פה זה לא אירופה

מול תמונות המסעדות המלאות ומופעי התרבות שהולכים ונפתחים בישראל, המגמה בשאר מדינות העולם ובאירופה בפרט הפוכה. הקורונה, תמונת מצב עולמית

אסף משניות , י"ב בניסן תשפ"א

פה זה לא אירופה-ערוץ 7
בוריס ג'ונסון, Boris Johnson
צילום: רויטרס

שנה בדיוק חלפה מאז הסגר הראשון שהיה בישראל עם תחילת מגפת הקורונה, שבו כל המדינה ערכה את הסדר במסגרת המשפחות הגרעיניות. השנה אזרחי ישראל יחגגו את ליל הסדר בשגרה יחסית, לפחות בהשוואה לשאר מועדי השנה האחרונה. מבצע החיסונים הוכיח את עצמו כאשר נכון לזמן כתיבת שורות אלה יותר מ־5.2 מיליון איש קיבלו את המנה הראשונה של החיסון, ויותר מ־4.6 מיליון מתוכם קיבלו כבר את המנה השנייה. התוצאות של החיסונים ניכרות בשטח. לראשונה מאז חודש דצמבר מספר החולים במצב קשה ירד מתחת ל־500, נתון שיאפשר לציבור לארח ולהתארח בחג.

אולם בניגוד למצב בישראל, ברחבי העולם סובלים בימים אלה מעלייה חריפה בתחלואה. מי שהפכה לאזור מוכה אסון היא ברזיל, שמתקרבת בצעדי ענק אל המספר הבלתי נתפס של 300 אלף מתים מהמגפה, עם כ־1,300 מתים ביממה. ביום השיא נפטרו בברזיל 2,800 בני אדם. רק בארצות הברית נפטרו יותר מאשר בברזיל, ועם ההתמתנות בנתוני התחלואה האמריקניים לא מן הנמנע שברזיל תגיע לראש הרשימה.

מספר המתים בברזיל מעיד רק על חלק קטן מהקטסטרופה שמתרחשת בימים אלה במדינה. לפי גורמי הבריאות בעוד כשבועיים ייגמרו חומרי ההרדמה במדינה, כך שלא ניתן יהיה לטפל יותר בחולים במצב קשה, ויש חשש שאם לא תימצא הדרך לספק את הציוד הרפואי הנדרש נתוני התמותה יזנקו עוד יותר.

קשה לומר שהתמונות הקשות מברזיל מגיעות בהפתעה לנוכח התנהלותו של ראש הממשלה זאיר בולסנארו, שדגל בהכחשת קורונה לאורך כל התקופה, וזאת למרות שחלה בעצמו. במהלך החודשים האחרונים שלושה שרי בריאות במדינה התפטרו, האחרון שבהם נטש את תפקידו לפני כשבוע. עד כה התחסנו פחות מחמישה אחוזים מאוכלוסיית ברזיל, הגדולה במדינות דרום אמריקה והמדינה השישית בגודלה בעולם. במקביל למבצע החיסונים האיטי, שמתנהל בעזרת חיסוני אסטרהזניקה שמיוצרים במדינה, המוטציות השונות רק מגבירות את רמות התחלואה הקשה.

אפריקה – מנהיגי המדינות בראש הנפגעים

לא רק בברזיל פוגעת המגפה בצורה קשה בימים אלה, גם ביבשת אפריקה היא גובה קורבנות רבים. הקורבנות הבולטים ביותר הם לא אחרים מראשי מדינות ביבשת. הראשון שנפטר כתוצאה מהנגיף הוא נשיאה של בורונדי, פייר נקורונזיזה, עוד ביוני האחרון. אחריו נפטר מסיבוכי המגפה ראש ממשלת אסוואטיני, אמברוסה דלמיני, בדצמבר של השנה שעברה.

המנהיג השלישי שנפטר מקורונה הוא נשיא טנזניה, ג'ון מגופלי, שנפטר ב־17 במרץ. באופן רשמי מגופלי לא נפטר מהנגיף, אלא שמעטים ביבשת מאמינים לגרסה הרשמית. הסיבה לכך היא הפצת דיסאינפורמציה נרחבת בנוגע למגפה, וכן העובדה שגופלי לא נראה בציבור החל מסוף פברואר. עשרה ימים מאוחר יותר יצא בתקשורת הקנייתית הדיווח שמנהיג של מדינה אפריקנית מטופל בבירת קניה נגד הנגיף.

המנהיג הרביעי שנפגע קשות מהנגיף הוא ראש ממשלת חוף השנהב, חאמד בקאיוקו, שנפטר ב־10 במרץ. בניגוד לקודמים ברשימה, בקאיוקו לא נפטר מהקורונה אלא דווקא ממחלת הסרטן. אלא שבמהלך השנה החולפת חלה ראש הממשלה החוף־שנהבי פעמיים בקורונה. בנוסף לכך חלה בקאיוקו במלריה קשה, עד שהוכרע על ידי הסרטן.

למרות מספרי החולים והמתים הגבוהים בברזיל והפגיעה הקשה בצמרת הנהגת מדינות אפריקה, היבשת שמתמודדת מול הגל השלישי בצורה המורכבת ביותר היא דווקא אירופה. שנה אחרי שהמגפה הכתה גלים ביבשת נראה שאירופה חוזרת לאותו מצב, רק שהפעם נקודת הפתיחה שלה חלשה הרבה יותר.

האירועים שעברה היבשת, ובדגש על מדינות האיחוד האירופי, הובילו את אירופה למצב שכמותו היא לא זוכרת. האיחוד האירופי היה שרוי בטלטלה עוד לפני פרוץ הקורונה, מאז ההחלטה של בריטניה לעזוב את האיחוד אי שם בשנת 2016. אלא שהתנהלותו של האיחוד בשנה האחרונה, ובמיוחד במהלך מבצע החיסונים, לצד הסכם הפרישה שגובש עם בריטניה ערערו עוד יותר את יסודותיו.

בימים אלה אירופה סופגת את הגל השלישי במלוא העוצמה. בפריז ובאזורים מרכזיים אחרים בצרפת נכנסו לסגר חריף של ארבעה שבועות לפחות, וזאת בעקבות חשש מהתפרצות נרחבת במדינה. בימים האחרונים אובחנו במדינה 35 אלף חולים ביממה, ובפריז עצמה מאושפזים בימים אלה יותר מ־1,200 חולים במצב קשה, הרבה מעבר למספרים שראו במדינה עד כה.

בגרמניה הכריזו השבוע על הארכת ההגבלות למשך חודש נוסף, עד אמצע אפריל, בעקבות התפרצות נרחבת במדינה. מרקל הגדירה השבוע את גל ההדבקה הנוכחי, בהתעוררות מאוחרת להפליא, כמגפה חדשה, בעקבות המוטציות השונות. באוסטריה נשבר בימים האחרונים שיא החולים במצב קשה. איטליה, סמלה של המגפה בראשית ימיה, נכנסה לסגר תחת הגבלות חריפות, ובספרד נוהגים בהקלות יחסיות והסתפקו באיסור על מעבר בין אזורים שונים במדינה.

אירופה – כישלון בחיסונים

לצד הגל השלישי שהחל באירופה, הסיפור המרכזי שמעסיק את היבשת הוא כישלון מבצע החיסונים שנוהל באופן בלעדי על ידי האיחוד האירופי. ראשיתה של הסאגה עוד בגל הראשון של המגפה, אז החליטו מדינות האיחוד לפעול כל אחת בדרך עצמאית, בניגוד לרוח המכוננת של האיחוד עצמו. סגירת גבולות, טיפול עצמאי של כל מדינה וקריסה כלכלית ובריאותית של המדינות המרכיבות אותו החלישו מאוד את האיחוד, ויצרו לחץ אצל גרמניה וצרפת על הישרדותו. הניסיון הארוך לגבש חבילת סיוע למדינות החלשות באיחוד נתקל בהתנגדות חריפה של המדינות העשירות שהיו אמורות לממן את התוכנית הנדיבה, ובראשן דנמרק, אוסטריה ושבדיה. לבסוף, אחרי מאמצים רבים, גובשה חבילת הסיוע.

לאחר השגת ההסכם, ותוך קריאות במדינות כמו איטליה לחוסר סולידריות אירופאית, התנצלה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, בפני היבשת על חוסר הסולידריות שהוביל בחלקו למצב הקשה של כמה מהמדינות באיחוד. פון דר ליין התחייבה שמאותו רגע והלאה לא יהיה מצב שבו מדינות באיחוד יישארו מאחור. האיחוד עמד בהתחייבות בכל הקשור להצטיידות בציוד מגן לצוותים הרפואיים. התיאבון שנולד בעקבות הצעד הזה הוביל אותו לנהל באופן מוחלט את הליך רכישת החיסונים, אלא שאז הוא פשוט קרס תחת התנהלות איטית ומלאת אינטרסים.

"האיחוד אמר לאורך מבצע החיסונים שהרצון הוא שלא תהיה אף מדינה שתעקוף מדינה אחרת במתן החיסונים", אומר אוריה בר מאיר, עורך הבלוג 'יס מיניסטר' וממגישי הפודקאסט 'דברים שרואים מהביג בן'. "הבעיה הייתה שבמקום להעלות את כל המדינות למעלה, ולדאוג שכולן יתחילו לחסן מהר, התוצאה הייתה הפוכה לחלוטין. הליך החיסונים פשוט איטי מאוד, ובזמן שבהרבה מאוד מדינות קצב ההתחסנות הרבה יותר מהיר, באירופה די דורכים במקום".

הליך החיסונים האיטי נבע משורה ארוכה מאוד של כשלים שעליהם אחראי האיחוד. בתחילה עבר זמן רב עד שהוחלט לרכוש חיסונים, ולאחר מכן החלה המחלוקת בשאלה איזה חיסון לרכוש. זה היה השלב שבו הפוליטיקה נכנסה למשוואה ושיתקה את מערך קבלת ההחלטות באיחוד. הסיבה לכך הייתה ששלוש מדינות באיחוד מייצרות חיסונים נגד קורונה, והופעלו לחצים נרחבים על מנת שיירכשו חיסונים ספציפיים. חיסונה של פייזר נוצר בשיתוף פעולה עם החברה הגרמנית ביונטק, מה שגרם לאמירות מצד מדינות אחרות באיחוד שגרמניה לוחצת לקנות את החיסון שלה כדי להזניק את כלכלתה על חשבון שאר המדינות באיחוד. לאחר מכן צרפת דרשה שהאיחוד יקנה את החיסונים שהיא מייצרת, חיסונים שטרם אושרו לשימוש. לבסוף הוחלט לרכוש את חיסוני אסטרהזניקה, חברה שבדית עם מפעלי ייצור בבלגיה ובהולנד.

אלא שבשלב הזה התעוררו שתי בעיות. האחת היא שהאיחוד הזמין מלאי חיסונים קטן יחסית ליבשת כולה, כאשר הוא אמון על חלוקתם לכלל האיחוד. השנייה היא שההזמנה הייתה מאוחרת ובפיגור משמעותי אחרי השכנה והנמסיס החדשה בריטניה, שגם לה יש חלק בפיתוח החיסון דרך אוניברסיטת אוקספורד. התוצאה הייתה שאסטרהזניקה מחויבת לחוזה עם בריטניה, שמנהלת מבצע חיסונים מרשים למדי, ואינה יכולה לספק את ההתחייבויות שלה לאיחוד. המחדל בהתנהלות האיחוד הביא למצב שבו מרכז החיסונים הענקי שהקימה עמד שומם כמה שבועות עם מלאי ריק.

"אירופה למעשה התעוררה מאוחר מאוד לגבי החיסונים, וכשזה קרה הם די נגררו או יצרו מלחמת חיסונים מול הבריטים. המקרה הכי זכור הוא סעיף שפון דר ליין הפעילה בהסכם הברקזיט, שמאפשר לאיחוד לעצור ייצוא של החיסונים שמיוצרים באיחוד לבריטניה. זאת הייתה החלטה שהייתה שנויה במחלוקת בתוך האיחוד כולו. ראש ממשלת אירלנד אמר שלא יכול להיות מצב כזה ועוד מדינות התנגדו לו בגלל הקשרים הכלכליים שלהן עם בריטניה. בסוף האיחוד התקפל בנושא", אומר בר מאיר.

בקיעים באיחוד

התנהלות האיחוד במבצע החיסונים הובילה מדינות רבות בו לפעול באופן עצמאי, למרות הצהרת האיחוד שדבר כזה לא יקרה. איטליה פנתה לישראל על מנת לרכוש עודפי חיסונים שלישראל יש בשפע, הונגריה ופולין רכשו את החיסון הרוסי שהאיחוד אינו מאשר שימוש בו בשלב זה, גרמניה פנתה לחברות על מנת לרכוש חיסונים באופן עצמאי, ואוסטריה ודנמרק הכריזו על יצירת שיתוף פעולה עם ישראל בהקמת מפעלי חיסונים כדי לא להזדקק לחלוקה של האיחוד.

בחלק מהמדינות הניסיונות לרכוש חיסונים באופן עצמאי הובילו למשבר פוליטי. הדוגמה הבולטת היא סלובקיה, שם הקואליציה נכנסה לכאוס בימים האחרונים בעקבות החלטת ראש הממשלה לקנות את החיסון הרוסי, ספוטניק 5. שותפיו הקואליציוניים מתנגדים לרכישת החיסון משום שהוא אינו מאושר עד כה על יד האיחוד האירופי, שרק החל בתהליכי האישור.

אנחנו רואים מה קורה סביב רכישת החיסונים על ידי מדינות באופן עצמאי. מה המשמעות שיש לכך מבחינת האיחוד? עד כמה חוסר האמון של המדינות המרכיבות אותו עלול לפגוע בו לטווח הארוך?

"זאת טלטלה מאוד גדולה, ובעיקר זה יוצר המון שסעים באיחוד. אנחנו רואים מדינות מהצד היותר עני של האיחוד שפועלות באופן יותר עצמאי, בגלל שהן לא סומכות על היכולת של האיחוד לסייע להן. אנחנו מדברים בעיקר על הונגריה ועל מדינות נוספות באזור. לא מן הנמנע שבתום האירוע הזה של הקורונה נראה שהמדינות הללו ירצו הרבה יותר ריבונות מאשר מה שהאיחוד מאפשר היום. אנשים לא לגמרי מודעים לכך, אבל על זה בדיוק נסוב הברקזיט - הרצון של בריטניה לקבל חזרה חלק מהריבונות שלה", אומר בר מאיר.

ואכן, אל מול הכאוס באיחוד ניצבת בריטניה, שמנהלת עד כה את אחד ממבצעי החיסונים הטובים בעולם. נכון לזמן כתיבת שורות אלה בריטניה חיסנה יותר מ־50 אחוזים מאוכלוסייתה, ונתוני התחלואה בממלכה הולכים ויורדים. למרות זאת, עדיין מדובר במדינה שספגה את המכה הקשה ביותר באירופה, הן בריאותית והן כלכלית, בעיקר עקב ההתנהלות בתחילת המגפה.

"ההערכות בבריטניה הן שבתוך כמה שבועות יהיו מדינות אחרות ביבשת שיעקפו את הממלכה במספר המתים, וזה בגלל מבצע החיסונים הנהדר שיש בממלכה לעומת המבצע החלש שיש באירופה. הבריטים הלכו על אסטרטגיה שונה מישראל, והם נותנים את מנת החיסון השנייה אחרי 12 שבועות ולא אחרי שלושה שבועות. הרעיון שעומד מאחורי הצעד הזה הוא המחשבה שבגלל שאין להם מספיק חיסונים עדיף לפזר את החיסונים לכמה שיותר אנשים וכך להוריד את התחלואה. לפי המספרים, בשטח זה עבד", אומר בר מאיר.

בבריטניה נשמעו הרבה מאוד טענות שבגלל שהם עזבו את האיחוד הם יכלו לפעול בצורה הזאת ולנהל מבצע חיסונים מוצלח בהרבה מזה של האיחוד. עד כמה זה נכון?

"זאת שאלה מורכבת. בריטניה הייתה המדינה הראשונה שאישרה את השימוש בחיסון של פייזר, עוד לפני ארצות הברית. כשזה קרה, שר הבריאות הבריטי, מאט הנקוק, התגאה ואמר שזה לא יכול היה להתרחש אם בריטניה הייתה עדיין כבולה לרגולציה של האיחוד. הבעיה באמירה הזאת היא שעל פי חוקי האיחוד מדינה יכולה לאשר בזמן חירום דברים כאלה גם בלי אישור האיחוד, וחוץ מזה שבאותו זמן בריטניה עדיין הייתה תחת חוקי האיחוד. מצד שני אי אפשר לומר שהעובדה בריטניה נמצאת היום מחוץ לאיחוד לא מסייעת לה בהתמודדות. יש באירופה הרבה קנאה במצב של בריטניה כיום".

עד כדי כך שנראה מדינות נוספות הולכות בצעד הזה של עזיבת האיחוד?

"אני לא חושב שזה יהיה צעד קיצוני כל כך, כי בסוף המדינות ראו את הכאוס שהליך העזיבה יצר לבריטניה. אחת הסיבות לכך שבריטניה תצטרך לעשות שיקום כלכלי נרחב מאוד, אולי אפילו יותר מגרמניה, היא בגלל הברקזיט. זה אגב משהו שהם לקחו בחשבון ונערכו לו. לכן אני לא בטוח שנראה מהר כל כך מדינות אחרות הולכות בכיוון הזה, אבל כן נראה יותר ויותר מדינות שמשתמשות בתקנות ובחוקים שמאפשרים להם יותר עצמאות. זה בוודאות ישתנה. בסוף, אם בתחילת המגפה חשבו באירופה שהבריטים רק סובלים בעקבות היציאה מהאיחוד, היום ההסתכלות שונה מאוד. יש הבנה שבריטניה תגיע ליציבות הרבה לפני שאר מדינות אירופה, וכמו שאמרתי, זה מעורר קנאה אצל לא מעט מדינות".

אי של יציבות

היציבות שאליה בריטניה תגיע מתבטאת בשורה של נושאים. הראשון הוא תוכנית היציאה של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון, שהכריז שזוהי תוכנית היציאה הסופית, שכן הוא אינו צופה שיהיה סגר נוסף בממלכה. במקביל לכך, ובניגוד לתוכניות העבר, הפעם מתכננים בממלכה המאוחדת לפתוח את המשק בזהירות מוגברת, עם מקדם בטיחות של ארבעה שבועות בין שלב לשלב. "יש משהו מאוד משמעותי באמירה הזאת, שכן בזמן שבריטניה כבר תהיה מחוץ לקורונה באירופה עדיין יחיו איתה, והמשמעות היא של עוד סגרים והגבלות", אומר בר מאיר.

דבר נוסף שההשתלטות על המחלה באי הבריטי תוביל אליו הוא אירוח טורניר היורו, שאמור להתקיים בעוד כ־75 ימים. במקור, הטורניר אמור היה להיערך בקיץ שעבר ב־12 ערים שונות ברחבי היבשת. התפרצות הקורונה ביטלה את קיומו והעבירה אותו ליוני הקרוב, בדומה לאולימפיאדת טוקיו שתיערך גם היא בקיץ הקרוב. אלא שהתחלואה הגדולה באירופה עשויה למנוע מהתוכנית המקורית לצאת אל הפועל ולגרום לכך שהטורניר ייערך במדינה אחת בלבד, כזאת שתוכל לאפשר כניסת קהל למגרשים. רק בריטניה ורוסיה יעמדו בדרישות הללו בעת פתיחת הטורניר, כאשר רוב הסיכויים שהראשונה, שהייתה אמורה לארח את אחד ממשחקי חצי הגמר וכן את משחק הגמר, תארח את הטורניר כולו. ההחלטה בנושא צפויה להתקבל בחודש הבא.

למרות האופטימיות בממלכה המאוחדת, ג'ונסון הזהיר השבוע שהתחלואה המשתוללת באירופה עלולה להגיע גם לאי הבריטי. "הגל שסוחף כרגע את אירופה עלול להגיע לחופינו גם כן", אמר ראש הממשלה הבריטי.