זקוקים לנתניהו בעידן הדיפלומטי החדש

אין לפוליטיקאי ישראלי אחר את הניסיון, הכישורים, המוניטין, היחסים ארוכי טווח של נתניהו או הבנתו את הדרך למנף את כוחה של ישראל

דניאל טאובר , כ"ג בניסן תשפ"א

זקוקים לנתניהו בעידן הדיפלומטי החדש-ערוץ 7
נתניהו
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

אחרי כל מה שארה"ב עשתה עבור ישראל בארבע השנים האחרונות – הכרה בירושלים כבירת ישראל ובריבונות ישראל בגולן, ההצהרה על לגיטימיות ההתנחלות, הטלת סנקציות על איראן, תיווך הסכמי אברהם, פרסום תכנית שלום אולי הפרו-ישראלית ביותר בשני העשורים האחרונים, ועוד – ברור שעם בנימין נתניהו ודונלד טרמפ בראש ישראל וארה"ב, בהתאמה, היחסים בין המדינות צמחו.

אבל עם הנשיא ג'ו ביידן בחדר הסגלגל, היחסים עלולים להיות לא כל כך חלקים. הנשיא ביידן הינו מתנגד זמן רב להתנחלויות, מתעדף את פתרון שתי -המדינות, והכריז שהוא מעוניין לנסח גרסה מעודכנת של ההסכם הגרעיני עם אירן שנתניהו מתנגד לו באופן פומבי ועקבי.

פקידים אחרים בממשל ביידן מזדהים עם עמדות אלו. הדירקטור הבכיר לתוכניות מודיעיניות במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב שימש כדירקטור לעניינים ישראלים-פלסטיניים במועצה באדמיניסטרציה של ברק אובמה.

פקידים אחרים היו מעורבים בניהול המו"מ על התוכנית ביצוע המשותף והמקיף (ה-(JCPOA עם איראן, לרבות מזכיר המדינה של ביידן, אנתוני בלינקן. הדירקטור למודיעין לאומי חתם על מכתב בשנה שעברה אשר ביקר את המדיניות הפרו-ישראלית של טרמפ ודרש שהמצע של המפלגה הדמוקרטית יתעדף באופן יותר גורף את הפלסטינים.

במצב כזה, ובעת שנתניהו כושל להשיג באופן ברור את הרוב הנדרש להקים ממשלה, מתבקשת השאלה האם בעידן הדיפלומטי הנוכחי, תם הצורך הלאומי למדינאי כמו נתניהו, במיוחד בהתחשב בהיותו פוליטיקאי שמרני שעלול להוביל למתח עם בעל הברית הקרוב וחשוב ביותר לישראל? התשובה היא עדיין חיובית. דווקא בגלל ההבדלים בעמדותיהם של נתניהו וביידן בנושאים אלו זה הכרחי שנתניהו ימשיך בהנהגת המדינה.

חשוב לזכור כי ה"מתנות" הדיפלומטיות מטרמפ היו בלתי צפויים בתחילת הקדנציה שלו. למרות שמבקרי נתניהו אינם מסוגלים להודות בכך, ה"מתנות" הנ"ל הוענקו בזכות הכישורים הייחודיים, והמוניטין של נתניה, יחד עם יחסים אישיים וארוכי טווח בין נתניהו וטרמפ, ג'רד קושנר ואחרים, העידוד הממושך שלו ליחסים עם מדינות המפרץ, ועמדת נתניהו בנושא איראן כמו גם בנושאים אחרים, שהפכו אדמיניסטרציה פרו-ישראלית לאולי הכי פרו-ישראלית שהייתה עד הלום.

ככל וממשל ביידן ייסוג מן ההכרות שנעשו על ידי ממשל טרמפ, מחליפו של נתניהו עלול לקבל בזרועות פתוחות את הנסיגה הנ"ל, או לקבל אותה בשתיקה ,על מנת להתחבב על נשיא ארה"ב המכהן, טקטיקה אופיינית להנהגה הישראלית-ציונית בהיסטורית המדינה והתנועה הציונית. נתניהו, מאידך, ילחם לשמור על ההישגים האישיים שלו וימשיך להוסיף עליהם.

יתר מכך, אין לפוליטיקאי ישראלי אחר את הניסיון, הכישורים, המוניטין, היחסים ארוכי טווח של נתניהו או הבנתו את הדרך למנף את כוחו של ישראל. אף אחד אחר לא יכול להבטיח את המדיניות האופטימלית לישראל מהממשל האמריקאי החדש. אף אחד אחר לא ישיג את כוח ההרתעה נגד שחזור קמפיין "אור-היום" של ממשל אובמה או מאמצים אחרים להכריח ויתורים מסוכנים מישראל. ביידן ופקידים אחרים בממשל היו עדים לכך שנתניהו הסיט, עצר, והחזיר אחורה הקמפיין ממושך וחסר תקדים על ידי ממשל אמריקאי להכריח את ישראל לנקוט בוויתורים שטחיים דרסטיים ולהקים מדינה פלסטינית.

אכן היה שפל ביחסים בין המדינות, אך התנגדות ישראלית הייתה חיונית על מנת להגן על האינטרסים של ישראל. לזכותם של נתניהו ואובמה, עדין היו נקודות שיא ביחסים, כגון הסנקציות שהוטלו על איראן והמאמצים הדיפלומטיים והסודיים לעצור את תוכנית הגרעין שלה, ביקורו של אובמה בישראל, מימון לכיפת הברזל, ותזכיר חדש שהעניק לישראל יותר מימון צבאי מאי פעם.

אם נתניהו יוחלף בטירון שככל הנראה לא יוכל אף לדבר אנגלית סבירה, ממשל ביידן יראה בכך הזדמנות לדחוף לוויתורים שטחיים וביטחוניים. בינתיים, עניינים חיוניים שניתנים לשיתוף פעולה והזדמנויות Win-Win לשתי המדינות יוחמצו.

אין באמור ניסיון לרמז על כך שביידן הוא יריב. למרות שביידן הזכיר שהוא "לא מסכים עם אף מילה של נתניהו", יש לשניים יחסים של כמעט 40 שנה וכבוד הדדי של עמיתים שגדלו יחד במשחק. "אני אוהב אותך" ו-"אנחנו עדין ידידים" הם ביטויים שביידן השתמש בהם כדי לתאר את היחסים בינו לבין נתניהו. הכבוד והידידות הזו ישרת את היחסים המקצועיים של השניים גם בשעת מתח, כפי שקרה כשביידן כיהן כסגן נשיא ארה"ב.

ומתח כזה הוא בלתי נמנע. גם אדמיניסטרציות ידידותיות לישראל הזכירו לישראל מיהו כוח-העל במערכת היחסים. ישראל נדרשת להכיר, ואכן מכירה, בכך ואת הצורך להנהגה אמריקאית בעולם. אבל זו ישראל, ולא ארה"ב, שצריכה להחזיק בהגה ולדחוף לאינטרסים שלה, להצלחה והישגים . נתניהו ואלו שקדמו לו, כמו מנחם בגין ז"ל, הבינו שכך שלום אמיתי נבנה, אפילו אם זה דורש מראש ממשלה לאתגר את המנהיג של העולם החופשי, בין אם בקמפ דייוויד, החדר הסגלגל או הקפיטול. ישראל זקוקה למנהיג שמזדהה עם האמת הזו יותר מאשר קבלת טפיחה על השכם במדשאת בית הלבן. עדין יש לישראל מנהיג כזה - זה נתניהו.

דניאל טאובר הינו עו"ד וחבר מרכז בליכוד.