גשר ללונדון

בריאיון גלוי לב מספרת ציפי חוטובלי, שגרירת ישראל בבריטניה, על ההתמודדות המשפחתית עם הניתוק מישראל וגם על התוכניות לעתיד

הדס צורי , י"ג בניסן תשפ"א

גשר ללונדון-ערוץ 7
חוטובלי ומשפחתה בבית השגריר בלונדון
צילום: יקיר צור

כשציפי חוטובלי, בעלה אור אלון ושלוש בנותיהם מעיין, אלירז ונעה יצאו לשליחות הדיפלומטית של ציפי כשגרירת ישראל בבריטניה, לונדון לא ממש חיכתה להם. "יש מיתוס במשרד החוץ שנקרא נס חנוכה", מסבירה חוטובלי.

"תמיד אומרים לשליחים לקחת בחשבון ששלושת החודשים הראשונים הם נורא קשים: הילדים בוכים בבוקר ובערב מגעגועים הביתה, לא מבינים את השפה ואין להם חברים. אחרי שלושה חודשים מתחילת שנת הלימודים, מגיע חג החנוכה ומתרחש הנס: הילדים לומדים את השפה המקומית ומתחילים להרגיש בנוח והקושי הגדול חולף".

אצלם, בשל התפרצות הקורונה, הנס הזה לא קרה. "אומנם כשהגענו לכאן בסוכות בתי הספר היו פתוחים ונורא שמחנו. הדאגה העיקרית שלנו במעבר הזה הייתה כמובן לבנות. רשמנו אותן לבית ספר יהודי ומאוד ציוני. המורים ישראלים, מדברים עברית בכיתות, ונרגענו שהן יהיו עטופות ויזכו לנחיתה רכה". אלא שאז התגלה הווריאנט הבריטי של וירוס הקורונה והמדינה החלה להיסגר לנגד עיניהם: "בתי הספר נסגרו בבת אחת למשך שלושה חודשים. כל קשיי התאקלמות שעברנו בחודשיים הראשונים שבהם בתי הספר היו פתוחים, הגעגועים לארץ ובכי לפני השינה חזרו על עצמם כעת, כשבתי הספר נפתחו מחדש".

ציפי חוטובלי
ללא קרדיט צילום

נתניהו התקשר לשכנע

השליחות במדינה חשובה ומתקדמת כמו בריטניה נשמעת זוהרת, אבל חוטובלי מדגישה שמדובר בבחירה שיש לה מחירים גבוהים. "יש לנו שליחות חשובה לייצג את המדינה ולקדם את ענייניה, אבל אנחנו משלמים על כך מחיר משפחתי מאוד כבד כשאנחנו עוקרים את מרכז חיינו וחיי בנותינו מישראל, ובפרט בשנת קורונה שבה יש קושי מיוחד. כשהגענו, הבנות אמרו שהן רוצות לחזור לארץ מיד. אלירז, בתי האמצעית, שאלה: איך אפשר לחיות במדינה בלי שמש?"

הייתה לך התלבטות האם לקבל על עצמך את התפקיד?

"הייתה לנו, ובעיקר לאור, התלבטות גדולה האם לקבל על עצמנו את המשימה. ראש הממשלה נתניהו התקשר אישית לאור כדי לשכנע אותו. הוא שוחח איתו באריכות על החשיבות של בריטניה במערך הבינלאומי, הסביר כמה חשובה המשימה מבחינה לאומית וכמה חשוב לו שאקח את התפקיד. בנוסף לכך הוא שיתף אותנו בחוויותיו כילד, כאשר משפחתו עברה לארצות הברית בעקבות עבודתו של אביו כפרופסור. הוא ציין שהוא חייב את האנגלית המשובחת שלו לשנים הללו".

אבל לא האנגלית המשובחת של ראש הממשלה היא מה שהכריע את הכף לטובת הזירה הבריטית. "מה שגרם לנו לקבל את ההחלטה הוא החשיבות של השליחות הזאת. אחרי ארבע שנים במשרד החוץ אני יודעת היטב עד כמה הדיפלומטיה מעצבת את הקשרים שלנו עם העולם ואיזה אימפקט יש לזה גם על הביטחון וגם על הכלכלה. לצערי, התחום הדיפלומטי לא מספיק מוערך. אני רואה את התפקיד הזה כאחת הפסגות המקצועיות שלי בשליחות למען המדינה".

איך אור מתאקלם ומשתלב בתפקיד החדש של אשתו?

"אור הוא אדם מאוד גמיש והרפתקן, אחרת הוא לא היה מתחתן עם פוליטיקאית", היא צוחקת. "בימים כתיקונם לבני הזוג של השגרירים יש המון חלק בחיים הדיפלומטיים כי בית השגריר הוא בית מארח. אור אדם מקסים ובעל כישורים חברתיים נפלאים, ואני בטוחה שהוא יתרום הרבה לקשרים החברתיים החשובים. מבחינת ההתאקלמות, הוא היחיד שחייו לא השתנו בהרבה. הוא סמנכ"ל של אתר החדשות רוטר וממשיך בעבודתו, שרובה מתנהלת מהבית בשנת הקורונה". אור, אומרת אשתו, נוהג לומר שחייו השתנו לטובה: "לפני המעבר לבריטניה הייתה לו אישה שמתרוצצת בערב בכנסים ומתראיינת באולפנים. עכשיו יש אמא שנמצאת בבית בערבים, עוזרת בשיעורי הבית ומקריאה סיפור לפני השינה". אלירז היטיבה לתאר את המצב החדש כששאלה את אמה בישירות ילדותית: "מה אמא, עכשיו את אמא אמיתית?"

הסיבה להימצאותה של ציפי בבית בשעות הערב אינה השעות הנוחות של העבודה הדיפלומטית אלא המגפה. העבודה הדיפלומטית כוללת קבלות פנים וכנסים שמתקיימים ברובם בשעות הערב, אך בזמן המגפה כולם בוטלו. "לפני שעובדי השגרירות חוסנו העבודה התנהלה בקפסולות. שלושה ימים בשבוע עבדתי מהבית ולשכתי הביתית תפקדה כלשכת שגריר לכל דבר ועניין".

איך את מתמודדת עם הגעגועים לארץ?

"אני מאוד נטועה בהוויה הישראלית, והמעבר למדינה זרה הוא חוויה רצופת געגועים גם בשבילי". הגעגועים תוקפים אותה בעיקר בערבי שבתות: "בכל ערב שבת, כשאני מדליקה נרות, אני מרגישה עצב עמוק שמחלחל בלב, כי אין אווירה של שבת והכול מסביב ממשיך כרגיל. בשלושת החודשים הראשונים החשיך מוקדם, וכבר לקראת שלוש אחר הצהריים הייתי מתכוננת להדלקת נרות. הגעגועים קורעים לי את הלב ברגעים האלה".

בית השגריר הוא בית עתיק ויפה בעל מורשת היסטורית עשירה הממוקם במרחק ניכר מהקהילות היהודיות המרכזיות של לונדון, אשר גרות בצפון העיר, אם כי בין כה וכה בתי הכנסת סגורים כעת והחיים היהודיים מושבתים. ציפי ואור עורכים קבלת שבת בלשכה הביתית של ציפי, כאשר הסטנדר של הנאומים עובר הסבה לסטנדר של תפילה. "האווירה והחוויה של ערב שבת מאוד חסרות לי, ואני כמהה לחמימות שאני חשה כשאני מסתובבת ברחוב ופוגשת אנשים מוכרים, מברכת ומתברכת בשבת שלום ומרגישה שייכת. השבת פה, בפרט בזמן ההגבלות, מעצימה את חוויית הזרות. אני מאוד מתגעגעת לירושלים, לכותל ולאוויר של ארץ ישראל". היא מביעה תקווה עזה שבקרוב המדינה תיפתח על פי מפת הדרכים שהתווה ראש הממשלה בוריס ג'ונסון, וגם החיים היהודיים יחזרו למסלולם.

מה מחזק אותך ברגעים של שבירה?

"יש ספר שכתב פרופ' אבינועם רוזנק על הרב קוק, וכמה פרקים מתוכו מספרים על שהותו של הרב קוק בלונדון. ביומנים שלו כתוב כמה היה לו קשה. הוא לא השתלב פה בשל היותו נשמה ארצישראלית, ובכל זאת היה אחד השותפים לגיבוש הצהרת בלפור, שהיא אבן דרך בתהליך הציוני. זה נותן לי הרבה כוחות כי אני מבינה את הערך הגדול של השליחות הדיפלומטית הזאת".

כישלון לארגוני החרם בבריטניה

"יש לי בשורה טובה בשביל הכתבה", היא עוברת לצד המואר, "ה־BDS נכשל בבריטניה כישלון חרוץ!". לאחר שנים שבהן הקריאה לחרם כלכלי, אקדמי ותרבותי על מדינת ישראל הייתה המיינסטרים בקרב אנשי אקדמיה ומובילי דעה בבריטניה, מסבירה חוטובלי, כיום היא הפכה לתופעת שוליים והקמפיין להחרמת ישראל נמצא בנסיגה גדולה. "מבחינת השיח העכשווי, הקריאה להחרים מדינה דמוקרטית כמו ישראל היא פרדיגמה שכבר אין אליה קשב. הולך ומתהווה כאן סדר יום חדש וחיובי בנוגע למדינת ישראל, וזה שיח שהולך ומתעצם בזירה הבריטית, שהיא זירה דיפלומטית חשובה ביותר לישראל, הזירה השנייה בחשיבותה אחרי וושינגטון".

איך השינוי הזה בא לידי ביטוי בעבודתך?

"שגרירי בריטניה בעבר, קודמיי לתפקיד, נאלצו להקדיש חלק ניכר ומשמעותי מזמנם ומכוחם להתמודדות עם הסוגיה הפלשתינית ועם הלחץ על ישראל להיכנס למשא ומתן ולהגיע להסכמים", היא מפרטת. "אני, לשמחתי, כבר לא נמצאת במקום הזה ולא נאלצת לנהל את השיח המסורתי הישן הזה. אם פעם התפיסה הבריטית של המזרח התיכון הייתה שהאזור לא יוכל להשתקם בלי לפתור את הבעיה הפלשתינית, היום זו כבר אינה העמדה המובילה. יש כאן שינוי דרמטי של השיח, וזה מרשים ומרגש לזכות ולהיות עדה לכך, ויותר מכך – להיות שותפה פעילה במינוף והובלת התהליך המבורך הזה. כשגרירה אני רואה את עצמי ניצבת בצומת דרכים היסטורית, חשובה ומשמעותית. ישראל מתחזקת מאוד בזירה הבינלאומית ואנחנו נתפסים כמדינה שיש לה המון מה להציע מכל הבחינות: מדעית, טכנולוגית, רפואית, מודיעינית, ביטחונית וכלכלית. בעיניי אנחנו הופכים להיות אור לגויים בתחומים רבים".

מה לדעתך הביא לשינוי הזה?

"ללא ספק, אחד הגורמים העיקריים לשינוי הפרדיגמה היה הסכמי אברהם והסכמי הנורמליזציה עם המדינות הערביות. ההסכמים הללו העמידו מודל חדש בקדמת הבמה, וכעת נורמליזציה של המזרח התיכון נראית אפשרית מאי פעם. בנוסף לכך מתקיימים בין ישראל לבריטניה שיתופי פעולה חשובים, כמו שיתוף פעולה מרתק בין מכון ויצמן ומכון המחקר של אוקספורד, שיתופי פעולה מסחריים וכלכליים וכמובן שיתופי פעולה מדעיים ורפואיים סביב המלחמה בקורונה". גם נושאים כמו הסכמי השלום והמשמעויות האזוריות שלהם, הסוגיה של איראן והשלכותיה על הביטחון הלאומי ועל היציבות במזרח התיכון נמצאים על סדר היום ודוחקים הצידה את הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

"נוצרה הזדמנות אדירה להביא לידי ביטוי את היתרונות שלנו כמדינה פורצת דרך, במיוחד לאחר הברקזיט (הפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי, ה"צ), מכיוון שהבריטים מחפשים לשדרג את היחסים עם מדינות בעלות ערכים דמוקרטיים ויכולות טכנולוגיות גבוהות. ישראל נמצאת בדיוק בקטגוריה הזאת – מדינה בעלת עולם ערכים דמוקרטי וחברה חופשית, ולצד זה מדינה שיש לה המון מה להציע. ככל שיש לנו יותר שיתופי פעולה והסכמים עם מדינות, זה ממריץ מדינות נוספות לשתף איתנו פעולה. בריטניה היא שותפת הסחר השלישית בגודלה עם ישראל ואנחנו מזהים מוטיבציה גדולה לעשות עוד הסכמי סחר ושיתופי פעולה כלכליים איתנו".

"ישראל היא מגדלור בתחום הקורונה"

גם בנושא מגפת הקורונה ישראל נמצאת במרכזו של שיח ציבורי חיובי שלא זכתה לו לפני כן. "בריטניה ספדה ל־125,000 נספים במהלך המגפה", אומרת חוטובלי בצער. "זו המדינה המובילה באירופה והמדינה החמישית בעולם מבחינת מספר המתים. רק כדי לסבר את האוזן: בבליץ הגרמני על לונדון נהרגו 60,000 איש. אנחנו לא משווים כמובן, אבל המגפה גבתה חיים של רבים כל כך ואלה מספרים מאוד קשים".

על פי ההערכות, אנגליה תצא מהמשבר רק ביוני. מבצע החיסונים הבריטי מתקדם יפה יחסית לשאר מדינות אירופה. ברחבי הממלכה המאוחדת חוסנו כבר 20 מיליון איש, אבל מדובר באוכלוסייה של 60 מיליון בני אדם ובמערכת בריאות פחות יעילה ודיגיטלית ממערכת הבריאות הישראלית. "כל העיתונים הבריטיים, הגארדיאן בעל הקו השמאלי־ליברלי, הטלגרף הבריטי השמרני ועיתונים נוספים סיקרו את מבצע החיסונים הישראלי באופן בולט וחיובי מאוד. מהבחינה הזאת ישראל נחשבת כאן למגדלור. ראש הממשלה בוריס ג'ונסון דיבר על כך פעמים רבות במסיבות העיתונאים שכינס. אתמול הייתה לי שיחה עם דן רוזנפלד, יהודי מסורתי ויו"ר הלשכה של בוריס ג'ונסון, אדם שמחזיק בעמדה מאוד בכירה בממשל. הוא סיפר לי שבמסגרת כל השיחות שהיו להם, ראש הממשלה ג'ונסון היה חוזר ומבקש: בואו נלמד מישראל, צריך לקבל מהם השראה".

חוטובלי מתארת את המוטיבציה של בכירים בבריטניה ללמוד מהישראלים בנוגע להפצת החיסונים. "שר הבריאות אדלשטיין שוחח עם שר הבריאות הבריטי הנקוק, ונוצר ציר שיחה. הבכירים הישראליים במשרד הבריאות תדרכו את הבכירים הבריטיים המקבילים להם, והיה כאן שיתוף פעולה מדהים בעיקר בנושא של זירוז תהליך ההתחסנות ואיך להגיע לכל אדם. קופות החולים בישראל הן דיגיטליות. לנו זה נראה מובן מאליו, אבל אנחנו לא יודעים להעריך עד כמה זה משמעותי. מערכת הבריאות שלנו מתקדמת מאוד לעומת מדינות אירופה, שבהן המבצע מתנהל בעצלתיים ומספר המתחסנים זעום כי אין את הדיגיטציה ואין את המנגנון הישראלי היעיל והאפקטיבי". רכישת החיסונים היא רק השלב הראשון במבצע ההתחסנות. "היכולת להפיץ אותם ביעילות היא יכולת ישראלית מדהימה. בישראל הסתכלו קצת בציניות על הפרגון העולמי כלפינו וטענו שזו תעמולה פוליטית, אבל זה אמיתי. מדובר בסיפור הצלחה ישראלי שראש הממשלה הוביל אותו עם הרבה רצון וראייה קדימה".

מופע נודד עם שגרירי האמירויות

שגרירות ישראל בלונדון היא מהשגרירויות הישראליות הגדולות בעולם ומונה 70 עובדים. "במהלך התקופה האחרונה השגרירות שלנו הייתה שגרירות בחזית", מעידה חוטובלי. "עבדנו בתנאים קשים של סגר, הגבלות, עבודה בקפסולות ותחלואה של עובדי השגרירות. רבים מהדיפלומטים חלו, ובכל יום קיבלתי ידיעה שמישהו מהשליחים שלי נדבק בנגיף. למרות זאת השגרירות תפקדה באופן מיטבי. הצלחנו להביא את שיתופי הפעולה בין המדינות למקסימום והמשכנו לקיים את כל המגעים הדיפלומטיים שנדרשים מאיתנו, בייחוד בתקופה כזאת, שבה יש הרבה עניינים חשובים על סדר היום".

תוכלי לתאר את אופי העבודה הנדרשת משגרירת ישראל בבריטניה?

"קודם כול, חשוב להבין שבריטניה היא אחת המדינות הכי חשובות ביחס לישראל ובעולם בכלל. היא חברת מועצת הביטחון של האו"ם ואחת משלוש המדינות החשובות באירופה: בריטניה, צרפת וגרמניה. מבחינת שיתוף פעולה מודיעיני ביטחוני, אנחנו כמעט באותה רמת אינטימיות עם בריטניה כמו עם ארצות הברית. אנחנו קוראים לזה 'המשולש': ארצות הברית-ישראל-בריטניה. כל אחת מהצלעות במשולש הזה נמצאת בקשר עמוק עם הצלעות האחרות מבחינת שיתוף של ידע, שיתוף של איומים ומאבק בטרור. לבריטניה יש גם יכולות מודיעיניות מהגבוהות בעולם. זו מדינה סופר־חשובה לישראל ומדובר בשיתוף פעולה ארוך שנים שהולך ומתחזק". היא מציינת גם את הקשר הידידותי והחם שבין ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ובין ראש ממשלת ישראל. "ממשלת ג'ונסון היא ממשלה מאוד אוהדת לישראל וזה מקרין על הקשר בין שתי המדינות".

חוטובלי מספרת כי הבכירים הדיפלומטים הראשונים שעמם נפגשה בשבוע הראשון להגעתה לא היו בכירים בריטים אלא דווקא השגרירים הערבים של איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. "בחרתי להיפגש דווקא איתם, מכיוון שראיתי שנוצר מומנטום חזק בעקבות הסכמי אברהם. התקבלתי על ידם בקבלת פנים חמה ומרגשת. הפגישות הללו הראו לי עד כמה השלום הזה חם ואמיתי".

ההתלהבות מההסכמים הייתה גם מנת חלקם של הבריטים: חוטובלי, כשגרירת ישראל החדשה, הוזמנה ביחד עם שגריר האמירויות ושגריר בחריין להופעות ואירועים רבים. "היינו מאוד מבוקשים", היא צוחקת. "היינו המשולש הנודד: הזמינו אותנו להופעה בפני הסגל האקדמי והבכירים בקיימברידג', הקהילה היהודית הזמינה אותנו לאירוע חנוכה מרגש שבו הדלקנו נרות, מכון מחקר נוסף ביקש לארח אותנו ועוד. יש התלהבות גדולה מכך שהמזרח התיכון משתנה וממש אפשר להרגיש את משק כנפי ההיסטוריה".

בדרך כלל הנושא הדתי אינו מרכזי בעבודה הדיפלומטית בבריטניה, אבל דווקא בפגישות עם שני השגרירים הערבים הנושא הדתי והאמוני קיבל ביטוי משמעותי. "שניהם דיברו איתי על קידום הקשר הבין־דתי. בבחריין יש קהילה יהודית שהם מאוד גאים בה. השגריר נתן לי במתנה ספר על הקהילה הזאת, והשגריר של האמירויות הזמין אותי לפתיחת אוהל אברהם - פרויקט חדש בדובאי המאחד את שלוש הדתות המרכזיות במתחם שבו מצויים בית כנסת, מסגד וכנסייה. חשוב להם ליצור חיבור בין־דתי וזה מקסים".

איך את כשגרירה מתייחסת להחלטה האחרונה של בית המשפט הבינלאומי בהאג?

"סוגיית בית הדין הבינלאומי בהאג מאוד מעסיקה אותנו כשגרירים", היא מודה. "שוחחתי בנושא עם שר החוץ הבריטי וגם שר החוץ שלנו שוחח איתו על כך. אנחנו מעבירים מסר מאוד חריף ומבהירים שהתקבלה החלטה משפטית שגויה, שהיא החלטה פוליטית ולא לגיטימית. כולנו, מראש הממשלה דרך שר החוץ ועד לכל השגרירים, הודענו שלא נקבל את המהלך ושיהיו מחירים להחלטה הזאת".

אילו מחירים?

"מה שהפלשתינים עשו זה טרור משפטי. מי שמפעיל מולנו טרור משפטי, לא יכול לצפות שנקבל אותו בחיבוק חם. הפלשתינים מעבירים את המאבק שלהם מזירה לזירה: פעם זה לזירה הדיפלומטית ולארגונים הבינלאומיים ופעם לטריבונל המשפטי. מדינות שמאוד רוצות לחבק את הפלשתינים צריכות להבין שמהלכים כאלה ירחיקו את הקהילה הבינלאומית ואת ישראל מהפלשתינים. מדובר במהלך שכל תכליתו הוא הכפשת ישראל. יש לנו הרבה מאוד כלים לפעול נגד ההחלטה הזאת ואנחנו נפעל. זה חלק מעבודתנו כשגרירים".

חוטובלי רואה את עצמה כמי שהובילה שינוי בשיח המדיני גם במשרד החוץ. "כשהייתי סגנית שר החוץ במשך ארבע שנים קראתי לציבור הדתי־לאומי להצטרף לשירות החוץ ולהיות שגרירים, כי יש לנו כל כך הרבה מה לתרום. עכשיו נתתי דוגמה אישית. אני באמת חושבת שאנשים בעלי עמוד שדרה יהודי וציוני יכולים להשפיע על השיח בצורה עמוקה ומשמעותית".

בנוגע להשפעה על השיח סביב ישראל, חשוב לה לציין את הרב יונתן זקס ז"ל. "הרב יונתן זקס, שנפטר לפני פחות משנה, היה הרב הראשי של בריטניה. הוא היה ממובילי הדעה ובין הראשונים לטעון באופן פומבי כי המאבק בישראל הוא לא רק מאבק על רקע דעות פוליטיות או מדיניות, אלא מאבק שיש בו גם מימד אנטישמי. הרב זקס היה קול מאוד חשוב בקהילה היהודית ובזירה הציבורית". היא משתפת בקושי שחוותה עם פטירתו: "הרב נפטר מיד אחרי שהגעתי לכאן. הלוויה התקיימה בפורום מצומצם והשבעה התקיימה בפורום המשפחתי בלבד. אסור היה לנחם את המשפחה, אף על פי שכל העולם היהודי ביקש לנחמם. המציאות הזאת שבה אדם גדול בעולם היהודי נפטר ואורו כבה, אבל העולם היהודי כולו סגור בבית ולא יכול לקחת חלק אפילו במצווה היהודית של שבעה ולוויה, הייתה חוויה קשה". השגרירות הוציאה מכתב ניחומים רשמי ובו ציינה, בין היתר, את החשיבות שמדינת ישראל ייחסה לתרומתו של הרב למאבק באנטי־ישראליות ולחשיפה שלה כנגועה באנטישמיות.

היעד: חזרה לפוליטיקה

ביום האישה הבינלאומי שחל לפני שבועיים חוטובלי צילמה את עצמה יחד עם תמונותיהם של 19 השגרירים שקדמו לה, התלויות במשרדי השגרירות. "כל קודמיי היו גברים בגיל העמידה. כמעט כולם מגיעים מאותו מעמד סוציו־אקונומי. זה לא דבר רגיל כאן שמגיעה שגרירה שהיא אישה יחסית צעירה, אמא לילדים קטנים. חלק מהשגרירים הקודמים שירתו בגפם, כי הילדים היו בצבא והאישה נשארה בארץ. למרק רגב, השגריר הקודם, היה פה ילד אחד בגיל התיכון, רון פרושאור היה כאן לבדו. זה חשוב בעיניי שיראו ויכירו שגרירה שהיא אישה, אמא ומייצגת קול חשוב בזירה הישראלית". מכיוון שהיא איננה הטייפ־קאסט של שגרירה, לא הפתיע אותה שהיו קבוצות שוליים, דווקא מתוך הקהילה היהודית, שניסו לסכל את מינויה.

איך ניסו לסכל את המינוי?

"על ידי כתיבת עצומות לעיתונים, שבהן התייחסו בעיקר לעמדותיי הפוליטיות. בעיניי זה מעיד על איך תופסים את הפרופיל הדיפלומטי שנדרש ממי שמייצג את מדינת ישראל. בתור מינוי פוליטי, אני מייצגת את המפלגה שיותר ממיליון איש בוחרים בה. אני קרובה לראש הממשלה ומחזיקה בעמדות מיינסטרים בתוך מפלגת השלטון. ראיתי בעצומות הללו הוכחה לחשיבות הגדולה של השמעת הקול הזה כאן".

איך הרפורמים והקונסרבטיבים מקבלים את המינוי שלך?

"הרפורמים והקונסרבטיבים באנגליה הם מיעוט", היא אומרת. "זה מאוד שונה מהקהילה האמריקאית. אחת הטענות שהקהילה פה טוענת נגדנו כמדינה היא שאנחנו מזהים את יהדות התפוצות עם יהדות ארצות הברית ולא מספיק רגישים לניואנסים של כל קהילה. לשאלתך, אני מתקבלת בחום כמעט אצל כולם ואשמח מאוד להיות גשר בין ישראל ליהדות בריטניה הציונית והמשובחת". היא מציינת גם את הקהילה הישראלית בלונדון המונה כ־50 אלף איש, ואת קבלת הפנים החמה שערכה לה הקהילה ובראשה הרב הראשי ללונדון, הרב אפרים מירוויס, שהוא "ציוני גדול" כהגדרתה.

לסיום, אני שואלת אותה אם התאהבה בעבודה הדיפלומטית או שהיא מתכננת לחזור אל הזירה הפוליטית בסיום התפקיד. חוטובלי לא מנסה להתחמק ומשיבה גלויות: "מה שאני עושה כעת הוא בבחינת שירות מילואים מאוד חשוב בשביל מדינת ישראל, אבל אני מאמינה שבעתיד אחזור לפעילות הציבורית. כרגע אני שמחה שאני לא במערכת הפוליטית, בגלל חוסר היציבות המאפיין אותה בשנתיים האחרונות. אני סבורה שצריך ממשלה יציבה כדי להשפיע ולשנות. יחד עם זה, אין דבר שאני אוהבת יותר מאשר לשרת את המדינה בזירה הציבורית, ואת זה בוודאי קל יותר לעשות כשאתה חי במדינה שהיא ביתך האמיתי".

Hadas.y.tsuri@gmail.com