כבד של ניצול שואה בן 92 הציל חיים

הכבד של מיכאל וולגון בן ה-92, שהוא התורם המבוגר ביותר של כבד בארץ, הושתל השבוע בהדסה עין כרם בגופה של 
חד׳רה שלבי

ערוץ 7 , כ"ב בניסן תשפ"א

כבד של ניצול שואה בן 92 הציל חיים-ערוץ 7
מושתלת הכבד
צילום: דוברות

המרכז הלאומי להשתלות הודיע הבוקר (ראשון) כי תרומת איברים מאדם בן 92 הצילה שלושה אנשים.

וולגון מיכאל, התורם, פונה לבית חולים בצפון הארץ בעקבות דימום מוחי ונקבע לו מוות מוחי. בעקבותץ כך הסכימה משפחתו לתרומת איברים על מנת להציל חיים.

הכבד של וולגון, שהוא התורם המבוגר ביותר של כבד בארץ, הושתל השבוע בהדסה עין כרם בגופה של
חד׳רה שלבי, שחיכתה זמן להשתלת כבד והגיעה להדסה במצב קשה כשהיא בין חיים למוות.

את ההשתלה בהדסה ביצעו ד"ר עבד חלאילה, מנהל יחידת ההשתלות בהדסה, יחד עם ד"ר אשרף אימם וד"ר עודד ארזי, מנתחים בכירים ביחידת ההשתלות.

ד"ר חלאילה ציין, "מי שממתין לכבד במשך כל כך הרבה זמן, יודע כמה שהתרומה היא בבחינת הצלת חיים- הענקת חיים מחדש. אני שמח עם ח׳דרה ועם המשפחה שלה, ויודע שהיא קיבלה כבד מצוין מהתורם המבוגר ביותר בארץ. הכבד נקלט היטב וח׳דרה מתאוששת לאט לאט ובאופן משביע רצון".

לדבריו, "מבחינתנו - ביצוע השתלת כבד מאדם מבוגר היא בהחלט אתגר לא מבוטל, והיא מצריכה צוות מנתחים המנוסה בניתוחים מורכבים ועדינים, אף יותר מהרגיל במקרי השתלה".

ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, ציינה "המרכיב המשמעותי הוא תפקודו של האיבר. זאת ניתן לבחון בבדיקות דם בהדמיה, ולבסוף בעת ההנצלה בעיניו של הכירורג ובביופסיה. הגיל הוא מרכיב חשוב אך לא תמיד המרכזי. ידוע, שכבד וכליות ניתן לקחת מתורמים בגילאים מבוגרים יותר. בשנים האחרונות, עם העליה במודעות לתזונה בריאה ופעילות גופנית, הגיל הביולוגי של האנשים צעיר מגילם הכרונולוגי ולכן העלנו את גיל התורמים בכל האיברים, כל איבר לפי מאפייניו."

טלי, נכדתו של מיכאל, סיפרה בהתרגשות, "סבא נולד ב- 15.4.29 והיה כמעט בין 92 במותו. היה לנו חשוב לתרום את האיברים שלו כדי שימשיך לחיות ולהיות צדיק גם אחרי מותו. הוא ניצול שואה היחידי ששרד את הגטו מכל משפחתו. הוא איבד בשואה את כל האחים שלו. היו לו 2 אחים גדולים ואחות קטנה וגם את הוריו ומשפחתו המורחבת, אבא שלו הצליח לעשות חור בגדר התיל ולהבריח אותו מתחתיה וכך הוא הצליח לברוח ליערות, שם החביאו אותו אצל משפחה אוקראינית והוא הצליח לשרוד את השואה. הוא עבר לאוקראינה, עבד שם כוטרינר והכיר את סבתא שלי ז״ל והם התחתנו ועלו לארץ לפני 30 שנה, אותה לצערי לא זכיתי להכיר, היא נפטרה ב 28/03 לפני 27 שנה בדיוק ביום שסבא נפל וקיבל את המכה בראש שגרמה לכל מה שקרה".

"סבא היה עצמאי כל החיים כמעט, כשסבתא נפטרה הוא עבר לגור עם אמא, אבא ואיתי. כשהייתי בת שנתיים ההורים שלי התגרשו וסבא המשיך לגור עם אבא ועם הנשים שהיו לו אחרי אמא שלי, אבל החיים לא הקלו עליו וגם הנשים החדשות של אבא לא הקלו עליו ואמא שלי תמיד הייתה דואגת לו ומכינה לו אוכל תמיד שהוא היה מגיע לקחת. ב- 10 השנים האחרונות שלו הוא היה גר לבד לגמרי בעכו ואני ואמא שלי תמיד היינו מבקרות אותו שם, עושות לו קניות ומכינות לו אוכל. אהבנו אותו מאוד אני ואמא שלי. בעיני בכלל הוא היה צדיק ומלאך ועכשיו הוא ממשיך להיות כזה כשהאיברים שלו חיים אצל אנשים אחרים", הוסיפה.