תמונת השבוע של שייע דייטש: "והגדת לבנך"

שייע דייטש, משלוחי חב"ד במוסקבה ומנהל מרכז החסד היהודי, מספר מדי יום שישי על תמונה אחת שעשתה לו את השבוע.

תגיות: שייע דייטש
שייע דייטש , י"ב בניסן תשפ"א

תמונת השבוע של שייע דייטש: "והגדת לבנך"-ערוץ 7
שלושה מוקדים שונים
צילום: שייע דייטש

אכן, הפעם זו לא תמונה אחת. מה לעשות, ובסיכומו של יום התחברו לי במחשבה שלושה מקומות בהם ביקרתי באותו יום, וכך שילבתי כאן יחד את התמונות לפוטומונטאז'.

זה קרה בערבו של יום. הגעתי ל'בלשוי ברוניא' כדי להשתתף בחגיגת בר-מצווה לבן ידידי הרב יהודה שגב פרידמן, ובהפסקה המוזיקאלית ניצלתי את ההזדמנות וניגשתי לשוחח עם הסב המאושר הרב יצחק קוגן. שמתי לב לעיניו הבורקות ובמבטו שנישא, כאילו הוא חוזר במנהרת הזמן.

"אני לא זכיתי שהוריי או מי מבני משפחתי ישתתפו בבר-המצווה שלי", הוא פתח, וכמו תמיד, ברגעים מיוחדים שכאלו, אני משתתק ורק מקשיב.

"תקופה קצרה לפני זה, עלה לתורה נער ממשפחה יהודית שהגיע למצוות אצלנו בלנינגרד, במניין חשאי שבבית הכנסת, אך למחרת התפרסמה תמונה וידיעה מרשיעה ומסיתה בעיתון הקומוניסטי הנודע ה'פראבדה'. הברירה היחידה שנותרה לי הייתה, לנסוע לבדי למקום מרוחק מהעיר, ושם 'חגגו' לי את היום הגדול כשאני לבדי בין מניין יהודים, שאת רובם כלל לא הכרתי. זה קרה לפני לא הרבה זמן, רק קצת יותר משישים שנה, וראה מה אנו זוכים לחוות כאן היום במרכז מוסקבה. לראות את השמחה על פניו של נכדי, לרקוד יחד עם חבריו בכיתה. ממש נסים ונפלאות...".

השכם באותו יום, יצאתי לנסיעה ארוכה יחסית. חציתי את העיר אל צדה השני, והגעתי לבניין משרדים גבוה, ובו לשכות של סוכנים ובעלי חנויות המשווקים בסיטונאות משחקים לילדים. כשבני משפחתי וידידיי בארץ הקדוש קיימו באותן שעות את הזכות לבחור בבחירות בישראל, בכדי להגדיל את הכוח היהודי על-פי ההלכה בפרלמנט בארץ ישראל, מצאתי את עצמי בוחר משחקים שונים. לא קל למצוא כאן משחקים מתאימים, בלי דמויות וציורים של חיות לא טהורות כפי שהרבי לימד, כדי שנזכה לשמור על טוהר עיני ומחשבות הילדים והתינוקות וגם שהמשחקים יהיו בלי סוללה. ואין פלא שהסוכן ההודי, המשווק צעצועים מיובאים מסין, התקשה להבין אותי.

מדי שבת וחג, נערכת לאחר תפילת 'מוסף' בבית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה" תוכנית מיוחדת, הנקראת בפי הילדים "פסוקים". הבנים נאספים ב'זאל' שבבית הכנסת, ובמקביל מתאספות הבנות בעזרת הנשים. כולם מתפללים יחד ועונים 'אמן' בקדיש בקול ובנעימות. אומרים יחד קאפיטל כ' בתהלים ואת המזמור של הרבי, ממשיכים באמירת "י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל" יסודיים וחשובים, שקבע הרבי לכל הילדים לחזור ולשנן אותם בכל הזדמנות. ועם סיום, אני עורך להם 'קידוש' ומחלק להם ממתק טעים. זכות גדולה, המרגשת אותי בכל שבוע מחדש. אומנם בשנים הראשונות, עוד היה קשה להשיג כמות גדולה ומגוונת של ממתקים כשרים, הרי שכיום, זכינו ב"ה לשפע של ממתקים כשרים בהשגחה המהודרת של ועד הכשרות שעל-ידי הרבנות הראשית לרוסיה, וגם הייבוא מישראל גדל לאין ערוך.

יום אחד, לפני מספר שנים, פגשתי יהודי תימני מהיישוב 'ראש העין' בארץ הקודש, שמדי שבת אחה"צ נאספים בביתו ילדים משכונתו ואומרים יחד פרקי תהלים. תוכנית יפה כפי שגם אצלנו בבית הכנסת נערכת מדי שבת, לאחר תפילת מנחה. הוא סיפר לי, כי בחג הפסח, במקום לחלק ממתקים הוא מעניק לילדים משחקים מתאימים. התלהבתי מאוד, כי בהחלט לא היה לי נעים בכל שנה בחג הפסח, שלא היה לי מה לתת לילדים. והיהודי אף עזר לי להשיג משחקים ולשלוח עם נוסעים שהסכימו להביא אותם עמם למוסקבה. אבל התהליך המורכב של ייבוא המשחקים מישראל, בנוסף לעלות הגבוהה, התישו אותי בכל פעם מחדש. השנה, אין כמעט אורחים, ואף אחד לא מוכן להביא איתו את ארגזי המשחקים לפני החג. הקב"ה חשבה לטובה, ואכן יגעתי ומצאתי כאן בעיר משחקים מתאימים, במחירים נוחים ובשירות נוח ומהיר.

משם המשכתי בנסיעה ל'גן הבוטני' הוותיק, אותו 'גילתי' בס"ד לפני 6 שנים לא הרחק משכונתנו. הפארק, שהינו מהוותיקים ברוסיה ואולי בעולם כולו, קיים כבר למעלה מ-300 שנה. מיהרתי להגיע אל הפארק, בו המתינו לי כבר נציגי ההנהלה. במכתב בקשה ותיאום ששלחתי אליהם לפני מספר שבועות, קבענו להיפגש ביום הזה. הם כבר יודעים מה אני מחפש: עצי פרי המלבלבים ומוצאים פרחים. אנו עדיין בחודש 'מרץ' למניינם, ועדיין רוב הפארק מכוסה שלג, ומסיבה זו העצים עדיין לא מלבלבים. אולם נציגי ההנהלה טרחו ובדקו יחד עמי, ולאחר חיפוש, נמצאו בתוך אחת החממות שבפארק, מספר אילנות מלבלבים. שמחנו מאוד וקבענו את התאריך לאחד מימי החול המועד פסח הבא עלינו לטובה, בו יגיעו בע"ה עשרות הילדים ל"מעמד ברכת אילנות למשתתפי תוכניות הילדים בבית הכנסת המרכזי", בהשתתפות הרב הראשי שליט"א.

בליל הסדר הקרב ובא, אנו מעבירים את המורשת היהודית העוברת מאב לבנו מדור לדור. דברים רבים אנו עושים רק כדי לעורר את תשומת-ליבם של הילדים, ולגרום להם להתעניין ולשאול. בלילה זה תופסים הילדים מקום מרכזי. הם שואלים את ארבע הקושיות, הם 'מככבים' בהגדה בדמות ארבעת הבנים, וכל מה שאנו קוראים מתוך ההגדה, היא למעשה תשובה לשאלותיהם. וכל זה מושתת על הציווי הנצחי: "והגדת לבנך" - לספר לילדי הדור הבא את סיפור לידתו של עם-ישראל ולהעביר לו את המסורת והמורשת.

נפלאים הם דברי בעל ה"אור החיים" הקדוש, הכותב על הפסוק 'והגדת לבנך ביום ההוא' - 'ואפשר עוד שירמוז באומרו 'והגדת לבנך', שאם יגיד הגדה האמורה בעניין, יזכהו ה' שיגיד לבנו. וכדי שלא תטעה לומר דווקא [שהפסוק מדבר רק על אמירה לבנו כפשוטו], לזה אמר [הוסיף] 'לאמר'.

ייתן הקב"ה, ונדע להחדיר את אווירת החג בקרב צאצאינו, מתוך חביבות של מצווה, הקפדה על עניית אמן ותפילה כראוי, ולהמשיך את השלשלת של עם ישראל מדור-דור. ובזכות מצווה גדולה זו, יזכו כולם לזרע של קיימא, בריאים ושמחים, שימשיכו את המשך הדור לדורות הבאים עלינו לברכה.

בברכה, שנזכה עוד השנה לחוג את חג החירות בגאולה האמיתית והשלימה.
גוט שבת וחג פסח כשר ושמח!
שייע