סבתא שרה היקרה נפטרה והיום הבאנו אותה למנוחת עולמים.
שרה לייכט ששרדה את מחנה ההשמדה בירקנאו, שעלתה לארץ, שהייתה לוחמת פלמ"ח וחלק מהדור שהקים כאן משפחה ומדינה לתפארת, נפטרה בדיוק בשבוע של יום השואה.
לפני 45 שנה הכרתי את שרה ואלכס. בנם בעז ואני הפכנו לחברי נפש וגדלנו האחד בבית של השני, ובגיל 16 שרה הפכה למעין אמא שנייה עבורי ועבור חבורת הנערים הירושלמים שהיינו. לימים, בועז אף הפך לגיסי והתלכדנו למשפחה אחת.
שרה הייתה מארחת למופת ומוכנה תמיד עם אוכל לגדוד! ואצלה זה לא היה רק דימוי, אלא מציאות של ממש: בחורף 82' ירד בירושלים שלג כבד. הייתי אז מ"פ צעיר עם חייליי באימון נגמשים בנבי מוסא וקיבלנו פקודה לעלות לירושלים. כך 11 נגמשים עשו דרכם לחצר של שרה בלי התראה מראש, שם חיכה לכולם מרק ואוכל חם. כזו הייתה שרה, לא היה אפשר להפתיע אותה וביתה תמיד היה פתוח לכולם.
שרה, את ליל הסדר האחרון זכינו לעשות איתך. על אף שהיית חלשה היית שמחה כתמיד. היה לך את הצחוק המתגלגל הכי אוהב שהכרתי והיית אישה אופטימית גדולה מהחיים.
אנחנו אוהבים אותך ונמשיך לאהוב אותך לעד.