שקלא וגדיא

מה קרה כשאבא החליט שלא משתלם לקנות חד גדיא בתרי זוזי

יאיר יעקבי , י"ב בניסן תשפ"א

שקלא וגדיא-ערוץ 7
יאיר יעקבי
צילום: שלומי יוסף

אבא לקח את תרי הזוזי שלו ופסע אל השוק בביטחון של אדם שיודע מה הוא רוצה מעצמו. הוא חלף על פני עשרות הדוכנים עד שהגיע לדוכן שמצא חן בעיניו, עמוס גדיים רכים וטובים.

"חד גדיא בבקשה", הוא אמר באסרטיביות.

"אין שום בעיה", ענה המוכר, "זה יהיה ארבעים ושבעה זוזים".

"כמה???" שאל אבא.

"ארבעים ושבעה. למה, כמה יש לך?"

"תרי".

"או ווה. אני לא יודע אם אתה עוקב אחרי החדשות, אבל שער הזוז ירד דראסטית בשנתיים האחרונות. אין לי פה חד גדיא בתרי זוזי".

"אוקיי, וואו", אמר אבא, "אני חייב להגיד שלא חשבתי שהסיפור שלי ייתקע כבר בשלב הזה. יש לך משהו אחר בתרי זוזי?"

"אוזניות בלוטות'", הציע המוכר, "זה הולך עכשיו חזק".

"זה פירמה מוכרת?" שאל אבא.

"לא נשמה, זה משהו סיני, אבל בשביל תרי זוזי תגיד תודה".

אבא התלבט קצת אבל גם ככה הייתה לו תחושה שכל הסיפור עם הגדי לא ייגמר יותר מדי טוב, אז הוא לקח את האוזניות וחזר הביתה מבסוט עד הגג.

שונרא חיכה בסבלנות בבית לחלק שלו בסיפור, רק כדי לראות למורת רוחו את אבא מוציא מהשקית משהו שלחלוטין לא היה גדיא.

"אין מצב שאני אוכל את הדבר הזה", הוא מלמל לעצמו והלך להתייעץ עם כלבא.

"יאללה, אפשר לנשוך אותך כבר?" שאל כלבא מיד כשראה את שונרא מגיע.

"לא לא, לא מגיע לי עדיין", עדכן שונרא, "אבא לא זבין חד גדיא".

"אז מה זבין אבא?"

"אוזניות בלוטות'", ענה שונרא.

"או ווה, לפחות פירמה מוכרת?"

"בתרי זוזי? מסופקני", ענה שונרא, "עכשיו תגיד, מה עושים? הכול נהרס".

"נלך להתייעץ עם חוטרא ונורא, נראה מה הם אומרים", אמר כלבא והצמד יצא לדרך.

"אז מה... לאבא יש אוזניות בלוטות' חדשות?" אמר חוטרא כשראה את שונרא וכלבא מגיעים.

"איך אתה יודע?" שאל כלבא.

"כל השכונה מדברת על זה. מי הולך לקנות גדי בתרי זוזי? תאמין לי, האיש מנותק".

"יש לי בשלוש משהו שאני צריך להגיע אליו, אז אם אפשר לזרז את התהליך אני ממש אשמח", אמר נורא בעצבנות.

"זו בעיה של כולנו", ניסה שונרא להרגיע, אבל נורא הגיע כבר חם מהבית ובלי לחשוב פעמיים הוא שרף לחוטרא.

"מה אתה עושה???" צעק שונרא, "כל הרצף נדפק לנו עכשיו!"

אבל לפני שנורא הספיק לענות הגיע מיא בריצה וכבה לנורא.

"תגיד, אתה השתגעת לגמרי?" צרח שונרא.

"מה הבעיה?" שאל מיא, "נורא שרף לחוטרא אז כיביתי לנורא, אני רק עושה את העבודה שלי".

"אבל אבא זבין אוזניות בלוטות'", אמר שונרא.

"מה?" שאל מיא, שבאמת היה צריך שיתווכו לו את הסיטואציה קצת יותר טוב.

"וואי, איזה לא נעים", אמר מיא אחרי ששמע את כל הסיפור, "מה נעשה? חסר לנו חד גדיא, ועכשיו גם חוטרא ונורא", הוא סיכם.

"אוקיי, אני אגיד לכם משהו, עכשיו שככה נפתחנו קצת", אמר כלבא, "החוטרא הזה מראש לא היה מאוד מפחיד מבחינתי. דוגרי, הרבה יותר לא נעים לי ששופכים עליי מים".

"מעולה!" אמר מיא, "אז במקום שאני אכבה את נורא אני אטביע לכלבא!"

"זה קצת יקצר את הסיפור אבל זה יעבוד", אמר שונרא בהקלה, "עכשיו נשאר לנו רק לפתור את הסיפור עם הגדיא".

הצעד הבא, הם החליטו, יהיה לנסות לשכנע את השוחט שייתן לאבא חד גדיא במתנה כך שהסיפור יוכל להתניע כמו שצריך.

"קודם כול אני חייב להגיד שאני נורא מתרשם מהעובדה שאתם מדברים", פתח השוחט בשבח, "אבל לגופו של עניין, אם כבר אנחנו פותחים את זה, אני מאוד לא מבסוט מהסיפור הזה מלכתחילה".

שונרא וכלבא לקחו נשימה ארוכה.

"קודם כול, למה שאני אשחט תורא רק בגלל שהוא שתה למיא? איזה מין מפלצת אני אמור להיות בסיפור הזה שלכם, הא?" הוא התעצבן, "ובטח ובטח שאני לא מבין למה מלאך המוות צריך לבוא לשחוט אותי בגלל זה! יש הרבה דברים אחרים שמגיע לי שחיטה בגללם, תאמינו לי. אני חונה בחנייה כפולה בלי למצמץ בכלל. כשאני ביוחננוף ואני מתחרט על מוצר שלקחתי אני פשוט מניח אותו איפה שאני באותו רגע ולא מחזיר אותו למקום המקורי גם אם מדובר במוצר שמצריך קירור, אז מלאך המוות רוצה להרוג אותי בגלל שאני ליטרלי עושה את המקצוע שלי? נו, באמת".

"רק על המונולוג המייגע הזה הייתי שוחט אותך", מלמל שונרא.

"מה אמרת?" אמר השוחט בעצבנות.

"מיאו מיאו", ענה שונרא.

לבסוף הבין שונרא שכדי לפתור את הבעיה אין מנוס, צריך ללכת למקור.

"שמע אבא, לא מתאים הקטע עם האוזניות", הוא אמר לאבא.

"סליחה?" שאל אבא.

"תקעת את כל הסיפור, נשמה", הסביר שונרא, "אני לא יכול לאכול אוזניות, ואז כלבא לא יכול לנשוך אותי, שלא לדבר על נורא ששרף לחוטרא בלי קשר לכלום. בלגן שלם".

"וכל זה בגלל שלא היו לי יותר מתרי זוזי לזבון חד גדיא?" שאל אבא.

"כן", ענה שונרא בעצבות.

"אל תדאג, שונרא", אמר אבא ברוגע, "יש לי רעיון שיפתור את כל הבעיה".

אבא חזר לדוכן הגדיים הרכים אסרטיבי מתמיד.

"חד גדיא בבקשה!" הוא אמר.

"נו, השגת כמה זוזים נוספים?" שאל המוכר.

"לא, איזה, אני מרושש, אבל אני מוכן להציע לך משהו בסחר חליפין שעף לך המוח".

"אני מקווה שאתה לא מדבר על האוזניות", אמר המוכר.

"הרבה יותר טוב מאוזניות", חייך אבא חיוך ממזרי, "חתול מדבר".

jacobi.y@gmail.com