שלום אפתח בעיקר - אני בוחר ב"ימינה" בניצוחו של נפתלי בנט. ואם ישאל השואל מה לך ולפוליטיקה?
ומדוע אתה מדבר יום לפני האירוע? על הראשונה אשיב מפי אבי ז"ל, כאשר שאלו אותו מדוע אכפת לך מהנעשה בפוליטיקה השיב בפשטות: "בארצנו פוליטיקה נוגעת בחיים שלנו".
ומדוע היום? כיוון שבאו מים עד נפש. בתוך עמי אני יושב ושומע משני כיוונים אמירות אשר קשה לשומען. מחד, אני רואה ושומע את ראש הממשלה מבטיח הרים וגבעות (של יו"ש) ומפעלות עברו מכחישות זאת מראש. שומע את זלזולו בציבור הציוני-דתי-לאומי כמונח בכיסו, ונבהל מחולשת הדעת שלנו המאפשרת "לשתות" את הקולות באמונה תמה.
ומאידך - נטילת מונופול על הציונות הדתית ע"י ידידי בצלאל תוך כדי הכפשות, פסילות והטלת מומים קבועים ועוברים בחבורת "ימינה".
לשיא הגיעו הדברים כאשר שמעתי השבת ביטויים מאנ"ש, פה אצלי בבית, המצפים לעליית כוחה של הציונות הדתית (מצוין), ובמשפט מלווה: "הלוואי שבנט ירד לאזור אחוז החסימה". מחשבה זו, שאינה רציונלית, מבטאת את עוצמת האיבה השוררת במחננו, שאין לה מקום ולוואי ולא היתה.
מדוע "ימינה"? בין מפלגה מגזרית לאנשי שלומנו במפלגה כללית, עומדת "ימינה" כמפלגה מאחדת שבה אנשי ציונות דתית עם אנשי ציונות מסורתית אשר מאוחדים בערכים כלל ישראליים - לאומיים יחד עם ערכי מסורת ישראל. אין שום אפשרות להשפיע על הציבור ללא שיתופו במערכה.
האם מנהיגות של איש אמונה אינה חשובה לנו ואפילו אין כיפתו מעולה? שאלה זו כבר נשאלה בעבר והיא חוזרת ועולה, וכבר למדנו מן העבר כי צריכים להיות שותפים עם הציבור הישראלי כדי לנסות להשפיע. מה אני מבקש מכם? מי שרבותיו מורים לו כיצד להצביע - כמובן יעשה כדבריהם.
מי שחשב בעבר כי כדאי להצביע לליכוד כדי להשפיע על המהלכים-כדאי שיחזור בתשובה. אכן אין 61 בלי בצלאל, כחלק בלתי נפרד מנוש נתניהו, אך על אחת כמה וכמה אין 61 בלי "ימינה" בראשותו של בנט ואין חולק על כך כי המפתחות בידו.
ימינה גדולה תהיה בעלת השפעה גדולה, ותוכל להטות את הכף ימינה. יחד עם סמוטריץ', השנה האחרונה חזקה בי את הדעה על מנהיגותו של נפתלי בנט, איש רעיון, מעשה, מבין ומקשיב ומנהיגותו ראויה לו. בע"ה נעשה ונצליח, ויכופר חוסר הזמן בהכנות לפסח. "כימי צאתנו מארץ מצרים אראנו נפלאות".