נגיד בנק ישראל ד"ר דוד קליין הודיע על תכניתו המוניטרית לחודש אפריל לפיה תופחת ריבית בנק ישראל ב-0.2 אחוזים לרמה של 8.7 אחוזים.
מבנק ישראל נמסר, כי בשבועות האחרונים ירדו הציפיות לאינפלציה לשנה ולשנתיים ואילך, הנגזרות משוק ההון, אם כי הן עדיין נמצאות מעבר ליעד שקבעה הממשלה. כמו כן נרשמה ירידה בהערכות החזאים הפרטיים לאינפלציה בשנה הקרובה והיא נמצאת בתחום היעד, וגם המודלים שפותחו בבנק ישראל מצביעים על האפשרות להשגת יעד יציבות המחירים תוך הפחתה מסויימת בשיעור הריבית. בנוסף לכך, הייסוף בשער החליפין וירידת הריביות לטווח ארוך מצביעים כנראה על ציפייה מצד הציבור לאימוץ צעדי המדיניות המוצעים לממשלה ע"י משרד האוצר.
על רקע רמת הפעילות הממותנת, ניתן להפחית בשלב זה, את ריבית בנק ישראל, אך חשוב לזכור כי המשק שרוי עדיין באי ודאות רבה עקב הקשיים שעלולים להתעורר ביישום המדיניות התקציבית, המשך המיתון העולמי, התמשכות האינתיפאדה והשלכות של המלחמה בעיראק על השווקים הפיננסים, על הפעילות במשק ועל ההתפתחויות באזור.
בשבועות האחרונים ירדו התשואות על איגרות החוב הלא צמודות ל-10 שנים לפחות מ-11 אחוזים (לעומת שיא של קרוב ל-12 אחוזים), והתשואות על איגרות החוב הצמודות לאותו טווח ירדו לכ-5.5 אחוזים (לעומת קרוב לשיא של 6 אחוזים), ונראה כי התפתחות זו מבטאת אימון מצד הציבור לשיפור במצב הפיסקלי בעקבות ההמלצות שהוגשו בתכנית הכלכלית, לצד הפחתה אפשרית בגורמי אי
הוודאות שנמנו לעיל. יחד עם זאת, חשוב שהצעדים הננקטים יעלו בקנה אחד עם תוואי יורד של גרעון בתקציב, על פי החלטת הממשלה מ-2002, שיתבטא בעצירת העליה וחזרה למסלול של ירידה במשקל החוב בתוצר, כדי שהשיפור יהיה בעל אופי מתמיד.
מדיניות זו היא תנאי הכרחי לזמינות מקורות החסכון הפרטי להשקעות ולאשראי במשק, לשמירה על הדירוג של ישראל בשווקים הבינלאומיים, להמשך הירידה בריבית לטווח ארוך על איגרות החוב הממשלתיות, ובעקבותיה - לירידת הריבית על האשראי להשקעות ולמשכנתאות, החשובה לחידוש הצמיחה ולעידוד התעסוקה. חשוב להדגיש, כי אימוץ רפורמות בעלות השלכות ארוכות טווח, כדוגמת הרפורמות בשוק העבודה ובחסכון לפנסיה, חיוני ליצירת תשתית לחידוש הצמיחה במשק, כאשר התנאים החיצוניים יאפשרו זאת.
בבנק ישראל מסבירים כי המשך הורדת הריבית לטווח קצר, תוך שמירה על היציבות, תלוי במידה רבה באימון הציבור במשמעת התקציבית, לשנה זו ולטווח הבינוני, הדרושה גם לחיזוק המערכת הפיננסית. עוד אמרו בבנק ישראל, כי תכנית עבודה אמינה לפיתוח התשתיות במשק, תוך שיפור המבנה התחרותי של הענף, הינה תנאי הכרחי לעצירת תהליך התכווצות המשק ולחזרה למסלול של צמיחה.
מבנק ישראל נמסר, כי בשבועות האחרונים ירדו הציפיות לאינפלציה לשנה ולשנתיים ואילך, הנגזרות משוק ההון, אם כי הן עדיין נמצאות מעבר ליעד שקבעה הממשלה. כמו כן נרשמה ירידה בהערכות החזאים הפרטיים לאינפלציה בשנה הקרובה והיא נמצאת בתחום היעד, וגם המודלים שפותחו בבנק ישראל מצביעים על האפשרות להשגת יעד יציבות המחירים תוך הפחתה מסויימת בשיעור הריבית. בנוסף לכך, הייסוף בשער החליפין וירידת הריביות לטווח ארוך מצביעים כנראה על ציפייה מצד הציבור לאימוץ צעדי המדיניות המוצעים לממשלה ע"י משרד האוצר.
על רקע רמת הפעילות הממותנת, ניתן להפחית בשלב זה, את ריבית בנק ישראל, אך חשוב לזכור כי המשק שרוי עדיין באי ודאות רבה עקב הקשיים שעלולים להתעורר ביישום המדיניות התקציבית, המשך המיתון העולמי, התמשכות האינתיפאדה והשלכות של המלחמה בעיראק על השווקים הפיננסים, על הפעילות במשק ועל ההתפתחויות באזור.
בשבועות האחרונים ירדו התשואות על איגרות החוב הלא צמודות ל-10 שנים לפחות מ-11 אחוזים (לעומת שיא של קרוב ל-12 אחוזים), והתשואות על איגרות החוב הצמודות לאותו טווח ירדו לכ-5.5 אחוזים (לעומת קרוב לשיא של 6 אחוזים), ונראה כי התפתחות זו מבטאת אימון מצד הציבור לשיפור במצב הפיסקלי בעקבות ההמלצות שהוגשו בתכנית הכלכלית, לצד הפחתה אפשרית בגורמי אי
הוודאות שנמנו לעיל. יחד עם זאת, חשוב שהצעדים הננקטים יעלו בקנה אחד עם תוואי יורד של גרעון בתקציב, על פי החלטת הממשלה מ-2002, שיתבטא בעצירת העליה וחזרה למסלול של ירידה במשקל החוב בתוצר, כדי שהשיפור יהיה בעל אופי מתמיד.
מדיניות זו היא תנאי הכרחי לזמינות מקורות החסכון הפרטי להשקעות ולאשראי במשק, לשמירה על הדירוג של ישראל בשווקים הבינלאומיים, להמשך הירידה בריבית לטווח ארוך על איגרות החוב הממשלתיות, ובעקבותיה - לירידת הריבית על האשראי להשקעות ולמשכנתאות, החשובה לחידוש הצמיחה ולעידוד התעסוקה. חשוב להדגיש, כי אימוץ רפורמות בעלות השלכות ארוכות טווח, כדוגמת הרפורמות בשוק העבודה ובחסכון לפנסיה, חיוני ליצירת תשתית לחידוש הצמיחה במשק, כאשר התנאים החיצוניים יאפשרו זאת.
בבנק ישראל מסבירים כי המשך הורדת הריבית לטווח קצר, תוך שמירה על היציבות, תלוי במידה רבה באימון הציבור במשמעת התקציבית, לשנה זו ולטווח הבינוני, הדרושה גם לחיזוק המערכת הפיננסית. עוד אמרו בבנק ישראל, כי תכנית עבודה אמינה לפיתוח התשתיות במשק, תוך שיפור המבנה התחרותי של הענף, הינה תנאי הכרחי לעצירת תהליך התכווצות המשק ולחזרה למסלול של צמיחה.