מבלימה ליוזמה

אחרי כישלון ניסיונות הבלימה של ההשתלטות הערבית על אדמות יהודה ושומרון הגיעה העת לצורת חשיבה חדשה: "מבצע מכפיל" שבו כל יישוב יפעל כדי להרחיב את שטחו מעבר לגדרות ולקווים המסומנים במפות. דעה

דניאלה וייס , י"ב בניסן תשפ"א | עודכן: 09:17

מבלימה ליוזמה-ערוץ 7
דניאלה וייס
צילום: יח"צ

לאחרונה פורסמו בבמות שונות יוזמות עדכניות למעקב אחר השתלטות והרס מצד ערבים באדמות יהודה ושומרון. חשיבות המעקב גדולה כמובן, אך אין בה די. כדי לשנות את המצב יש ליזום פעולה התיישבותית אקטיבית.

הצעתי במאמר זה היא להיערך ולהוציא אל הפועל "תוכנית מכפיל", שבה הנהגת כל יישוב ותושביו ייזמו יציאה לגבעות סביב היישוב, יפרצו דרכים חדשות, יקימו מבנים, ייטעו מטעים ויגדילו את שטח היישוב לפי יכולתם. בעבר מבצעי מכפיל הביאו לתוצאה ברוכה של הרחבת יישובים כמו אפרת, קדומים, בית אל, קרני שומרון, קריית ארבע ועוד.

במקביל, ייערכו גרעיני התיישבות חדשים להקמת יישובים במרחבים הגדולים שמצפים לגאולה. אם לא נזדרז להתיישב במרחבים אלה, הם עלולים להיות נתונים להשתלטות ערבית, חס וחלילה.

ממבט ראשון, ומתוך המחנק המדכא של תחום המושב, נראית "תוכנית מכפיל" כמרחיקת לכת ונועזת מדי. על מנת להצליח במימושה של תוכנית זו צריך להתרחש תהליך של שילוב ידיים בין הנהגות כל היישובים, שיגבו זה את זה וייצאו כאחד אל המרחבים. מדובר במהלך אסטרטגי: יציאה של יישובים רבים בו־זמנית להקמת גבעות חדשות היא מהלך משנה מציאות!

כדי לשאוב עידוד ולהתחיל לראות את הסיכוי הגדול שתוכנית כזאת אכן יכולה להתגשם, נעקוב אחר התפתחויות חשובות שהתרחשו בחודשים האחרונים.

לאחרונה אנו עדים ליוזמות רבות של תושבים במרחב שמחוץ לגדרות או הקו הכחול של היישובים. התושבים יוצאים לנטיעות, לשיקום מעיינות, להקמת אתרי נופש ומבנים מסוגים שונים, לפריצת דרכים וליוזמות נוספות בהיקף גדול מחוץ לתוכנית המתאר המצומצמת של היישוב. כמו כן אנו רואים כי הולך וגדל מספר החוות החקלאיות ששומרות על אלפי דונמים של אדמות מדינה. וחידוש נוסף שמתרחש לאחרונה ומעיד על תפנית חיובית: גיבוש של גרעיני התיישבות של תנועת נחלה להקמת יישובים חדשים במרחב: אביתר, מעלות חלחול, נווה־בניה, אורי־עד, גבעת האור ובעל חצור.

כדי להבין כי אכן קיימת אפשרות לשנות את המציאות במאה ושמונים מעלות ולצאת מהקיפאון המחשבתי ומהמחנק הפיזי, בואו נעקוב אחר כמה צעדים שעזרו לפקוח עיניים, לשים את הבעיה של גזלת אדמות הלאום על השולחן ולשתף את הציבור, בעיקר את הנוער, בחיפוש הפתרון.

מזה כמה חודשים הולכים ונחשפים הנתונים הקשים בדבר השתלטות הערבים על אדמות מדינה והרס של אתרים היסטוריים. תנועת רגבים עוסקת במעקב אחר פעולות הערבים שמתבצעות במימון מדינות אירופה מזה 15 שנים. פרסומם של נתונים רשמיים על ידי עוזר שר הביטחון להתיישבות חשף מידע מזעזע לפיו הערבים משתלטים על 60,000 דונם אדמות מדינה מדי שנה. במשך שלושה עשורים איבדה מדינת ישראל כשני מיליון דונם. נחשפו נתונים קשים בדבר הבנייה הערבית שאינה יודעת ריסון ומגיעה לעשרות אלפי יחידות דיור מדי שנה, בעוד הבנייה היהודית מקרטעת סביב מאות יחידות.

בעקבות החשיפה והפרסום גדל מספר היוזמות לאחיזה במרחב וחל גידול במעקב של רכזי קרקעות אחר השתלטות הערבים. למרבה האכזבה, בשל מדיניות המינהל האזרחי שבולמת את היהודים ונותנת באופן גורף יד חופשית לערבים, הפעולות שנועדו לבלום את ההשתלטות הערבית הניבו הישגים מזעריים.

ההכרה שהגיע הזמן לצאת מגדרות היישובים אל המרחבים מחלחלת ופותחת פתח ליצירת תפנית. בקרב היישובים יש התעוררות שבאה לידי ביטוי ביוזמות מחוץ לתחום היישובים: נטיעות נרחבות בגוש שילה, הכשרה של מסלול חדש בין נווה־בניה ופסגות, נטיעות ופריצת דרך חדשה למאחז אורי־עד בקדומים, נטיעות בגבעת גל, במעלות חלחול, בגבעת רונן, בעמיחי, ברחלים, במצפה יריחו, באלון מורה ובאביתר ויוזמות רבות נוספות.

האפשרות ליצור תפנית נראית עתה מעשית. על מנת ליצור תפנית דרושים אומץ והתקדמות שכם אל שכם של כל היישובים כאחד ליוזמות של התרחבות מעבר לתחום המגביל של היישובים.

אנחנו נמצאים כעת בעיתוי מיוחד של ערב בחירות. עד שתוקם ממשלה חדשה עומד לרשותנו זמן שמתאים לגיבוש ההתיישבות כולה להסרת טבעת החנק וליציאה כגוף אחד אל כל מרחבי יהודה ושומרון. ומכוחה של היציאה המשותפת מחוץ לגדרות בעת הזאת נוכל להמשיך ואף להגביר את המאמץ עם ממשלה ימנית חזקה שתקום בחסדי ה'.

הכותבת עומדת בראש תנועת נחלה להתיישבות