בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין תקדימי כי משפט העבודה החל על עובדים ערבים תושבי יש"ע והמועסקים על ידי מעביד ישראלי ביש"ע הוא משפט העבודה הירדני.
פסק הדין ניתן במסגרת ערעורים שהגישו מעסיקים ישראליים על החלטות של בתי הדין האזוריים לעבודה. בתיהמ"ש האזוריים קבעו כי יש להחיל את המשפט הישראלי על העסקת העובדים מהרש"פ.
בית הדין הארצי נדרש לשאלה מהו משפט העבודה שיש להחיל על העסקת עובדים תושבי יהודה ושומרון המועסקים בתחום יו"ש ע"י מעסיקים ישראליים. השופט, שמואל צור כתב כי במרוצת השנים נמנעה מדינת ישראל במודע מלהחיל את המשפט הישראלי על אזור יש"ע.
הימנעות זו לדבריו מדגישה כי המציאות המשפטית ביש"ע שונה מזו של ישראל הקטנה וכי באזור יו"ש קיימת מערכת חקיקתית שונה.
באזור זה חל החוק הירדני כפי שהיה בשנת 67 וכפי שתוקן בצווים של המפקד הצבאי ויחד עם זאת חוקים מסוימים הוחלו על אזרחים ישראליים המתגוררים ביו"ש. חוקי המשפט הישראלי הוסיף צור חלים בתחומי "מדינת ישראל בלבד". בהיעדר חקיקה ישראלית מפורשת שנועדה לחול על האזור, ובהיעדר חקיקה מקומית של המפקד הצבאי המחילה נורמות ביהמ"ש הישראלי על האזור, אין תחולה למשפט הישראלי בתחומי יהודה ושומרון.
המשפט הירדני הוסיף צור "חי וקיים" ואף עובר תיקונים מעת לעת על ידי חקיקת המפקד הצבאי ומופעל הלכה למעשה ע"י ערכאות שיפוט מקומיות.
לעניין אין קשר להסכם אוסלו אומר כותב צור משום שהערעורים הנדונים מתייחסים לתושבים ערבים המועסקים בשטחי C ולכן אין להסכם אוסלו השפעה על סמכות השיפוט.
השופט קבע כי הפורום הטבעי לדון בתביעות הערבים נגד מעסיקים ישראליים הוא בבית הדין לעבודה בישראל אך זאת לפי החוק הירדני.
בית הדין הורה להחזיר את התיקים לבתי הדין במטרה לבחון את הוראות דין המשפט הירדני ולבחון האם יש צורך בהחלה של הוראות מיוחדות של המשפט הישראלי.
פסק הדין ניתן במסגרת ערעורים שהגישו מעסיקים ישראליים על החלטות של בתי הדין האזוריים לעבודה. בתיהמ"ש האזוריים קבעו כי יש להחיל את המשפט הישראלי על העסקת העובדים מהרש"פ.
בית הדין הארצי נדרש לשאלה מהו משפט העבודה שיש להחיל על העסקת עובדים תושבי יהודה ושומרון המועסקים בתחום יו"ש ע"י מעסיקים ישראליים. השופט, שמואל צור כתב כי במרוצת השנים נמנעה מדינת ישראל במודע מלהחיל את המשפט הישראלי על אזור יש"ע.
הימנעות זו לדבריו מדגישה כי המציאות המשפטית ביש"ע שונה מזו של ישראל הקטנה וכי באזור יו"ש קיימת מערכת חקיקתית שונה.
באזור זה חל החוק הירדני כפי שהיה בשנת 67 וכפי שתוקן בצווים של המפקד הצבאי ויחד עם זאת חוקים מסוימים הוחלו על אזרחים ישראליים המתגוררים ביו"ש. חוקי המשפט הישראלי הוסיף צור חלים בתחומי "מדינת ישראל בלבד". בהיעדר חקיקה ישראלית מפורשת שנועדה לחול על האזור, ובהיעדר חקיקה מקומית של המפקד הצבאי המחילה נורמות ביהמ"ש הישראלי על האזור, אין תחולה למשפט הישראלי בתחומי יהודה ושומרון.
המשפט הירדני הוסיף צור "חי וקיים" ואף עובר תיקונים מעת לעת על ידי חקיקת המפקד הצבאי ומופעל הלכה למעשה ע"י ערכאות שיפוט מקומיות.
לעניין אין קשר להסכם אוסלו אומר כותב צור משום שהערעורים הנדונים מתייחסים לתושבים ערבים המועסקים בשטחי C ולכן אין להסכם אוסלו השפעה על סמכות השיפוט.
השופט קבע כי הפורום הטבעי לדון בתביעות הערבים נגד מעסיקים ישראליים הוא בבית הדין לעבודה בישראל אך זאת לפי החוק הירדני.
בית הדין הורה להחזיר את התיקים לבתי הדין במטרה לבחון את הוראות דין המשפט הירדני ולבחון האם יש צורך בהחלה של הוראות מיוחדות של המשפט הישראלי.