בעוד ימים ספורים נתייצב כולנו בקלפי ונכניס אליה מעטפה בה מקופלות משאלות ליבנו לעתיד. אבל נושא אחד נשאר מחוץ לקמפיינים ולשלטי החוצות: החינוך לגיל הרך מגיל לידה.
יותר מדי תינוקות ופעוטות רכים בשנים שילמו בחייהם ונפשם של רבים אחרים נפצעה עקב מקרי אלימות, הזנחה והתעללות; רק לפני שבועיים נגזר עונש מאסר על אשת צוות בגן ילדים שפגעה באין מפריע באותם ילדים שעל שלומם וביטחונם היתה אמונה.
מדינת ישראל אינה לוקחת אחריות על החינוך לפני גיל 3 ומזניחה את האוכלוסייה הכי חלשה ופגיעה: כיום, מרבית הפעוטות מטופלים במסגרות פרטיות, בידי בני משפחה או מכרים - ללא סטנדרטים או פיקוח - ורק 25% מהילדים בגילאי לידה עד 3 נמצאים במסגרות המפוקחות על ידי המדינה. הפיקוח על מעונות היום והמשפחתונים נמצא באחריות משרד העבודה והרווחה במקום משרד החינוך מסיבות היסטוריות. הקמת ממשלה חדשה היא הזדמנות לתקן את כשלי העבר, להעביר את התחום תחת משרד החינוך וליצור רצף חינוכי מלידה ועד התיכון.
מדוע לא נמצא התחום תחת משרד החינוך כבר עכשיו? האגף למעונות יום ומשפחתונים הוקם בשנת 1965 במטרה לסייע לאמהות להשתלב בשוק התעסוקה. קשה לדמיין, אבל באותה תקופה מרבית הנשים בישראל לא יצאו לעבוד.
בשנת 1980 רק כ-36% מהמועסקים במשק היו נשים ובשנים שלפני כן, האחוזים היו נמוכים אף יותר. מאז, חל שינוי דרמטי בתעסוקת נשים ובשנת 2019 כ-75% מהנשים השתלבו בשוק התעסוקה, שיעור תעסוקה הגבוה מהממוצע במדינות ה-OECD (מרכז טאוב, 2019).
באתר האינטרנט של האגף למעונות יום ומשפחתונים כתוב כי הוא "פועל לקידום תחום התעסוקה וזאת מתוך הבנה כי המעון, המשפחתון והצהרון משמשים אמצעי חשוב לפתרון תעסוקתי, על ידי כך שהוא מאפשר לאימהות לילדים בגיל הרך, להשתלב בהכשרה מקצועית בשוק העבודה". ראוי כמובן שהמדינה תעודד ותסייע לנשים להשתלב בשוק התעסוקה, אך העובדה כי חינוך הילדים ניצב כמטרה משנית לקידום התעסוקה היא מקוממת.
מדינת ישראל צריכה להפסיק להתייחס למעונות היום ולמשפחתונים שבפיקוחה כאל פתרונות תעסוקתיים ולהתחיל לראות אותם כפי שהם אמורים להיות - מסגרות חינוך וטיפול לגיל הרך. הגיע הזמן שבמדינת ישראל יפעלו מסגרות חינוך מפוקחות, כבר מגיל לידה, שיתנו מענה חינוכי-טיפולי מיטיב לצרכי התינוקות והפעוטות, בשנים הקריטיות ביותר להתפתחותם.
לאורך השנים נכתבו ניירות עמדה, ועדות גיבשו המלצותיהן, הורים השמיעו קול זעקה, נשות אקדמיה הציגו מחקרים - כולם תומכים בחינוך שמתחיל מגיל לידה, אך אף ממשלה לא הסכימה לקחת אחריות מלאה על התחום. בשנת 2018 מדינת ישראל התקדמה צעד קטן וחוקקה את חוק הפיקוח, שתקנותיו אושרו רק לאחרונה.
התקנות מציבות לראשונה סטנדרט אחיד למסגרת לפעוטות, אבל למעשה זהו הסטנדרט הנמוך ביותר ולא לכך ראויים הפעוטות. חשוב לציין שהתקנות חלות רק על מסגרות המונות 7 ילדים ומעלה כך שמסגרות קטנות יותר, אינן מחויבות לחוק וימשיכו להתנהל ללא כל פיקוח.
נותרו מס' ימים בודדים עד הבחירות, ואנחנו פועלות ופועלים להגברת הקול הציבורי הקורא ללקיחת אחריות ממשלתית על חינוך מגיל לידה. אני קוראת למועמדים.ות לכנסת להציב את העברת האחריות על גילאי לידה עד 3 לקורת הגג של משרד החינוך כדרישת מפתח בהרכבת הממשלה הבאה. יש להתחיל להתייחס אל העוסקים והעוסקות בתחום כאנשי ונשות מקצוע אשר מקצועם הוא חינוך-טיפול.
יש לשים דגש על גיוס, מיון והכשרה פדגוגית ראויה ומעמיקה וכן פיתוח מקצועי והדרכה, הקטנת המספר הכולל של הפעוטות בכל כיתה, שיפור היחס בין מספר הפעוטות לאנשי הצוות ושיפור תנאי ההעסקה והשכר של המטפלות-מחנכות. זו ההזדמנות של כולנו לשים את הפעוטות במרכז, ולדאוג שטרגדיות איומות כמו שראינו בשנים האחרונות לא יישנו.
עתר גולדמן-דותן היא רכזת הקואליציה לחינוך מלידה מבית "אנו - עושים שינוי" וממובילות הקמפיין לקידום לקיחת אחריות ממשלתית על חינוך מגיל לידה במערכת הבחירות