המשמעות האמיתית של החגים שלנו

עם ישראל חייב לשאוף להפיץ את שם ה' בכל הזדמנות. חג הפסח מלמד אותנו שעלינו להביט סביבנו, לבחון את המציאות וליישם את הכוחות שניתנו לנו.

הרב עזרא פרידמן , י"ב בניסן תשפ"א

המשמעות האמיתית של החגים שלנו-ערוץ 7
הרב עזרא פרידמן
צילום: באדיבות המצולם

חגים ורגעים נוסטלגיים הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות המודרנית. בכל רחבי העולם אנשים חוגגים ימי הולדת, ימי נישואים ואירועים חשובים אחרים. נהוג גם לזכור תאריכי פטירה של קרובים ואף תאריך שקרתה בו תאונה טרגית חלילה.

הרעיון להזכיר לעצמנו אירועים מהעבר התפשט גם לתחומים אחרים. אומות חוגגות את יום העצמאות שלהם, ואנשים חוגגים את "יום האם" ו"יום האב" כהזדמנות להפגין הכרת תודה להוריהם.

מהו המקור לתופעה הזאת? למה הזיכרון או חגיגת אירועים בעבר הפך לחלק משמעותי כל כך של הטבע האנושי? ברובד הפשוט, אנשים רוצים לשמר את הזיכרונות שלהם ולהרגיש שהם יכולים לחיות שוב את העבר. אנשים נוטים לנסות ליצור מחדש את הרגשות המשמחים והעצובים. ביהדות אנו חוגגים חגים רבים במהלך השנה. היהדות מציינת את היום שקיבלנו בו את התורה, את יום בריאת העולם, ועוד אירועים חשובים אחרים בהיסטוריה היהודית.

חכמינו מלמדים שלכל חג יש מסר חשוב, ועלינו ללמוד אותו ולהתמקד בו. למשל, יום הכיפורים הוא יום שעל כל יהודי להתמקד בו בחזרה בתשובה ובמעשים טובים. פורים מלמד אותנו סוג מיוחד של שמחה בעם ישראל. אולם, קונפליקט עלול להתעורר אם נבין את המשמעות של החגים האלה רק ברובד הבסיסי, שהרי עלינו לחשוב על חזרה בתשובה, מעשים טובים וחגיגות בכל ימות השנה, ומדוע אפוא יש רק תאריך ספציפי אחד כדי לזכור דברים אלו? וכן, עלינו להודות לקדוש ברוך הוא בכל יום על שנתן לנו את התורה היקרה! לכאורה, צמצום הכרת התודה לאירוע חשוב כל כך ליום אחד בלבד נראה בלתי ראוי!

אם נשווה בין החגים היהודיים לבין הימים המיוחדים בתרבות המודרנית, הבאים לציין אירועים מסוימים, נראה כי אין משמעות מהותית לאותם אירועים. הימים האזרחיים אינם קדושים בעצמותם, וכל מטרתם רק להזכיר ולציין אירועים מהעבר או ערכים חשובים.

התשובה לשאלה זו היא שהחגים היהודיים אינם דומים ליום הולדת או ליום עצמאות של מדינה זו או אחרת. הם שונים מאוד משום שיש להם משמעות עמוקה הרבה יותר.

בספרות החסידית מתגלה כי לתאריכים המיוחדים בלוח השנה היהודי ישנה משמעות חדשה לגמרי. איננו רואים בזמן רק היבט מסוים של החיים שאינו חוזר לעולם. החיים הם מעגל החוזר על עצמו שוב ושוב. במחשבה היהודית, הימים שאירעו בהם אירועים חשובים נבחרו באופן מהותי – ולא אקראי. בימים האלה הייתה האנרגיה הרוחנית המתאימה להחדיר לעולם מסרים מסוימים.

כאשר חוגגים את ראש השנה, למשל, עם ישראל אינו חוגג רק את יום ההולדת של העולם, אלא אנו גם מגלים באותו יום, כאילו העולם כולו נברא שוב ושוב באותו היום! כאשר נברא העולם, צורתו לא הייתה רק פיזית. העובדה כי ה' הוא שברא את העולם מלמדת אותנו כי לתאריך, לזמן ולאופן הבריאה ישנן השלכות רוחנית גם כן. הבריאה הא־לוהית איננה רק חומרית, ולכן תמיד ישנה משמעות עמוקה יותר, מעבר להופעה השטחית של הבריאה.

ברגע שנבין את העיקרון הזה, נוכל גם להבין את העומק האמיתי של החגים שלנו. בכל חג ביהדות מסתתר פוטנציאל מסוים שעלינו לגלות. כאשר אנחנו חוגגים את שבועות, למשל, יש לנו פוטנציאל לקבל את הרמה הרוחנית של קבלת התורה שוב ושוב, שנה אחרי שנה. בכל חג טמון ערך אחר, ובכל חג יש לנו היכולת לקבל את המינון המתאים של הרוחניות הדרושה להתעלות בעבודת ה'.

אין ספק שאנו חייבים לעשות מעשים טובים בכל השנה, ובכל יום עלינו לשבח ולהלל את ה' על שנתן לנו את התורה – אך אם נחגוג זאת בכל יום, לא נמלא את המשמעות האמיתית של הדבר! לכל חג יש ערך פנימי, וכל חג הוא חידוש של אירועי העבר.

היוצא מגישת החסידות הזאת הוא כי בידינו לצמוח מכל חג וחג, מפני שמכל אחד מהם אנו יכולים לספוג את הערכים הייחודים לו. וכפי שאמרנו לעיל, בראש השנה, לדוגמה, נברא העולם מחדש – לא בחומריותו, אלא שאותם מאפיינים רוחניים השייכים לבריאת העולם מסתתרים בו, ובידינו לגלות אותם כדי להעשיר את הנשמה שלנו.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל הציע גישה אחרת להבנה עמוקה יותר של חגי ישראל. הרב קוק משתמש בפסח לדוגמה. בכל שנה אנו חוגגים את חג הפסח ומלמדים את הדורות הבאים על האירוע החשוב בהיסטוריה, שבעטיו הפכנו לעם הנבחר. הסיבה לאירוע הזה (עם המסורות הקבועות בכל שנה) היא להראות שיציאת מצרים לא באמת תמה. הגאולה ממצרים מתרחשת בכל דור ודור, והיציאה הפיזית ממצרים הייתה רק התחלה, הנמשכת עד היום.

יציאת מצרים לא הייתה רק יציאה ממצב של עבדות. יציאת מצרים התרחשה כדי להפנים בעם ישראל את היכולת לקדש את שם ה' בעולם. היא העניקה לנו את הכלים הדרושים להעשרת כל היבט של החיים שלנו. ברגע שנהפוך לעם, ובעקבות כך ייוודע שם ה' בעולם – נמלא את המשימה שלנו בעולם הזה.

דבר זה מתרחש בכל דור ודור. עם ישראל חייב לשאוף להפיץ את שם ה' בכל הזדמנות. חג הפסח מלמד אותנו שעלינו להביט סביבנו, לבחון את המציאות וליישם את הכוחות שניתנו לנו. הסיבה האמיתית של חג הפסח איננה רק להזכיר לנו את היציאה מעבדות לחירות, אלא זהו גם זמן לשבת, לפגוש בני משפחה, להבין לאן הגענו ולתכנן במה עלינו להתמקד כדי שנוכל להוסיף "לצאת ממצרים" גם בימינו.

זו הסיבה לחוקים ולמסורות של חג הפסח. זו הסיבה שאנו מלמדים את הילדים שלנו על יציאת מצרים. אנחנו מנסים להחדיר להם את הערכים הללו כדי שהם יוכלו להמשיך במסע היציאה ממצרים.

לחגי ישראל ישנן השפעות רוחניות רבות, אך גישתו של הרב קוק מלמדת אותנו כי החגים שלנו אינם רק ציון לאירועים מהעבר. מהותם של האירועים שהתרחשו ממשיכים אל תוך העתיד. כאשר אנו חוגגים את חג השבועות, אנחנו ממשיכים לקבל את התורה, ללמוד, להתפתח ולהציג אותה לדורות הבאים. כאשר אנחנו חוגגים את פורים, המסר של החג ממשיך בחיינו היום־יומיים. אנחנו חוגגים את פורים פעם בשנה – כדי שנוכל להמשיך היבט זה של החגיגות גם בעולם המודרני.

נקודה זו משמעותית ביתר שאת השנה. עברנו שנה של קשיים אמיתיים. הקורונה בלי ספק היא סוג של "גלות". העולם השתעבד למציאות אחרת, המגבילה את צורת החיים המוכרת לנו. תרבות, פנאי וחופש תנועה היה דבר מובן מאליו – עד שהגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים.

כעת אנחנו מרגישים את השחרור מהקורונה, אולם אנו למדים כמה חשוב להעריך את שלל ההזדמנויות שניתנו לנו. אנו זוכים בדור שלנו לשפע עצום, שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה האנושית. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בזמן פנוי, בשפע כלכלי ובפתרונות טכנולוגיים, וכן הלאה. אין ספק שנוכל לקחת את העיקרון של הרב קוק לדורנו אפילו בקשר למציאות הקורונה המיוחדת כל כך.

מסר נוסף שנוכל ללמוד ככל שנלך ונצא ממגפת הקורונה היא שכשם שאנו מתענגים על תחושת השחרור ממגבלות הקורונה – כך עלינו להסתכל על המציאות ולראות איך נוכל להרגיש חופשיים בכל חלקי החיים. איך נוכל לחוש את המסר היסודי של תפקיד עם ישראל בעולם בתוך שטף האפשרויות של העולם הגדול. איך נוכל לחוש שאנו נהנים מכל השפע – ועם זאת, איננו משתעבדים אליו.

כאשר נשב השנה בליל הסדר עם המשפחה, סביב שולחן הסדר, בשונה מהשנה שעברה, ודאי נשמח על השחרור מהקורונה. ולצד שמחה זו, נוכל גם להעלות במחשבתנו את הרעיון שלא מוכרחים להיות משועבדים למציאות שמסביבנו.