זוכרים את רב"ט משה תמם הי"ד?!

עם המכבד את עצמו ומדינה ריבונית המכבדת עצמה לא מאפשרים למחבלים להסתובב חופשי מעל פני האדמה, בשעה שמשפחות שכולות מבכות את יקיריהם בבתי העלמין.

אל"ם (מיל') טל בראון , כ"ד בניסן תשפ"א

זוכרים את רב"ט משה תמם הי"ד?!-ערוץ 7
עניין של אנושיות, לא של עמדה פוליטית. מחאת משפחת תמם
צילום: יוסי צור

בשעה שחברי הכנסת מהמפלגות הערביות נהנים מחיזוריהם של אי אלו ראשי מפלגות ציוניות, נכחו תומכיהם וחברי מפלגותיהם במסיבת המונית שנערכה ביום שני בעיר באקה אל ע'רביה לרגל שחרורו של המחבל רושדי אבו-מוך ימ"ש, שרצח יחד עם שלושה מחבריו ה"ערבים ישראלים" את רב"ט משה תמם הי"ד.

במסיבה שנערכה בקול זמבורה רמה ברחובותיה המרכזיים של העיר, לכבוד שחרורו של המחבל מבית הכלא בקציעות לאחר שריצה 35 שנות מאסר קצובות, נישא הוא על כתפי המשתתפים, התקבל בחיבוקים ונשיקות על ידי בני משפחה ואזרחים רבים, בהם גם בכיר ממפלגת רע"מ - הח"כ לשעבר איברהים צרצור, כפי שדווח העיתונאי ישי פרידמן, עובדה החושפת שוב את פרצופה האמיתי של המפלגה הערבית ומנהיגיה. באירועים החגיגיים קושטו הרחובות והונפו דגלי אש"ף, נחסמו צירים, נלבשו בגדים חגיגיים עם סממנים לאומניים של ארגוני המחבלים ונישאו כרזות המברכות את פני הרוצח האכזר בהיותו סמל, דוגמא ומופת של "גיבור לאומי פלסטיני" בעבור הצעירים "הערבים ישראלים"!

אין ספק כי מחבל זה וחבריו הכלואים בבתי הסוהר וצפויים להשתחרר בבוא העת, הודות לרוחב ליבם של נשיאי ישראל בעבר אשר קצבו את עונשם, לא היו צריכים לראות אור יום או לפגוש את משפחותיהם וליהנות מפריחת האביב מעל פני האדמה ולא תחתיה. בוודאי שלא צריך היה לשחרר את המחבל בעיתוי רגיש זה, מיד בתום חג החירות של עם ישראל ולפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. ממש עיתוי מופלא לשחרור מחבל ערבי ואזרח ישראלי למצער, שרצח לוחם צה"ל יהודי שהתגייס בכדי להגן על חירותו, ביטחונו ועצמאותו של עם ישראל בארצו מולדתו- היא מדינת ישראל.

תזכורות ותהיות

החייל משה תמם הי"ד שירת כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית שעה שיצא לחופשה מיוחדת ב-6 באוגוסט 1984. בדרך לביתו, נחטף מצומת בית ליד ונרצח בידי חולייה שמנתה ארבעה מחבלים מהחזית העממית לשחרור פלסטין תושבי באקה אל-ע'רבייה. גופתו נמצאה ביום שישי 10 באוגוסט 1984 בפרדס ליד הכפר יעבד בשומרון והובאה לקבורה ב- 13 באוגוסט בבית הקברות הצבאי בנתניה. בן 19 היה בנופלו.

ארבעת רוצחיו הועמדו לדין, הורשעו ונגזרו עליהם מאסרי עולם, אך בשנת 2012 החליט הנשיא דאז, שמעון פרס, לקצוב את עונשם של המחבלים המעורבים לתקופות שונות. כך למעשה הגיע ביום שני לקיצו עונשו של רושדי אבו מוך שנקצב ל-35 שנות מאסר יחד עם אברהים אבו מוך, בעוד עונשו של וואליד דקה נקצב ל-37 שנה ושל איברהים ביאדסה ל-45 שנות מאסר.

האם זוכרים שרי הממשלה את פרשת הירצחו של החייל משה תמם הי"ד?

האם העדרם של חברי הממשלה מהלוויה שנערכה בבית העלמין הצבאי בנתניה בזמנו הייתה האות לכך שיתעלמו הם בחלוף השנים גם מהצורך להשלים את חובם המוסרי לחלל ולמשפחתו בעצם שלילת חירותו של המחבל השפל וגירושו מתחומי מדינת ישראל, בין אם לבד או עם כל משפחתו ותומכיו הרבים?

מדוע זה נמנע שר הפנים אריה דרעי מלשלול את אזרחותו של המחבל במשך תקופה כה ממושכת בה מתבקש היה הדבר ואף לאחר שנתבקש לעשות כן על ידי נציגי המשפחה השכולה?

מדוע לא הורה השר לביטחון פנים אמיר אוחנה למנוע בתוקף את החגיגות הצפויות לרגל שחרור המחבל מבעוד מועד, כפי שהטיב אורן, האח השכול, לתאר במכתבו: "כתוצאה מאוזלת יד זו של ממשלת ישראל, לא רק שרוצח אחי האהוב עומד להתגורר ממחר במרחק חמש דקות נסיעה מביתנו, אלא שברגעים אלה ממש כבר נערכים בבאקה אל גרבייה לחגיגות ענק, בהן יאדירו תחת דגל פלסטיני את פועלו מעורר ההשראה למען ילמדו ממנו גם הדור הזה וגם הדורות הבאים. כיהודי, כישראלי וכשר לבטחון פנים במדינת ישראל אני פונה אליך בבקשה ובדרישה למנוע בכל אמצעי נדרש את קיומן של חגיגות אלה. אני יודע היטב שגם אתה מבין שהימנעות מכך תעלה לא רק בשברון לב למשפחתנו אלא בפגיעה חמורה בהרתעה ועידוד המחבלים הבאים".

האם התקשורת שדווחה על רצח החייל בכותרות הראשיות של ה-12 באוגוסט 1984 ויום לאחר מכן כבר חזרה לדווח על הקמת ממשלת אחדות ורק בכותרות משנית על לוויתו של החייל, ממשיכות בקו זה אף היום לפיו נדחק הנושא מפאת עניינים פוליטיים בוערים עד שייעלם מעין הקורא, ישכח מלב והטיפול בו לא יושלם בזמן?

החייל משה תמם הי"ד נרצח באכזריות רבה שאינה מותירה ספק בדבר היות המחבלים הללו לא פחות מפראי אדם צמאי דם יהודי. התמיכה הגלויה במחבלים הללו, שמביעים אישי ציבור ומנהיגים ערבים, כמו גם ערבים בעלי אזרחות ישראלית השותפים לחגיגות, מצביעה היטב על מהותם הפנימית, על דעותיהם הכנות ועל כוונותיהם הזדוניות. אין שום דרך ליפות תופעה שכזו, למרות שלא נשמעו גינויים מצד מובילי דעה ומנהיגי המפלגות הערביות.

תמוה בעיניי שחלקים מהציבור הישראלי, ובוודאי התקשורת הישראלית, עוברים על מפגן התמיכה במחבל רושדי אבו-מוך לסדר היום. האם יקבלו הם בשוויון נפש גם חגיגות בחוצות הערים כל עת שישוחררו גברים שפלים שרצחו את נשותיהם? האם יקבלו הם בהכנעה חגיגות לרגל שחרור רוצחו של הילד הערבי מוחמד אבו חדייר לכשישוחרר, אם ישוחרר? האם יקבלו הם גם חגיגות סוערות ברחובות עירו של יגאל עמיר, רוצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל, אם וכאשר ישוחרר?   

הימצאותם של תומכי מחבלים ורוצחי חיילים ואזרחים ישראלים בשל יהדותם או מסירותם למדינת ישראל, בשטחי מדינת ישראל הינו אבסורד ממעלה ראשונה. מתן לגיטימציה למנהיגים ואישי ציבור התומכים במחבלים להיבחר לכנסת ישראל ולהשפיע על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הינו לא פחות מאשר הזוי, בוודאי אם יעזו מנהיגי מפלגות ציוניות לתת יד לדבר, לאחר שבג"צ לא אישר את פסילתן של אותן המפלגות ואותם הח"כים  שפסילתם נדרשה לאור הכתוב בסעיף 7א לחוק יסוד הכנסת.

 

המלצות וסיכום

בימים אלו נדרשים מנהיגי המפלגות הציוניות להקים ממשלה ציונית חזקה שתעמוד איתן על האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל וכנגד איומים מבית ומחוץ על שלמותה וביטחונה כבית לאומי לעם היהודי.

עד שיושלם המעשה הפוליטי, נדרשים שרי הממשלה וחברי המפלגות הציוניות לפעול לאלתר למען שלילת אזרחותם של מחבלים ערבים בעלי אזרחות ישראלית ולמען גירושם, יחד עם תומכיהם ומעריציהם, אל מעבר לגבולות המדינה, למקום בו יוכלו לשהות בקרב פראי אדם שיבינו לליבם בעזה, סוריה או לבנון.  

טוב שנבחרינו יחוקקו חוק המאפשר זאת ויפעלו למען הדבר בטרם ישוחררו המחבלים שנותרו כלואים בבתי הסוהר בישראל ועתידים להשתחרר בשנים הקרובות הודות לקציבת עונשם על ידי נשיא המדינה בזמנו.

כן נדרש מבתי הדין הצבאיים להחיל עונש מוות על מחבלים שפלים מסוגם של רוצחי החייל משה תמם הי"ד ואחרים. החלת עונש מוות על מחבלים תמנע את הדילמות מנשיאי ישראל הרחומים, החתומים על קציבת עונשם או חנינתם של מחבלים שפוטים, תמנע את היכולת לשחררם מכלאם בעסקאות חילופין עם ארגוני הטרור, תחזק את ההרתעה, אך בעיקר תמנע את עוגמת הנפש הכבדה מהמשפחות השכולות, הכואבות את רצח יקיריהן לעד.

בימים אלו שבין פסח לשבועות, לפני ימי הזיכרון והעצמאות, מוטב כי נכבד את זכר הנופלים על משמר העם והארץ, את מורשת עמנו ובעיקר שנכבד את עצמנו ואיש את רעהו! 

עם המכבד את עצמו ומדינה ריבונית המכבדת עצמה לא מאפשרים למחבלים להסתובב חופשי מעל פני האדמה, בשעה שמשפחות שכולות מבכות את יקיריהם בבתי העלמין.

אין שום הצדקה להסתמכות קואליציה מימין או משמאל על קולות מפלגה כרע"ם, בל"ד ושותפיה לרשימה המשותפת עד ליום בו ידברו הם בערבית באותה נימה בה מדברים הם בעברית למען כל אותם יהודים תמימים ורכי לבב לכאורה, ההולכים שבי אחרי מילים יפות שלא אומרות או עושות כלום, החושבים שיבוא יום בו יגורו הם בשלום, שלווה והסכמה עם השכנים על אותה פיסת אדמה...בעודם מעליה, ככתוב בחזון הנביא ישעיהו "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ". גם במקרה ויתממש בבוא היום החזון הנשגב, אזכיר כי מוטב שאנו נהיה הזאבים והנמרים!

 

*מאמר זה מוקדש לעילוי נשמתו של החייל משה תמם הי"ד.