הכיסאות באולם המרכזי בבנייני האומה בירושלים התעוררו השבוע לחיים, אחרי תרדמה ארוכה של יותר משנה.
תקופת הקורונה שלא אפשרה התקהלויות של יותר מחמישה או עשרה בני אדם בחלל אחד הותירה את האולמות ללא קהל, אך השבוע לראשונה חזרו מאות צופים לפקוד את יציעי אולם אוסישקין המפורסם שבו התקיים כנס ירושלים ה־18 של קבוצת בשבע.
כבכל שנה הכנס עסק בשורת נושאים בתחומי פוליטיקה, מדיניות, יהדות, חברה וכלכלה, העלה על נס אנשי עשייה בולטים בתחומם שקיבלו את פרס ירושלים והביא לבמה דעות שונות ומגוונות ואף רחוקות זו מזו לדיון מעמיק, רציני וקשוב.
יו"ר העיתון 'בשבע' דודו סעדה התייחס בנאום הפתיחה לעובדה שזהו האירוע הראשון שמתקיים עם קהל של מאות צופים בכפוף למגבלות התו הירוק. "לפני שלושה חדשים, עמוק בתוך סגרים והגבלות, קבענו את כנס ירושלים כאן, בבנייני האומה, באולם מלא עם קהל", אמר סעדה. "זה היה נראה אז חלום להיפגש יותר מחמישה או עשרה אנשים בחלל אחד. חשבו שאנחנו משוגעים. אבל כשמסתכלים מהבמה על הקהל הנהדר שיושב באולם – היינו כחולמים. בעקבות מבצע החיסונים, הירידה בתחלואה וההקפדה על כללי משרד הבריאות – כל אלה הביאו אותנו להגשים את מה שנראה היה לנו אז כמו חלום. כנס ירושלים, כבכל שנה. לא בזום, לא מרחוק אלא כאן ביחד. קרובים זה לזה בגוף ובלב. האופטימיות והאמונה בטוב והביטחון בקדוש ברוך הוא מלווים אותנו תמיד בעשייה. כך הצלחנו להביא את כנס ירושלים, האירוע הראשון שנעשה עם קהל בכללי התו הירוק".
בסוף דבריו הזמין סעדה את נשיא המדינה ראובן ריבלין והעניק לו את פרס ירושלים, לקראת סיום כהונתו כנשיא המדינה. ריבלין, שהיה האורח הראשון שנאם בכנס, אמר: "התקשורת הישראלית סבלה במשך שנים ארוכות מחד־מימדיות. רבים ושונים דיברו, שידרו וכתבו אך הקול היה כמעט תמיד באותו סולם ערכים, ונקודת המבט הייתה גם היא לא מספיק עשירה ורחבה. בראשית ימיו, ובטח הצעירים כאן לא יודעים על מה אני מדבר, השירים העבריים של ערוץ 7 פרצו מעל גלי האתר. השירים הללו חיברו בין דגניה לבית אל ובין חופי תל אביב להרי עציון. כך, בדרכו של 'בשבע', נוצרו חיבורים בחברה הישראלית, כך בדרכו של 'בשבע', נוצרו קשרים בין המגזרים והשבטים במדינת ישראל, ובין מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצות. מבחינה זו, תמיד נישאר אסירי תודה לרב ולרבנית מלמד, לכצ'לה ולרבים וטובים שעשו עמם במלאכה ולימדו את התקשורת בישראל פרק בענווה, פרק בהקשבה".
הנשיא מתח ביקורת על התנהלות הדרג הפוליטי שהביאה למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים ואמר: "אסור להשאיר את הפוליטיקה כמשחק סכום אפס. פוליטיקה של הכול או כלום היא פוליטיקה שאוכלת יושביה. איש אינו יודע מה יהיו תוצאות הבחירות, אך דבר אחד צריך להיות ברור: אנחנו חייבים לחזור לפוליטיקה של פשרות המבטאת ממלכתיות ושותפות ומכבדת את כלל הציבור".
"ממשלת מטבוחה"
הכנס החל ביום ראשון בבוקר, בזמן שבו מתכנסת באופן קבוע ישיבת הממשלה השבועית – אך זה לא מנע מראש הממשלה בנימין נתניהו ומראש הממשלה החליפי שר הביטחון בני גנץ להופיע בכנס. נתניהו שוחח עם הקהל, ענה לשאלות והציג את תוכניתו לקראת הקמת הממשלה הבאה. "לבנט יהיה מקום מכבד ומכובד בממשלה שלנו, אבל לא תהיה רוטציה", טען נתניהו. "אני יכול לומר דבר אחד. הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' בכל מקרה תלך איתנו ללא כחל וסרק. הוא לא מגמגם ולא מצטדק. ואגב, נהיה יותר מ־61. זה אני אומר לכם מבדיקות שעשינו אתמול בלילה. אנחנו נקים ממשלה לאומית, ואנחנו כפסע מהזדמנות היסטורית חד־פעמית להקים ממשלת ימין".
נתניהו התייחס אף לתרחיש שתוקם ממשלה בהנהגת יש עתיד, ימינה ותקווה חדשה ברוטציה בין ראשי שלוש המפלגות ואמר "זו תהיה ממשלת מטבוחה".
גנץ שוחח בכנס עם הפרשן הפוליטי של חדשות 12 עמית סגל, והתייחס גם הוא ליום שאחרי הבחירות. לשאלתו של סגל אם ימליץ על בנט, לפיד או סער להרכבת הממשלה אחרי הבחירות ענה גנץ: "אנחנו נגמור את הבחירות ונראה למי יש את היכולת והסיכוי להקים ממשלה. כל מי שיהיה לא נתניהו ויציג קווי יסוד שאיתם אפשר לקדם את החברה הישראלית ולשקם את החברה - נלך איתו".
גם שר התרבות חילי טרופר מכחול לבן הגיע לכנס. בריאיון לכתב 'בשבע' יוני רוטנברג העריך טרופר כי גם הפעם הבחירות יסתיימו ללא הכרעה, והתעקש כי מפלגתו תרוץ עד הסוף. לדבריו, "אנחנו הולכים לבחירות חמישיות וחשוב שנוכל לאזן את ממשלת המעבר כי גם במהלך חודש אחד אפשר לשנות דברים".
איש גלי צה"ל יעקב ברדוגו ראיין על הבמה את שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שהשיבה על טענותיו של נתניהו ואמרה: "נתניהו מומחה בהקמת ממשלות שמאל. ביבי התחייב לא לפרק את גוש הימין, והוא פירק. אנחנו לא נשב תחת יאיר לפיד. נתניהו מעולם לא הקים ממשלת ימין ובעבר הוא העדיף את ברק מאשר את כצל'ה. אנחנו נשב בממשלה רק עם רוב ימני וראש ממשלה ימני".
"שפל בתנאי האסירים"
נפתלי בנט נשא נאום בסגנונו של נתניהו, והגיב על מחויבות הליכוד להקמת ממשלת ימין. "אני חייב לומר שלשמוע את המילה התחייבות מנתניהו זה קצת כמו לשים את יורם לס כפרזנטור נגד קורונה, זה קצת כמו לשמוע הרצאה של ענבל אור על מינהל תקין, זה דומה לזה שאתה לוחץ בווייז על 'אני לא הנהג'", עקץ בנט.
יו"ר מפלגת הציונות הדתית, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שוחח על מגוון נושאים ובהם גם השדה הפוליטי. מלבד הבחירות הקרובות התחייב סמוטריץ' לפתוח את השורות ולבנות מפלגה אחת שבה כל אנשי הציונות הדתית יכולים לקחת חלק. בריאיון לעורך 'בשבע' עמנואל שילה אמר סמוטריץ': "אנחנו המפלגה היחידה שלא מתעסקת באנשים, קראנו לה ציונות דתית בשביל להסביר את השליחות והערכים שאנחנו מייצגים. בנוגע לפריימריז, תוך חצי שנה מן הראוי לבחור יו"ר שיקבל מנדט מהציבור להוביל את המפלגה, כזה שיוכל גם לבטא את העובדה שהמפלגה שייכת לציבור הדתי וגם יוכל לייצג אותנו בכבוד". סמוטריץ' התייחס לאפשרויות פוליטיות שונות ובהן תסריט שבו שוב אף גוש לא יקבל 61 מנדטים להרכבת ממשלה. בכל זאת, כך אמר, מפלגתו תהיה נאמנה לגוש הימין. "הציונות הדתית שייכת למחנה הלאומי המסורתי שמחובר לתורה ולארץ ישראל. אסור בשום פנים שהציונות הדתית תפנה עורף ותפר את הברית עם המחנה הלאומי. אנחנו הלב הפועם של המחנה הזה, המנוע שסוחב, ואסור לנו להתנתק ממנו לאינטרסים פוליטיים קצרי טווח".
שר הבריאות יולי אדלשטיין סיפר בגילוי לב על כך שהוא אינו מעוניין בתפקיד נשיא המדינה. "אני לא מתמודד לנשיאות. יש לי תפקידים אחרים לעשות כעת. זיכה אותי הקב"ה בתפקיד זה של שר הבריאות. מי היה מאמין לפני שנה שמכל העימות שלי מול בג"ץ אזכה בתפקיד מציל חיים", אמר השר. "אני חושב שדווקא במשרד הבריאות, אותו ביקשתי בנסיבות הקיימות, אני רואה זכות גדולה להיות בתפקיד בתקופה כזו. העשייה מדגדגת לי לפני תפקיד הנשיא".
השר לביטחון פנים אמיר אוחנה סיפר על העשייה במשרדו ועל היוזמה שהוא מוביל להחמרת תנאיהם של מחבלים היושבים בכלא. אוחנה עדכן בכנס כי "לאורך העשור וחצי האחרונים אין נקודה בזמן שהתנאים של האסירים הביטחוניים היו בשפל יותר מנקודת הזמן הנוכחית. עושים שינויים וחסמים רבים למשל בתחום של הטלפונים הסלולריים ואנחנו מתכוונים להמשיך. המדיניות שלי ברורה. המגמה היא שנרד למטה עם התנאים עד שנגיע למינימום המחויב על ידי החוק והמשפט, וגם הנציבה יודעת זאת".
השר אוחנה התייחס לטענות על אכיפה נוקשית יותר כלפי הציבור החרדי מאשר המגזר הכללי, ואישר כי קיים חוסר שוויוניות בין פעילות המשטרה בהפגנות מול בית ראש הממשלה ובין פעילותה בהפגנות של המגזר החרדי. "ההנחיה שלי למשטרה היא חד־משמעית לאכיפה שוויונית ונחושה", אמר אוחנה. "אני יודע שיש עוד לאן להתקדם בעניין הזה. אני בוחן את הקצינים גם על הדבר הזה, וכשיש מקום לאי־שביעות רצון אני מביע זאת. אני חושב שהמשטרה במגמת שיפור גם ביחס לאוכלוסייה החרדית, ואף מיניתי יועץ לענייני חרדים כדי להגיע למצב של הידברות בין המשטרה והאוכלוסייה הזאת. בוודאי שבעידן הנוכחי לא רק מצלמות הטלוויזיה הן שמתעדות, אלא כל הפגנה מתועדת עם המכשירים הסלולריים והציבור פחות שבוי וצורך את המידע שלו מעורכים מגמתיים ופוליטיים במקרים רבים. לכן ההנחיה לשוטרים היא לא להתייחס לנושא הסיקור התקשורתי, וכל הפגנה ואירוע צריכים להיות מטופלים באופן שוויוני, אך עדיין יש בהחלט לאן להתקדם."
יו"ר הכנסת יריב לוין שוחח בכנס עם העיתונאי קובי פינקלר והביע אכזבה מכך שהכנסת לא מילאה את ימיה. "אני מודה שקיוויתי שהממשלה הזאת תתפקד בצורה יותר טובה. משבר הקורונה חייב ממשלה יציבה, ומרגע שזה לא קרה אנחנו נמצאים בבחירות נוספות שיביאו לממשלה יציבה וטובה כפי שהיה ב־2015", אמר לוין והוסיף: "הייתה לי קדנציה חריגה ולא רגילה כי הייתה ממשלה לא יציבה ובלי רוב ברור, אבל הצלחתי לעשות כמה דברים חשובים ולא מובנים מאליהם. אני מאוד מקווה שבכנסת הבאה תהיה אפשרות להשיב את עקרון הפרדת הרשויות למקום שהוא צריך להיות בו".
מימין ומשמאל
לא רק מימין הגיעו חברי הכנסת. יושבת ראש מפלגת העבודה מרב מיכאלי סיפרה לעיתונאית 'בשבע' עפרה לקס על הסיבה שבשלה היא לובשת תמיד צבע שחור. "אנחנו מתמודדות עם דרישה לחשוף את הגוף או דרישה מחמירה לכסות את הגוף, כך או כך הגוף של נשים הוא שדה קרב שנשים לא מנהלות אלא גברים מנהלים. בשבילי פמיניזם אומר 'תני לי אופציות', יש לי עניין שלכל אחת ואחד תהיה לה או לו בחירה חופשית. לצערי כשאישה מדברת ישר מסתכלים על מה היא לובשת. ואני רוצה שישמעו מה שיש לי לומר, ולא מה אני לובשת".
בלב כנס ירושלים התקיימה ועידת ההתיישבות, ובה הרצאות, ראיונות ומושבים בנושא יישובי יהודה ושומרון, הסדרתם ואפשרות של החלת הריבונות. העיתונאית והסופרת אמילי עמרוסי אירחה את יעל שבח, תושבת חוות גלעד, שסיפרה על קשיי החשמל, המים והתחבורה ביישוב שאינו מוסדר לחלוטין. ראש המועצה האזורית מטה בנימין ישראל גנץ סיפר על המאמצים הפוליטיים להביא לסיום המשבר, ומנהל פורום ההתיישבות הצעירה אליהו עטיה הביע תקווה כי מחאת התושבים תישא פרי למרות גרירת הרגליים מצד הרשויות.
בלב הוועידה שוחח יו"ר ש"ס שר הפנים אריה דרעי עם עיתונאי חדשות 12 עופר חדד, ופובליציסטית ישראל היום ו'ניוזוויק' קרולין גליק קיימה דיון בהשתתפות ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן, אסף פאסי ושגריר ישראל באו"ם לשעבר דני דנון בשאלה האם עדיין ניתן יהיה לחשוב על החלת ריבונות אחרי חילופי השלטון בארצות הברית.
מושב נוסף בכנס סיכם את פעילות מערכות הבריאות הציבוריות בזמן משבר הקורונה. בסוף המושב עלה לבמה שר הבריאות יולי אדלשטיין והעניק את פרס ירושלים למנהלי קופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית. רן סער, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, ציין: "עם פרוץ המגפה עברנו לטיפול מרחוק על ידי 4,500 רופאים, ובמקביל התחלנו לטפל באלפי חולי קורונה בביתם. הקמנו את המעבדה הציבורית הגדולה בישראל לבדיקות קורונה במבצע מדהים. פעלנו ממש כמו חומה ומגדל, כמעט בן לילה".
סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית קופת החולים מאוחדת, אמר במושב: "מערכת הבריאות הציבורית הוזנחה והורעבה במשך שנים למרות כל ההתרעות שלנו, והמערכת המורעבת הזאת נאלצה לשנס מותניים עם כל מה שיש לה ומה שאין לה ולעבוד כבר יותר משנה במתכונת חירום, לא במקום כל המטלות הרגילות שלנו אלא בנוסף להן".
מנהל קופת החולים לאומית חיים פרננדס סיפר על הצלחת מבצע החיסונים שאפילו בקופות החולים לא חזו. "הייתה לנו גישה משותפת לכל קופות החולים, לא חושב שמישהו חשב שנגיע לתחילת חודש מרץ עם חמישה מיליון מחוסנים", אמר. "זה קרה בזכות העובדים המצוינים בקופות החולים, העובדים בארגונים מחוץ לקופות החולים והציבור שהגיע להתחסן. יש עוד מיליון איש שיכולים לבוא להתחסן וחשוב מאוד שהם יעשו את זה בימים הקרובים ויגנו על עצמם, על הקרובים שלהם. זה חלק מהערבות ההדדית שנדרשת בימים אלה".
למושב הצטרף גם מנהל בית החולים איכילוב, ממונה הקורונה הממשלתי לשעבר הפרופסור רוני גמזו. גמזו סיפר על ההליכים מאחורי הקלעים שהביאו להחלטות כבדות המשקל, מתח ביקורת על חלק מהגורמים הפוליטיים, אך בסופו של דבר בישר כי בעיניו אפשר לראות את הסוף של הקורונה כמגפה וכי כיום היא מחלה ספוראדית ככל מחלות החורף.
ישיבות נקים בכל מקום
במהלך הכנס הוענקו פרסי ירושלים על עשייה למען הציבור במגוון תחומים. העיתונאית סיון רהב־מאיר קיבלה את פרס ירושלים לתקשורת, על כך שהפכה את התורה לנושא שיח לא פחות מתחומי עניין אחרים. עוד קיבלו פרסים הרבנית נורית פריד, שחוללה מהפכה בלימוד התורה לנשים באמצעות שיח משותף עם התלמידות, מנהלת מקלט 'בת מלך' צילית יעקובסון, שמלווה נשים רבות במשברים הקשים ביותר, פרופ' יהודה דנון שמחולל תקדימים היסטוריים בהבאת האקדמיה ליהודה ושומרון באוניברסיטת אריאל, קרן אביה בראשות ישראל גולדברג שמפיצה אור וטוב בעולם במגוון תחומים, וחברת BELFOR ישראל, שיש לה חלק חשוב מאוד בשמירה על שגרה מסוימת בתקופה הקורונה. פרס לרפואה והלכה ניתן לרבנית ד"ר חנה קטן, ופרס להתיישבות הוענק לראש מועצת קרני שומרון יגאל להב.
פרס מיוחד להתיישבות הוענק לבני משפחתו של משה מושקוביץ ז"ל, שהגיעו נרגשים לקבל את הפרס במקומו. הרב חיים דרוקמן שהגיע לכבד את מקבלי הפרסים לא ידע שהוא בעצמו יקבל מראשי מועצות ביו"ש את פרס ירושלים על חינוך להתיישבות. הרב נשא דברים מרגשים והקהל עמד והריע במשך דקות ארוכות.
פרסים מרגשים נוספים ניתנו לבני הזוג משה ויעל זר, ממייסדי ההתיישבות בקרני שומרון, שסיפרו כיצד החלום שלהם לבנות בית בשומרון הפך למציאות דרך בניינים, בתים, משפחות ורחובות. הרב שבתי זליקוביץ', שהקים וייסד מפעלי חסד, ישיבות, כוללים ומוסדות חינוך, קיבל גם הוא פרס. לאולם הגיעו עשרות מבני משפחתו, ובזמן שעלה לבמה התקרבו לשורה הראשונה ושרו לו "וזכני לגדל בנים ובני בנים" ו"ישיבות נקים בכל מקום". ההתרגשות שאחזה בבני המשפחה התפשטה עד מהרה בקרב כל היושבים באולם והצופים בבית. הרב ירד מהבמה לקול מחיאות כפיים סוערות, ואפשר להעריך כי לא נותרה אף עין יבשה בקהל.