חברה קדישא גחש"א תל אביב יפו והמחוז תבצע עבודות שיקום בבית העלמין העתיק ביפו. העבודות יכללו שיקום קירות התמך, החומה והמצבות. לצורך שיקומם תערוך הח"ק מחקר לקביעת מיקומם המדויק של המצבות", כך החליטה הנהלת החברה קדישא בתום יום התפילה שערכו עובדי החברה וההנהלה בבית העלמין בז' אדר, יום הח"ק. מנכ"ל החברה יהושע ישי נתבקש ע"י ההנהלה לגייס את המשאבים הדרושים גם מעריית תל אביב יפו וממשרד התיירות. יו" ההנהלה, הרב ירחמיאל בויאר שיגר מכתב בעניין זה לראש עריית תל אביב ולשר התיירות. בית העלמין ביפו ממוקם בשכונת עג'מי. בין בית החולים הצרפתי לנמל יפו. שטחו; כ 7.500 מ"ר. כשבע מאות נפטרים מצאו בו את מנוחתם.
בית העלמין העתיק ביפו הוקם בראשית שנת תקצ"ד. עדת הספרדים רכשה חלקת שדה ביפו כדי שתושבי העיר היהודים לא ייאלצו עוד לטלטל את מתיהם לירושלים, דבר שדרש הוצאות ועמל רבים והוסיף עגמת-נפש לאבלים. לפי הרישומים שבידי החברה קדישא התחילו להשתמש בחלקת-שדה זו שביפו רק בשנת ת"ר. בר"ח אלול נכרה הקבר הראשון ונקבר בו הר' משה נסים כהן ז"ל. ב"רשימת ישני-עפר שבעיר יפו" שהודפסה בספר "אבני זכרון" בשבט תרצ"א נרשם כנפטר ראשון שהובא לקבורה בבית העלמין זה בח' אב תר"ב, הר' שמואל יהושע העשיל ב"ר ניסן רוזנטאל ז"ל. בית העלמין היה פעיל באופן רשמי עד שנת תר"פ אולם למעשה נכרה הקבר האחרון בתרפ"ח.
בראשיתו של בית עלמין זה יש למעשה לראות את ראשיתה של חברה קדישא גחש"א במרחב היפואי. בבית העלמין נמצאו עדויות חקוקות באבן לראשיתו של הישוב היהודי המחודש ביפו, זו העיר שהייתה שער וגם ערש להתחלת הישוב היהודי בארץ ישראל בדורות אלה. אלמונים וידועים הם ישני עפר של חלקת קברים זו. משפחותיהם חקקו את שמותיהן בתולדות הישוב החדש באותיות זהב. במהלך השנים נפגעה חלקת קברים זו ורבות ממצבותיה ואבני-הציון שלה נהרסו.
הנהלת חברה קדישא גחש"א תל אביב יפו קיבלה על עצמה כבר לפני שנים לשאת בעול שיקומו של גל-עד היסטורי זה, ששיפוצו וטיפוחו היה למעשה חובת הכבוד של המוסדות הממלכתיים. בתכנון קפדני ובהקדשת משאבים מרובים שוקמו הקברים והמצבות וכתב היוחסין היישובי קיבל את מסגרת הכבוד לה הוא ראוי. הח"ק הוסיפה לקדושת המקום גנזי בטון להטמנת גווילי ספרי תורה שהובאו מן הגולה ונשרפו בדליקה שפרצה במחסני הסוכנות היהודית בנמל יפו.
על המצבות חוזרים ונשנים הסמלים היהודיים מבתי הקברות היהודיים ברחבי העולם. כד הלווים, כפות היד של הכהנים ואורנמנטיקה שהיא מלאכת מחשבת של חקקי המצבות היפואיים. המתהלך בין הקברים חש כמתהלך בשבילי ההיסטוריה היהודית החקוקה בעט ברזל על המצבות הדוממות. כאמור, עתה תבצע הח"ק שיקום מחדש של בית העלמין.
בסעודת ז' באדר שקיימה הח"ק לאחר מכן בבני ברק השתתפו עובדי החברה בעבר ובהווה ,חברי ההנהלה והוועד הביצועי ואנשי זק"א. לראשונה, השתתפו באירוע גם אנשי ח"ק "איחוד שיבת ציון". בפני המשתתפים נשאו דברים רבה של הח"ק הרה"ג רבי יעקב רוז'ה שאף ערך סיום מסכת "שבת" כנהוג בקהילות ישראל. הרה"ר לרמת גן הרה"ג יעקב אריאל. הרה"ג רבי איסר פרנקל. הרה"ג רבי בן ציון נשר. הרה"ג רבי אברהם יפה. יו"ר הוועד הביצועי, השופט בדימוס, מר יעקב שמעוני שהביע את הערכתו לעובדי הח"ק העושים מלאכתם בנאמנות. יו"ר האסיפה הכללית, הרב בנימין שצ'רנסקי ויו"ר ההנהלה, הרב ירחמיאל בויאר. חבר האסיפה הכללית, הרב רפאל פנחסי ומנכ"ל הח"ק, יהושע ישי העניקו תשורה ותעודות הוקרה לעובדים המצטיינים. ישי ציין את שיתוף הפעולה המסור של אנשי זק"א, ביום ובלילה ובכל תנאי מזג אוויר עם הח"ק.
בדברים שנשא בפני העובדים ציין הרב בויאר כי המפגש של הציבור שאינו שומר תורה ומצוות עם אנשי הח"ק היא הזדמנות נוספת שבה הוא מכיר את המסורת וההלכה היהודית מקרוב. יו"ר ההנהלה שיבח את עובדי החברה העוסקים במלאכת הקודש "התנהגותכם הנכבדה היא אות ומופת עבורם והיא שתביא לקירוב לבבות" – אמר הרב בויאר.
הרב שצ'רנסקי אמר בדברי ברכתו כי ב 156 השנים מאז נוסדה ח"ק ת"א נרשמו בדברי ימי העם היהודי דפים מזהירים בעבודת הקודש הנעשית במסירות ובאהבה לשמור על יקרם של החיים והמתים. יו"ר האסיפה הכללית קרא לחזק איש את רעהו ולטפח ולהוקיר את הח"ק ועובדיה כיאה לעבודתם ומסירותם.
בית העלמין העתיק ביפו הוקם בראשית שנת תקצ"ד. עדת הספרדים רכשה חלקת שדה ביפו כדי שתושבי העיר היהודים לא ייאלצו עוד לטלטל את מתיהם לירושלים, דבר שדרש הוצאות ועמל רבים והוסיף עגמת-נפש לאבלים. לפי הרישומים שבידי החברה קדישא התחילו להשתמש בחלקת-שדה זו שביפו רק בשנת ת"ר. בר"ח אלול נכרה הקבר הראשון ונקבר בו הר' משה נסים כהן ז"ל. ב"רשימת ישני-עפר שבעיר יפו" שהודפסה בספר "אבני זכרון" בשבט תרצ"א נרשם כנפטר ראשון שהובא לקבורה בבית העלמין זה בח' אב תר"ב, הר' שמואל יהושע העשיל ב"ר ניסן רוזנטאל ז"ל. בית העלמין היה פעיל באופן רשמי עד שנת תר"פ אולם למעשה נכרה הקבר האחרון בתרפ"ח.
בראשיתו של בית עלמין זה יש למעשה לראות את ראשיתה של חברה קדישא גחש"א במרחב היפואי. בבית העלמין נמצאו עדויות חקוקות באבן לראשיתו של הישוב היהודי המחודש ביפו, זו העיר שהייתה שער וגם ערש להתחלת הישוב היהודי בארץ ישראל בדורות אלה. אלמונים וידועים הם ישני עפר של חלקת קברים זו. משפחותיהם חקקו את שמותיהן בתולדות הישוב החדש באותיות זהב. במהלך השנים נפגעה חלקת קברים זו ורבות ממצבותיה ואבני-הציון שלה נהרסו.
הנהלת חברה קדישא גחש"א תל אביב יפו קיבלה על עצמה כבר לפני שנים לשאת בעול שיקומו של גל-עד היסטורי זה, ששיפוצו וטיפוחו היה למעשה חובת הכבוד של המוסדות הממלכתיים. בתכנון קפדני ובהקדשת משאבים מרובים שוקמו הקברים והמצבות וכתב היוחסין היישובי קיבל את מסגרת הכבוד לה הוא ראוי. הח"ק הוסיפה לקדושת המקום גנזי בטון להטמנת גווילי ספרי תורה שהובאו מן הגולה ונשרפו בדליקה שפרצה במחסני הסוכנות היהודית בנמל יפו.
על המצבות חוזרים ונשנים הסמלים היהודיים מבתי הקברות היהודיים ברחבי העולם. כד הלווים, כפות היד של הכהנים ואורנמנטיקה שהיא מלאכת מחשבת של חקקי המצבות היפואיים. המתהלך בין הקברים חש כמתהלך בשבילי ההיסטוריה היהודית החקוקה בעט ברזל על המצבות הדוממות. כאמור, עתה תבצע הח"ק שיקום מחדש של בית העלמין.
בסעודת ז' באדר שקיימה הח"ק לאחר מכן בבני ברק השתתפו עובדי החברה בעבר ובהווה ,חברי ההנהלה והוועד הביצועי ואנשי זק"א. לראשונה, השתתפו באירוע גם אנשי ח"ק "איחוד שיבת ציון". בפני המשתתפים נשאו דברים רבה של הח"ק הרה"ג רבי יעקב רוז'ה שאף ערך סיום מסכת "שבת" כנהוג בקהילות ישראל. הרה"ר לרמת גן הרה"ג יעקב אריאל. הרה"ג רבי איסר פרנקל. הרה"ג רבי בן ציון נשר. הרה"ג רבי אברהם יפה. יו"ר הוועד הביצועי, השופט בדימוס, מר יעקב שמעוני שהביע את הערכתו לעובדי הח"ק העושים מלאכתם בנאמנות. יו"ר האסיפה הכללית, הרב בנימין שצ'רנסקי ויו"ר ההנהלה, הרב ירחמיאל בויאר. חבר האסיפה הכללית, הרב רפאל פנחסי ומנכ"ל הח"ק, יהושע ישי העניקו תשורה ותעודות הוקרה לעובדים המצטיינים. ישי ציין את שיתוף הפעולה המסור של אנשי זק"א, ביום ובלילה ובכל תנאי מזג אוויר עם הח"ק.
בדברים שנשא בפני העובדים ציין הרב בויאר כי המפגש של הציבור שאינו שומר תורה ומצוות עם אנשי הח"ק היא הזדמנות נוספת שבה הוא מכיר את המסורת וההלכה היהודית מקרוב. יו"ר ההנהלה שיבח את עובדי החברה העוסקים במלאכת הקודש "התנהגותכם הנכבדה היא אות ומופת עבורם והיא שתביא לקירוב לבבות" – אמר הרב בויאר.
הרב שצ'רנסקי אמר בדברי ברכתו כי ב 156 השנים מאז נוסדה ח"ק ת"א נרשמו בדברי ימי העם היהודי דפים מזהירים בעבודת הקודש הנעשית במסירות ובאהבה לשמור על יקרם של החיים והמתים. יו"ר האסיפה הכללית קרא לחזק איש את רעהו ולטפח ולהוקיר את הח"ק ועובדיה כיאה לעבודתם ומסירותם.