על נתניהו לפרוש

נתניהו מעך יותר מידי מנהיגי ציבור בדרכו אל הפסגה ובניסיונו לשמור על מקומו שם.

דורון ניר- צבי , י"ח בניסן תשפ"א

על נתניהו לפרוש-ערוץ 7
דורון ניר צבי
צילום: עצמי

חוץ מאשר לחסידי נתניהו המיואשים, נראה שלכולם ברור כי אין שום סיכוי להקמת ממשלת ימין אשר המרכיב ההכרחי בה הוא מפלגת רע״מ - מפלגה שמהווה זרוע של ׳האחים המוסלמים׳, ויש בה תומכי חמאס מובהקים.

זו ממשלה שלא תקום כי סמוטריץ ובנט לא יסכימו לה, וממילא היא תיפול עם התגובה לטיל הראשון שיעוף מעזה.

כדי להקים ממשלת ימין בראשות נתניהו יש הכרח בכניסת מפלגות ימינה ותקווה חדשה לקואליציה. במקרה כזה תהיה קואליציית הימין, לכאורה, יציבה וחזקה, עם 65 מנדטים.

בשל כך, אנשי הליכוד מחלים את פניהם של סער וחבריו, ומציעים להם עד חצי המלכות, תוך ניסיון לגרום לפחות לשניים מתוכם לערוק ולהביא להקמת ממשלה בראשות נתניהו.

דא עקא, לצורך תמיכה בממשלה כזו, נדרשים סער וחבריו להפר את נדריהם שלא לשבת בממשלה בראשות נתניהו, כאשר היתה זו התחייבות בחירות מרכזית שלהם, במסגרתה אמר סער מעל כל בימה ובאופן מפורש: ״מי שרוצה את נתניהו, שלא יצביע לי״.

הליכוד טוען מנגד: כיצד ניתן להתעלם מרבע קולות הבוחרים, אשר בחרו בנתניהו באופן ישיר? ברי שיש להתיר נדרים בגין כך!

זוהי טענה מיתממת ומתחסדת שהרי לפני כשנה גדעון סער קיבל למעלה מרבע הקולות (27.5%) בפריימריס מול נתניהו. ובכל זאת נתניהו התעלם לחלוטין מרבע חברי הליכוד, ואף מכך שסער היה שלישי בפריימריס שקבע את רשימת חברי הליכוד לכנסת, ובקטנוניות קיצונית השמורה רק לנתניהו, בחר שלא לתת לסער תפקיד בממשלתו, מבלי שיהיה מישהו בליכוד שיפצה פה או יצפצף.

זה לא הבומרנג היחיד שחוזר אל מצחו של נתניהו. נתניהו מעך יותר מידי מנהיגי ציבור בדרכו אל הפיסגה ובניסיונו לשמור על מקומו שם. הוא הצליח להפר הבטחות לבנט ולבגוד בו, בשקד ובסמוטריץ. לרמות את גנץ, לריב עם ליברמן ולהשניא את עצמו על רוב החברה הישראלית. אמנם החרדים כנראה שלא נוטרים לנתניהו על כך, אבל גם בהם בגד ב2013. כך נוצר מצב שחוזר על עצמו ב4 מערכות הבחירות האחרונות, ולפיו בתוצאות הבחירות דנן יש מצד אחד רוב מובהק לימין - 72 מנדטים לפחות, אך מאידך גיסא רוב מובהק שרוצה בהחלפת נתניהו - 68 מנדטים.

ודוק: בשל התנהגותו של נתניהו גם לא ניתן לכרות עימו הסכמים. נחש ארסי לא ניתן לאלף. כך שגם אם סער היה מעוניין להפר את התחייבותו כדי להקים ממשלת ימין ובכדי למנוע בחירות חמישיות, הרי שהיה מסתכן בכך שיגמור מהר מאד מבוזה ומושפל כמו גנץ.

כמו במשל הידוע על הצפרדע והעקרב שמשתפים פעולה בכדי לחצות את הנהר והעקרב אינו מתאפק ועוקץ את הצפרדע אעפ״י ששניהם טובעים, כך נתניהו תמיד יחפש את הפירצה שבאמצעותה יוכל להפר את ההסכם, ולהיפטר מבן הברית שהמציאות כפתה עליו. נתניהו גם הוכיח לאורך כל הקריירה שהוא מעדיף שותפים משמאל על פני שותפיו הטבעיים מימין, ולכן סער והאחרים מסתכנים בכך שברגע שיהיו בשמאל כאלה שיסכימו להכנס לקואליציית נתניהו, הוא יזרוק אותם ויכניס את אנשי השמאל, כפי שזרק את בנט וסמוטריץ כאשר גנץ נכנס עם מפלגתו.

כשידידי איתמר בן-גביר שוחח איתי בעניין השבוע וביקש שאסייע לשכנע את סער לחתום על הסכם קואליציוני עם נתניהו, שאלתיו אם היה מוכן לחתום כיום על הסכם עם הרב רפי פרץ לאחר שהפר בפומבי את ההסכם שחתם עימו זמן קצר קודם לכן. כמובן שלא היה לאיתמר מה לענות...

כללו של דבר, נתניהו לא ימין ולא אמין, ולכן מדינת ישראל תצא מהפלונטר רק כאשר נתניהו ייצא מהמשחק, וטוב יעשו בנט וסער אם יקימו ממשלה חלופית בת 61 מנדטים הכוללת את החרדים, הציונות הדתית, יש עתיד וכחולבן (ללא מרץ, ליברמן, העבודה והערבים), גם אם זה אומר שלתקופת-מה זו לא תהיה ממשלת ימין מלא. ממשלה כזו תחזיר את היציבות והאמינות למערכת הפוליטית, והבוחרים יידעו שהפוליטיקאים מקיימים את ההסכמים הנכרתים ביניהם כמו גם את התחייבויותיהם לבוחר, ומי שלא עושה זאת - משלם על כך ונבעט החוצה.