רמיזות שהשתרבבו לתקשורת מלמדות לכאורה על קושי שצפוי לנשיא, ראובן ריבלין, להעניק את מנדט הרכבת הממשלה לבנימין נתניהו בשל מצבו המשפטי.
על פי חלק מהרמיזות הנשיא שוקל אף להתפטר בכדי שלא להזדקק לסיטואציה. עד כמה באמת חופשי הנשיא להחליט. שוחחנו על כך עם פרופ' גד ברזילי, מומחה למשפט וממשל מאוניברסיטת חיפה.
"יש לנשיא כושר תמרון רחב מאוד", אומר פרופ' ברזילי המגדיר את חובותיו של הנשיא כשתי חובות: הראשונה היא לקיים התייעצויות בתוך שבעה ימים מיום פרסום התוצאות והשניה היא הודעת החלטתו. "מעבר לכך יש לו כושר תמרון וגמישות של ממש".
ברזילי מציין כי הדבר "בא לידי ביטוי בשיקול דעתם של נשיאים קודמים וגם של הנשיא הנוכחי שהיה שחקן פעיל בניסיון לשכנע את גנץ ונתניהו להגיע להסכם הרוטציה. הנשיא הרצוג ז"ל היה פעיל בהיוועצויות והטלת כובד משקלו להקמת ממשלת האחדות הלאומית של פרס ושמיר ב-1984, הנשיא פרס ב-2008 עשה צעד משמעותי יותר כשהטיל את המנדט על ציפי לבני כשהיא הייתה מומלצת על 38 חברי כנסת בלבד. הנשיא ויצמן מסיים את תפקידו בשנת 2000 וכעבור שמונה חודשים הוא תומך במועמדותו של אריאל שרון לתפקיד הרכבת הממשלה".
לטעמו של פרופ' ברזילי תחושת קושי להטיל את המנדט על מי שנמצא בעיצומו של משפט היא סיבה קבילה להחלטה שלא לתת את המנדט, אם כי החלטה כזו "דורשת אומץ לב ציבורי, ונכון שהיא בניגוד למסורת הפוליטית, אבל גם מעולם לא היה מצב שבו נגד המומלץ עומד להיפתח שלב הראיות בתיקי חקירה".
האם העובדה שהחוק מאפשר לראש ממשלה לכהן עד פסק דין חלוט אינה אמורה לבטל שיקולים מהסוג הזה? "זה חלק משיקול דעת", אומר ברזילי המציין כי "החוק לא מחייב ראש ממשלה להתפטר מתפקידו קודם הרשעה בפסק דין חלוט, אבל באותה נשימה החוק גם לא מברך על הטלת הרכבת ממשלה על מי שכנגדו יש כתבי אישום". עוד הוא מציין כי "אין עדיין הלכה פסוקה אם אין מקום לצוות על ראש ממשלה עם כתבי אישום לצאת לנבצרות. יש להבחין בין חובה שאינה קיימת, חובה שלא להטיל את ההרכבה על נתניהו, אבל החוק גם אינו מונע אפשרות שכזו".
לנוכח כל דבריו אלה על השיקולים השונים שאלנו מה קורה בעניין הדמוקרטיה? האם העובדה שהציבור בוחר בהיקף של כשלושים מנדטים בנתניהו על אף תיקי החקירה שידועים לכל, והבחירה בו אינה על חודו של מנדט אלא בפער משמעותי ביותר מהבא אחריו, האם אין חובה להתייחס להיבט הדמוקרטי הזה?
"אלו שאלות חשובות", אומר פרופ' ברזילי המזכיר כי הדברים נאמרים כשהתוצאות עדיין אינן ידועות. "אני ממוקד בשני נושאים: ההנחה שלי היא שלא תהיה הכרעה ברורה בקלפי, ובכל מקרה מדובר בממשלה צרה. שנית, אין לשכוח שנשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת כמעין זרוע פרלמנטארית לשבע שנים, ולכן הביקורת השיפוטית עליו מאוד מוגבלת. בוודאי שלהכרעה שנקבל ביום הבחירות תהיה השפעה גדולה מאוד, אבל תהיה גם השפעה לכך שבאופן חסר תקדים פוליטי ועולמי יש סיכוי שמי שעתיד להיות ראש ממשלה נאשם בעברות קלון ושלב ההוכחות במשפטו עומד להיפתח. גם זה שיקול שיש לקחת בחשבון במתווה הרחב של משטר דמוקרטי".