חגי הוברמן
חגי הוברמןצילום: ללא קרדיט

אין כמעט אדם שלא שוחחתי איתו ביומיים האחרונים, שלא שמעתי ממנו את התפילה הכי פופולרית בציבור הישראלי, זו שגם אתאיסטים גמורים אומרים אותה כבר יומיים בדבקות: ריבונו של עולם, רק שלא ניגרר למערכת בחירות נוספת.

בחירות נוספות אינן גזירת גורל. אפשר למנוע אותם בפתרונות יצירתיים.

מפלגת 'ימינה', שראשיה התחייבו שיעשו הכל למנוע בחירות נוספות, צריכים לפעול כבר עתה, מיידית, למשימה הכי הכי דחופה כרגע: לגבש רוב קואליציוני בכנסת, של מתנגדי פיזור הכנסת. הדרך לבחירות נוספות, למי ששכח, היא רק אם הכנסת ה-24 תפזר את עצמה בעצמה, כמו שעשו הכנסת ה-21 והכנסת ה-22. הרי אין כרגע תקציב מדינה שצריך לעבור בתוך חודשיים, ואם זה לא יקרה הכנסת תתפזר אוטומטית.

את הרוב בעד פיזור הכנסת הזה חייבים למנוע – כבר עכשיו. יש יותר מ-61 ח"כים שיש להם אינטרס אישי שלא להסתכן בכהונה הקצרה שלהם, ויש מספיק מפלגות שאין להן עניין להציב את עצמן לבחירה נוספת של הציבור בתוך זמן כל כך קצר.

למרות זאת, זה לא מובן מאליו שאם נתניהו יבקש לפזר את הכנסת, הוא לא ימצא את הרוב שישתכנע מחלקת לשונו. לכן חייבים כבר עכשיו לעשות הכל, שרוב כזה לא יימצא. חייבים לדאוג כבר עכשיו שרוב הח"כים יצביעו נגד פיזור הכנסת כשנתניהו יעלה את הנושא להצבעה.

ואז מה?

ואז, אם נתניהו, כפי שנראה כרגע, ייכשל בהרכבת הממשלה, נשיא המדינה, על פי החוק, יכול להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר, כל חבר כנסת. 

זה לא חייב להיות יאיר לפיד. זה יכול להיות חבר כנסת אחר מהליכוד. הליכוד הוא המפלגה הגדולה ביותר. אין סיבה שמישהו אחר מהליכוד לא ירכיב את הממשלה.

כל מועמד כזה – יולי אדלשטיין, יריב לוין, ישראל כץ –יוכל בקלות להקים ממשלה ימנית יציבה, עם גדעון סער. הפסילה של סער איננה גורפת של הליכוד, היא של נתניהו אישית. סער התחייב שלא יישב עם נתניהו, הוא לא התחייב לא לשבת עם הליכוד. אפילו הפרת הבטחה לא תהיה כאן.

ממשלה ימנית כזו, שתוכל בלי שום בעיה לשרוד 4 שנים, תשקף את רצון הבוחר בכל מובניה: ממשלה ימנית, כי רוב הציבור ימניים, וממשלה שבראשה לא עומד נתניהו – בדיוק לפי תוצאות הבחירות, בהן רוב הציבור הצביע נגד נתניהו כראש ממשלה. 

זה אפשרי: את הרוב נגד הקדמת הבחירות חייבים לגבש כבר עכשיו. זו המשימה הכי דחופה.

אם בליכוד יסרבו להשתתף ב'משחק', ושום חבר כנסת מהליכוד לא יסכים לקבל על עצמו את הרכבת הממשלה 'מתוך נאמנות לנתניהו', זכותן המלאה של מפלגות כמו 'ימינה' והמפלגות החרדיות להרגיש עצמן חופשיות לחלוטין להרכיב ממשלה חלופית, ממשלת אחדות עם גדעון סער ויש עתיד. אני מאמין שבמקרה כזה גם שאלת ראש הממשלה תיפתר. האם באמת שווה לכל בכירי ליכוד לוותר על השלטון וללכת לאופוזיציה ולא להרכיב ממשלה רק מתוך נאמנות לנתניהו?

חגי הוברמן הוא עורך השבועון ״מצב הרוח״