
כתב הדר גולדין הי"ד בפסח האחרון שלו: "חייב אדם לראות עצמו. מקל ביד, שק על הגב, להיות כבול בעבדות שונה ומשונה במצרים. עד לפה זה יחסית קל.
להרגיש את המרחק, את הקושי, את הקילקול, את השאלות... כל אחד עם התיסבוך שלו. אבל לצאת מעצמך ולהצטרף לתנועה הגדולה, לעם הגדול שיוצא ממצרים, שנגאל, זה יותר קשה. יד חזקה וזרוע נטויה שממשיכה וגואלת. להאמין שביערנו את החמץ שבנו, נלחמנו בעמלק שזינב בנו, להיות בן חורין באמת! להיות חירותי באמת! את מאמינה? את מרגישה ככה?
בן חורין. אני לא רוצה להיות חופשי בלי דאגות, בלי אחריות. זה קטן, זה לא אמיתי, לא מצמיח ולא צומח. אני רוצה להיות בן חורין שהוא עבד ה׳ וישראל עמו - באמת, כמו איש אדמה שמעבד אותה ומצמיח ממנה את כל היופי שטמון בה - בנפשו, בנשמתו. חירות של החרות על הלוחות - השמיים האינסופיים. מרחבים עצומים שמופיעים בסוף באבן, בארץ, באדם ומגדילים אותו! לצאת מהקטנות שלי, להצטרף לגדולה של העם שלי ולגלות שהכול בעצם טמון בנו עמוק בפנים כל הזמן. וכל מה שצריך זה... לשאול. להיות מהבנים (והבנות) ששואלים שאלות, שמחפשים ומבררים, שמרגישים את הריחוק ורוצים להתקרב, שרואים את הקילקול ורוצים לתקן! שואלים מתפללים. בנים שבונים שמאחים ומקרבים...אני מאחל לנו שנהפוך את המרחק לקירבה, את הקילקול לתיקון, את השאלה לתשובה (ונמשיך לשאול כמובן) ודרכינו לכל עם ישראל היקר"
אוסיף מעט על דבריו הנפלאים של הדר. במכילתא נאמר: "ומשה מהיכן היה יודע היכן היה קבור יוסף? אמרו: סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור והיא הראתה למשה קבר יוסף. אמרה לו: במקום הזה שמוהו, עשו לו מצרים ארון של מתכת ושקעהו לנילוס. בא ועמד על נילוס, נטל צרור וזרק לתוכו וזעק ואמר: יוסף יוסף הגיעה השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו, שהוא גואל את בניו, תן כבוד לה' אלהי ישראל ואל תעכב את גאולתך, כי בגללך אנו מעוכבים. ואם לאו, נקיים אנחנו משבועתך. מיד צף ארונו של יוסף ונטלו משה".
הרי שהבאת ארונו של יוסף שמסר עצמו על ישראל לקבר ישראל בארץ ישראל, היתה תנאי ליציאה ממצרים. ובשעה שעם ישראל היה עסוק בלארוז כמה שיותר רכוש לדרך את משה רבנו עניין רק דבר אחד – למצוא את ארונו של יוסף.
זו גם חובתנו הגדולה. לא די שאנחנו בעצמנו נהיה בני חורין, עלינו לדאוג לחירותם של אחרים. כל זמן שאברה מנגיסטו כלוא בשבי החמאס, כל זמן שהדר ואורון עדיין מוחזקים בעזה ולא הובאו לקבר ישראל, אין חירותנו שלמה. והיום בחג החירות, ובליל הסדר מצווה לשים זאת על לוח ליבנו יותר מבכל יום.
הרב איתמר חייקין, ראש מכינת "רוח השדה" היה מחנכו של סגן הדר גולדין הי"ד בבית החינוך אמית כפר בתיה ברעננה