תזכיר חוק הירושה הופץ להערות הציבור

הצעת החוק כוללת תיקונים רבים ומהותיים לחוק הירושה, אשר נועדו להפכו לחוק מודרני יותר. הצעת החוק גם תצמצם את המקרים שבהם יש חובה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

ערוץ 7 , י"ז בניסן תשפ"א

תזכיר חוק הירושה הופץ להערות הציבור-ערוץ 7
אילוסטרציה
צילום: iStock

מ"מ שר המשפטים בני גנץ הפיץ היום (שלישי) את תזכיר חוק הירושה להערות הציבור.

חוק הירושה הקיים חוקק בשנת 1965 והיה פורץ דרך לשעתו. יותר מחצי מאה עברה, והגיעה העת לערוך תיקונים משמעותיים שיתאימו את דיני הירושה למציאות החיים המודרנית של המאה ה-21. הצעת החוק כוללת תיקונים רבים ומהותיים לחוק הירושה, אשר נועדו להפכו לחוק מודרני יותר.

התיקון הוא תוצר מתקדם של עבודה רבת שנים שנעשתה במחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, שהחלה עוד בשנת 1999 עם מינוי ועדת הירושה בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל.

דוגמא לתיקון משמעותי נמצאת בהוראה המאפשרת דרך חדשה לעריכת צוואה, באמצעות הקלטה חזותית. לפי הדין הקיים היום, אם אדם כותב צוואה שכולה בכתב ידו, הצוואה יכולה להיות תקפה בכפוף לקיום כללים נוספים.

לעומת זאת, אם אדם מקליט את עצמו אומר את דברי צוואתו, צוואה זו לא תהיה תקפה. הצעת החוק מבקשת לשנות מצב זה ולאפשר לתת תוקף לצוואה כזו, שבה רואים בהקלטה את פניו של האדם אומר בקולו את דברי צוואתו. עם זאת, הצעת החוק כוללת מספר תנאים והוראות שנועדו למנוע אפשרות לזיופים.

דוגמא נוספת להתאמה של דיני הירושה למציאות המודרנית היא הוספת האפשרות להוריש לילד שנולד מתאי רבייה של הנפטר. על פי הדין כיום, הכשרות לרשת היא רק למי שנולד תוך 300 ימים מפטירת המוריש, כלומר, שהורתו הייתה בחיי המוריש. מציאות החיים המודרנית והתקדמות המדע מייצרות לא מעט מצבים שבהם ילד נולד מזרע של נפטר או מביצית של נפטרת.

במקרה זה, לפי הדין כיום, הילד שייוולד לא יהיה זכאי לרשת את הורהו הביולוגי שנפטר. הצעת החוק תאפשר לילד כזה לרשת את הוריו הביולוגיים, זאת בהתאם לתנאים שקבועים בתזכיר החוק ותוך איזון בין עקרונות של כיבוד רצון הנפטר וסופיות הליכי הירושה.

הצעת החוק מבקשת לערוך גם תיקונים שיקלו על הציבור ויצמצמו את המקרים שבהם יש חובה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. לפי חוק הירושה הקיים, ישנם מצבים שבהם יש חובה להעביר בקשות מסוימות לבית המשפט, גם אם לא הוגשה התנגדות לבקשה למתן צו ירושה. הניסיון שנצבר בשנות פעילות הרשמים לענייני ירושה מלמד, כי בחלק מן המקרים אין הצדקה להטריח את בית המשפט לענייני משפחה ולהעביר אליו את הטיפול בבקשה, והדבר מאריך את ההליכים למתן הצו ללא צורך. לפיכך, הצעת החוק מבקשת לצמצם מצבים אלה ולקבוע שהרשמים לענייני ירושה יוכלו לתת צווי ירושה בחלק מהמקרים, אם לא הוגשה התנגדות למתן הצו. אלו הן רק חלק קטן מן הדוגמאות לתיקונים המהותיים והחשובים שבהצעת החוק.

עו"ד סיגל יעקבי, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים והאפוטרופסה הכללית: "תיקון חוק הירושה המוצע טומן בחובו שינויים רבים על מנת להתאים את הדין לתקופה הנוכחית. התזכיר מקדם מהפכה משמעותית בדיני הירושה. התזכיר כולל בין השאר את האפשרות של עריכת צוואה בוידאו והרחבת סמכויות של הרשם לענייני ירושה במטרה לייעל את ההליכים ולהקל על הציבור. התזכיר מבוסס על ועדת טירקל שהגישה המלצותיה בשנת 2006 ועל הניסיון שנצבר משך השנים באפוטרופוס הכללי ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. עם זאת אנו סבורים שאין תחליף לניסיון המצטבר ולידע המקצועי של העוסקים בתחום ואנו מקוים שהציבור יעתר להזמנה ויעביר את הערותיו והתייחסותו לתזכיר''.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ: "הצעת החוק היא בשורה של ממש לציבור. הצעת החוק מתאימה את חוק הירושה הקיים משנת 1965 למאה ה-21, וכוללת שורה של תיקונים חשובים".