שתיקה רועמת והתעלמות ממבצע "חומת מגן"

תשע עשרה שנים לפיגוע הקטלני שאירע בליל הסדר במלון פארק בנתניה ובו נהרגו שלושים מאורחי המלון. וזהו גם מנין השנים מאז מבצע "חומת מגן".

הרב אליעזר שנוולד , י"ח בניסן תשפ"א

שתיקה רועמת והתעלמות ממבצע "חומת מגן"-ערוץ 7
טנק הסמח"ט לאחר ההשתלטות על שכם
צילום: באידבות הכותב

חלפו כבר שלושה ימים מאז ליל הסדר. לליל הסדר, משמעות עמוקה מאד במורשת היהודית לדורותיה, כיום זיכרון שבו אנו מציינים את היציאה של עם ישראל מעבדות מצרים לחרות, ואת ההיווצרות של עם ישראל לעם במשפחת העמים.

אך בלילה הזה גם מלאו תשע עשרה שנים לפיגוע הקטלני שאירע בליל הסדר במלון פארק בנתניה ובו נהרגו שלושים מאורחי המלון. וזהו גם מנין השנים מאז מבצע "חומת מגן".

המבצע שהיה למעשה מלחמה, גם אם לא הוגדר ככזה. שהתחיל במוצאי ליל הסדר, ויצר תפנית משמעותית בטחונית ופוליטית בתולדות מדינת ישראל. הוא היווה קו פרשת המים במלחמה בטרור ובכל מה שקשור לתוצאות של הסכמי אוסלו, והעברת שטחי יהודה ושומרון לשליטת הרשות הפלשתינאית.

האם רק לי נדמה שגם השנה, 'משום מה', עבר יום השנה לפיגוע ולמבצע "חומת מגן" בשתיקה רועמת בזירת השיח הציבורי, ובהתעלמות תקשורתית מוחלטת. אין תוכניות שמספרות את הסיפור של הפיגועים והמבצע, אין ראיונות עם לוחמים ומפקדים, של מעשי הגבורה והצלשי"ם, וגם לא סיפורם של הנופלים. שתיקה. נאדא. כאילו לא היה. ביקשתי לבדוק באתרים של עיתונות ימנית, וגם שם שתיקה. (חלילה לנו להניח שהם נגררים אחרי סדר היום שמכתיבים האתרים הכלליים!?)

בשנים עברו התירוץ לשתיקה ולאי איזכור המבצע תוך כדי הפסח היה התאריך הלועזי של תחילת המבצע (29/3/02). אולם השנה הוא מקביל לתאריך העברי, וגם הוא חלף. אולי התירוץ השנה יהיה המצב הפוליטי והפוסט קורנה!? אולם גם שם לא קורה משהו משמעותי, ואין כל כך על מה לדווח.

השנה זה בראש השנה תשס"א – (ספטמבר 2000) פרץ גל של ארועי טרור שכונה בשם: "גאות ושפל" או בטרמינולוגיה התקשורתית "האינתיפאדה השנייה". בתחילת האירועים היו גם שותפים ערביי ישראל, אשר יזמו מהומות, עימותים אלימים מאד עם המשטרה וחסימות צירים מרכזיים. וכן לראשונה, נורתה אש מבית ג'אלה על ירושלים, בירת ישראל. על פי כל הגדרה מקצועית לא היה מדובר ב'אירועים' אלא ב'מלחמה'! מלחמת טרור קשה ועקובה מדם.

יוזמי האינתיפאדה, מהפתח, הרשות, החמאס, ושאר אירגוני הטרור, ראו באירועים אלה את מלחמת העצמאות שלהם, וקיוו להשיג באמצעותם הישגים מדיניים. סגן הרמטכ"ל דאז האלוף בוגי יעלון ציין שמקור ההשראה שלהם היה הנסיגה החפוזה של ישראל מלבנון, מספר חודשים לפני כן. הם ראו בכך הישג של החיזבאללה, שעל פי תפיסתם גרם לצה"ל לסגת מדרום לבנון ע"י פיגועי הטרור.

האירועים הביטחוניים הקשים, היו מלווים בויכוח ציבורי פנימי נוקב, בתוך החברה הישראלית, לגבי הסכמי אוסלו ולגבי השאלה: האם ניתן לנצח מבחינה צבאית את הטרור, ומה יהיה המחיר בנפגעים לצה"ל אם תינקט פעולה צבאית כנגד הארגונים החמושים בערי יהודה ושומרון.

היו שניסו למנוע כל מחשבה על פעולה צבאית להדביר את הטרור, בתואנה שאין לטרור פתרון צבאי רק מדיני. והדרך היחידה להדביר את הטרור היא רק 'ויתורים כואבים' על השטח והקמת מדינה פלשתינאית. הם התריעו ש'כניסה לקסבה של שכם תגבה מחיר של מאות הרוגים', ושהחברה הישראלית כבר אינה 'חברה מגוייסת' ואם נידרש להלחם בערי יהודה ושומרון אחוז המתגייסים יהיה נמוך!

התגובות ה'מקומיות' והמרוסנות של צה"ל, במהלך ה'אירועים', חיזקו את התחושה בקרב יוזמיו שהמהלך 'מצליח' ומשיג את מטרתו, ושהחברה הישראלית חסרת אונים, וקרובה לשבירה, ולוויתורים. שבניגוד לעבר היא כבר לא מוכנה לסכן את בניה למען האינטרסים הביטחוניים שלה.

האירועים גבו את חייהם של יותר מאלף אזרחים הרוגים, בעיקר בפיגועי התאבדות, ואת חייהם של עוד קרוב לשלוש מאות אנשי כוחות הביטחון. מידי שבוע אירעו פיגועי התאבדות באוטובוסים ובמקומות הומי אדם, בקניונים ובמסעדות. כל הארץ הייתה חזית. מצב הכלכלה הייתה בשפל והמשק הישראלי נכנס למיתון כבד.

השיא היה שנה וחצי אח"כ בפיגוע במלון פארק בליל הסדר, ובמוצאי ליל הסדר בפיגוע בבית משפחת גביש באלון מורה.

במוצאי ליל הסדר תשס"ב החליטה ממשלת ישראל על היציאה למבצע "חומת מגן", לכבוש את השטח שבו שלטה הרשות, וליבש את ביצת הטרור שממנה יצאו פיגועי הטרור באזרחי ישראל. לשם כך הנחתה הממשלה לגייס, תוך כדי חול המועד, גיוס נרחב של חמש אוגדות מילואים קרביות ועשרות אלפי חיילי מילואים. משמעות ההנחיה של הממשלה, למעשה היתה כיבוש מחדש של כל השטח ביהודה ושומרון, שנמסר לרשות הפלשתינאית בשנות התשעים כתוצאה מהסכמי אוסלו.

עצם היציאה למבצע היתה מפנה מכריע בהתנהלות של שנה וחצי מאז תחילת האירועים, היתה בכך הכרעה איסטרטגית של הדרג המדיני – שניתן וצריך לנצח את הטרור. ציבור חיילי המילואים נקראו לדגל ונענו. היקף הגיוס, בעיצומו של חג, הגיע ליותר ממאה אחוזים! זו היתה 'אמירה' של החברה הישראלית, שהיא אינה "עייפה", והיא נכונה להתגייס להביא לידי ביטוי את העוצמות שבתוכה, כדי להגן על עצמה ועל האינטרסים הריבוניים שלה, גם אם הדבר יעלה במחיר של נפגעים.

גם חטיבת המלואים שלנו, חטיבת השריון "יפתח", גוייסה ללחימה, ומשימתה היתה כיבוש החלק המזרחי של העיר שכם וקבר יוסף, במקביל לחטיבת גולני וחטיבת הצנחנים שנלחמו במרכז העיר ובמערבה. משימה כבוש שכם הוערכה כקשה ומסוכנת יותר מכל ערי יהודה ושומרון שעלולה לעלות בעשרות הרוגים. במוצאי שביעי של פסח התחיל הקרב. הלחימה היתה קשה אך נחושה. כמעט כל כמה מטרים היה מכשול, או מטען.

פיצוצי פגזי הטנקים נשמעו ברחובות העיר ולשונות האש של המטענים המתפוצצים עלו עד לב השמים. למרות הקושי, ב"ה תוך כחמש וחצי שעות של לחימה הקרב הוכרע וכוחות החטיבה השלימו את משימת ההשתלטות בגזרתה, ובכלל זה גם את כיתור מתחם "קבר יוסף". כל זה כמעט ללא נפגעים (היה לנו פצוע אחד מירי דו צדדי בין טנק לנגמ"ש של גולני). תוך יומיים הושלם הכיבוש הארגונים נכנעו ומסרו את נשקם. ההתגייסות רוח הלחימה והמקצועיות בביצוע המשימה, הביאו להישג טקטי עצום, ההשתלטות באש על העיר ללא הרוגים, ב"ה לכוחותינו. היא ארכה שעות ספורות.

המבצע הנחוש והמוצלח יצר מפנה איסטרטגי מיידי, חסר תקדים, ואפשר אחיזה צבאית ומודיעינית בשטח. גם אם הוא עצמו לא הביא להפסקה מוחלטת של הטרור הוא חולל את התהליך שבסופו של דבר עצר כמעט לחלוטין את גל הטרור מיהודה ושומרון, עד היום הזה.

אם כך, עולה השאלה, מדוע המבצע המוצלח הזה לא זוכה לאזכור הראוי לו?! האם ישנם גורמים המעוניינים להשכיח אותו ולא לתת לו את הבולטות הראויה?! האם ישנם גורמים שמעוניינים להצניע את הלקח של המבצע; שניתן לנצח ולהכריע את הטרור באמצעים צבאיים?! שהחברה הישראלית היתה הינה ותהיה חברה מגוייסת ושהלוחמים יענו בכל עת שיקראו לדגל כדי להגן על המדינה, מתוך מוטיבציה גבוהה!? או שיש בכך ביטוי לבעייתיות של הסכם אוסלו, שהביאו בסופו של דבר למלחמה קשה.

ושהקונספט שמדינת ישראל מוותרת כדי להשיג שקט נכשל?! והפלשתינאים פירשו זאת כחולשה ופתחו במלחמה?! או שמא כל אלה שאלות מיותרות, ומה שמוטל עלינו הוא לקחת אחריות - לזכור ולהזכיר את 'חומת מגן' ולקחיה!

הכותב: הרב אליעזר שנוולד אל"מ במיל' ראש ישיבת ההסדר במודיעין שימש במבצע חומת מגן סמח"ט של חטיבת יפתח.