למה משה לא מופיע בקמפיין?

איך שמו של משה לא מופיע בהגדה של פסח? המצווה לספר ביציאת מצרים בליל הסדר מבקשת מאיתנו להעביר לדורות הבאים את חווית החירות של כולנו כעם, סיפור על אדם אחד גדול ככל שיהיה לא משתווה לעוצמת סיפורו של עם שלם שיוצא מעבדות לחירות.

הרב יובל אהלי , ה' בניסן תשפ"א

למה משה לא מופיע בקמפיין?-ערוץ 7
הגדה של פסח
צילום: ISTOCK

לא פחות מ-271 פעמים מופיע שמו של משה לאורך ספר שמות, שמספר את סיפור השעבוד והיציאה ממצרים. מאות פעמים בהן אנחנו מבינים לאט לאט כמה משמעותית הייתה דמותו של משה רבנו בתהליך היציאה ממצרים ואיך בלעדיו המציאות הייתה "שאָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם".

ודווקא בגלל העובדה הזו חוזרת ועולה השאלה איך שמו של משה לא מופיע בהגדה של פסח? תשובות רבות ניתנו לשאלה הזו במהלך הדורות, תשובות בעיון ובאגדה, במוסר ובהלכה אבל ניתן אולי להציע תשובה פשוטה יותר – עניינו של ליל הסדר הוא לספר את סיפור יציאת מצרים ומשה הוא לא מרכז הסיפור, אנחנו, כל עם ישראל עומדים במרכז הסיפור.

כבר חודשים ארוכים שאנחנו מוצפים בשלטי חוצות, סרטונים, מודעות והודעות שמבקשות מאיתנו לספר סיפור של מנהיג אחד (או מנהיגה), סיפור שמעמיד במרכז דמות מסוימת וסביבה אנחנו צריכים לדבר. יש דמות וצריך להסכים איתה או לחלוק עליה, לומר האם אנחנו נגדה או לטובתה, האם נשב איתה כן או לא.

וכשאנחנו מעמידים דמות אחת מול אורות הבמה שאר הסיפור נשאר מאחורי הקלעים, ובמקרה הזה הסיפור הוא אנחנו, כולנו, אזרחיות ואזרחים. בחירות אמורות לדבר עלינו, על כולנו מתוך הבנה שדמוקרטיה מבקשת להביא לבית הנבחרים את קולו של העם ולא רק את קולו של המנהיג. הבנה עמוקה שנתינה של הקול שלי למפלגה מסוימת היא בשביל שישמיעו את קולי ולא רק את קולו של הנציג שלי.

משה רבנו לא מופיע בהגדה של פסח בדיוק מהסיבה הזו. אם היינו צריכים לספר את סיפור יציאת מצרים דרך המשקפיים של משה רבנו לא היה נשאר מקום לסיפור האמיתי, הסיפור של כולנו – סיפור על משפחה שירדה מארצה לגלות בנסיבות טראגיות, הפכה לעם של עבדים ויצאו משם יחד בדרכם לקבלת תורה, ירושת ארץ והקמת מדינה יהודית. המצווה לספר ביציאת מצרים בליל הסדר מבקשת מאיתנו להעביר לדורות הבאים את חווית החירות של כולנו כעם, סיפור על אדם אחד גדול ככל שיהיה לא משתווה לעוצמת סיפורו של עם שלם שיוצא מעבדות לחירות.

הרב דב זינגר כתב: "כשמספרים סיפור, השאלה הגדולה היא מהיכן להתחיל לספר כיצד לשזור את החוטים ברקמת הסיפור כל נקודת פתיחה אורגת סיפור שונה. גם בסיפור חיינו אנחנו נתבעים לשאלה זו: היכן אני מתחיל? אפשר לספר את הסיפור שלי מהיום בבוקר, מהשנה האחרונה, או מאז שנולדתי, מאז שנולדו הוריי ואפשר להעמיק את המבט אל דורות רחוקים שאני תוצר שלהם, דור אחר דור, להאריך את ימיי לאחור, אל אבותיי ואבות אבותיי, למשוך אותם לפנים, אל צאצאיי וצאצאי צאצאיי..."

וזאת הבחירה האמתית שלנו, איזה סיפור אנחנו מבקשים לספר לדורות הבאים?

הרב יובל אהלי הוא מדריך פדגוגי ומפתח תוכן בעמותת יסודות במכללת הרצוג