בית הספר מל"ד: "הכדור בידיים שלך"

בית הספר מל"ד בירושלים פועל למעלה מ-20 שנה בעיר עם מטרה מאוד ברורה: לא לשכוח שום צעיר מתבגר, "להחזיר את התלמידים לתפקוד בריא".

עוזי ברוך - ערוץ 7 , כ"ד בניסן תשפ"א

"תיכון דתי אלטרנטיבי להתחלות חדשות" כך מגדיר את עצמו מל"ד, מרכז למידה דתי שפועל בירושלים מזה למעלה מ-20 שנה.

ארחנו באולפן ערוץ 7 את מיכאל קרש, מנהל המוסד, ואת משה גרמי, מחנך ומורה במל"ד, שניהם מספרים על ייחודו של המקום והתפיסה החינוכית המנחה את מוביליו.

"מל"ד נועד לתת פתרון לתלמידים דתיים שלא מצאו מענה במסגרת החינוכית הרגילה, נוער מירושלים ומיישובי הסביבה. מדובר בפתרון שלא נמצא במקום אחר", אומר מיכאל המספר על יום לימודים המתקיים משעה 9 ועד השעה 16:00 כאשר רבים מהתלמידים, תלמידי י' עד י"ב, התחילו את דרכם בישיבות תיכוניות ואולפנות, אך הקושי להשתלב במערכת הקיימת הוביל אותם למסגרת המיוחדת של מל"ד.

משה גרמי פוגש את הנוער והוא מתאר את יתרונותיה של מערכת שאינה לוחצת אלא מותירה בידי הנערים והנערות את האחריות לעתידם בידיהם. כל זאת תוך שיח מיוחד התואם את נפשם של בני הנוער ואת הרגש שאותו שם מרכז הלמידה במוקד תשומת הלב. "בית הספר שלנו מאמין בתלמיד בגובה העיניים והרבה נערים צריכים בדיוק את זה כדי לרוח ולהגיע למקומות שבתוכם".

מיכאל קרש מוסיף ומדגיש כי כל תלמיד מתקבל לאחר היכרות אישית עמו ולאחר היכרות עם הרקע המיוחד של כל תלמיד ותלמיד ומתוך כך מותאמת לו הדרך שתוביל אותו להישגים לימודיים מרשימים שבאים לידי ביטוי גם ואולי בעיקר במקומות שאליהם מגיעים הנערים והנערות לאחר השלמת חוק לימודיהם.

גרמי סבור שמערכת מאפשרת שכזו הפותחת בפני התלמיד מגוון אפשרויות המותאמות לרוחו ונפשו, לא הייתה קיימת בעבר, והדברים, מוסיף מיכאל, קיימים בחלקם גם במסגרות נוספות בהתאם לרוח הדור הנוכחי והכוחות העצומים המתגלים אצל הילדים אם רק תינתן להם האפשרות האמונה העצמית.

השניים מספרים על המאמץ לכוון את בני הנוער לפעול בהתאם למה שהם זקוקים לו מבלי לשאוף להשתלב דווקא במוסד יוקרתי שלא תמיד נותן מענה אמתי המותאם לרוחו של הנער.

כשהם נשאלים אם גם תלמידים "מופרעים" מתקבלים לבית הספר, הם משיבים שאמנם מגיעים תלמידים שהוגרו במוסדות חינוך אחרים כמופרעים, אך בפועל ממש לא ברור מה גרם להם להיות מתוייגים ככאלה. מיכאל מסביר כי כאשר הנערים מזהים שהם מתקבלים כפי שהם ללא שיפוטיות הם אינם זקוקים לכל אותן חריקות וחריגות מהתנהגות נורמטיבית. "כשאני אומר לו שאני כאן בשבילו הוא לא צריך את זה".

את ההצלחה החינוכית מודדים במל"ד בבניין הערכי של התלמידים עוד לפני שעוסקים בסוגייה הלימודית הנבחנת בציונית, אם כי גם בפרמטרים ה"רגילים" מסמן בית הספר הצלחות מרשימות לצד אחוזי גיוס גבוהים מאוד לצה"ל והמשך באקדמיה.

את השיחה אנחנו חותמים במפגש עם שני תלמידים המספרים על המסגרות הקודמות שבהם התקשו להשתלב ועל הדרך שהובילה אותם למל"ד. לא תמיד קל להורים לקבל את המעבר ממסגרת של ישיבה או אולפנה למסגרת החדשה, אך לאחר שמזהים את התמורות שחלו בנערים הגישה משתנה מקצה לקצה.