אם יש משהו שאי אפשר להגיד על הרב אילעאי עופרן, הרב של קבוצת יבנה וראש מכינת רוח השדה, זה שיש לו פחד במה.
הרב עופרן (39) מתפרנס ביום-יום מלדבר בפני קהל ולימד ונאם במקומות רבים, אך בכל זאת הוא מעיד על עצמו כי יש מקום אחד שבכל פעם שהוא עולה לדבר בו רועדות לו הברכיים.
"כבר 11 שנים שאני רב בקבוצת יבנה" הוא מספר, "וכבר 11 שנים שלא הקשבתי כמו שצריך לקריאת ההפטרה, כי תמיד הלב דפק, המחשבות התרוצצו והברכיים רעדו לקראת הדרשה הנאמרת כל שבת לפני תפילת מוסף".
אותו שיעור קצרצר של 5 או 7 דקות, הוא גם השיעור שהכנתו לוקחת לי הכי הרבה זמן - איך להצליח לומר דברים אקטואלים ורלוונטיים, נוגעים ומחדשים, אמיתיים ונאמנים, מחזקים ומרוממים. שהנקודה הזו, שיש לה פוטנציאל להיות אפיזודה של נמנום משמים, תהפוך להיות נקודה של אור מאיר".
"הקורונה גרמה לכך שחודשים ארוכים לא דרשתי בבית הכנסת, אך נראה היה לי שהצורך בדרשה רק התגבר - בימי הערפל הללו דרושה לנו תורה שתפיח קצת רוח ותרומם את הנפש, כדרכן של דרשות היא צריכה להיות אקטואלית ורלבנטית אך גם קצרה וממוקדת, כיאה לקשב המוגבל של כולנו בעת הזו".
"'דרושים' הוא קובץ דרשות קצרות על פרשות השבוע, שנאמרו לאורך השנים מעל בימת בית הכנסת בקבוצת יבנה, כאלו שמבקשות לכרוך יחד את התורה והחיים, את החומר עם הרוח, את השכל עם הרגש ואת המסורת עם החידוש".
ולא חששת שהוצאה של ספר עם דרשות קצרות תיתפס כמשהו לא רציני? שזה ימתג אותך באור מסוים?
"שגיאה גדולה לחשוב ש"רציני" ו"עמוק" פירושו ארוך ורחוק מהווית החיים, אף שרבים טועים לזהות בין השניים. אני מאמין בכל לב שרעיונות יסודיים ועמוקים יכולים פעמים רבות להיאמר גם בשפה אקטואלית ורלבנטית, השווה לכל נפש ולכל קשב".
"בעיני יש חשיבות גדולה ביצירה של תורה המחוברת להווית החיים, ונגישה ל"עם שבשדות" ולמי שאינם בהכרח מיושבי בית המדרש - לעובדים עסוקים, להורים עייפים, לחיילות וחיילים שגם כשיש להם פנאי אין להם סבלנות, לתיכוניסטים קצרי הקשבה ולשאר מי שזו התורה שנכונה עבורו".
יש לך דוגמה ל'שאר' הזה? איזו תגובה שקיבלת מקורא קצת פחות שגרתי?
"למשל, בשבוע שעבר הדלקתי את המחשב במוצאי שבת וחיכה לי מייל כועס ששלח לי בשבת אדם חילוני. היו לו שאלות והשגות על אחת הדרשות, ועם חלק מהדברים שכתבתי הוא לגמרי לא הסכים, אפילו התעצבן",.
"אז כמובן שצר לי על חילול השבת, ולא תמיד נעים לשמוע ביקורת נוקבת, אבל עצם השיח הרוחני העמוק, שמצליח לגעת באדם שכ"כ רחוק ממני עד כדי רגשות עזים כאלו, הוא עבורי שמחה גדולה והצלחה נאה".
"זה תמיד כיף לשמוע שקנו את הספר ושנהנים מהספר" מסכם הרב עופרן, "אבל הכי משמח לקבל תגובה על התוכן, ממישהו שקרא את הדברים ומשהו נגע בעולם הפנימי או הרוחני שלו".