות סקר בשיטת אינסטנט: במקום לחפור את האדמה מתחת לסלעים - מובילים אדמה במשאיות ושופכים על הקרקע. בנוסף לכך גם בניית טראסות־ענק, לכאורה לחקלאות אבל עם תשתית למגורים, נטיעת אלפי שתילים על אדמת סקר סלעית שלא עובדה מעולם כדי ליצור זכות 'חזקה', בניית מאות מבנים בשנה בתוך שטחי היישובים תלם ואדורה, בתוך הקו הכחול, ממש על השטח שמיועד להרחבת היישובים, הקמת שכונות קדמיות של תרקומיא על תוואי שחותך את הרצף הישראלי, חוצץ בין תלם לאדורה ויוצר רצף פלשתיני בין תרקומיא לחברון ועוד".
את האצבע המאשימה היא מפנה להנהגת המדינה. "כך נראית הפקרות. כך נראית מדינה פלשתינית בהקמה. חייבים להקים מיד אחרי הבחירות רשות לניהול המערכה על שטחי C. מבחינתנו זה תנאי סף בכל משא ומתן קואליציוני", היא מסכמת.
לתגובות: nitsankeidar@gmail.com