המכון לארכיאולוגיה על שם סוניה ומרקו נדלר באוניברסיטת תל-אביב חוגג 100 שנה לחפירות הארכיאולוגיות בתל מגידו, והאירוע יצוין השבוע בטקס חגיגי במעמד נשיא המדינה משה קצב, רודולף דרסלר, שגריר גרמניה, פרופ' איתמר רבינוביץ נשיא אוניברסיטה תל-אביב ומכובדים רבים אחרים.
תל מגידו נחפר יותר מכל אתר אחר בארץ-ישראל. בזכות העובדה שרצף ההתיישבות במקום הוא יוצא דופן, נבחר תל מגידו שוב ושוב לאתר שבו ניתן לבדוק סוגיות סטראטיגרפיות, כרונולוגיות והיסטוריות.
סיפור ה- 100 שנים של חפירות כולל סיפורי צבע רבים כמו מעורבות משפחת רוקפלר, השתתפות לורד אלנבי בחפירות, אחיינו של הגנרל אלנבי משחרר ארץ-ישראל מידי התורכים, המפגש סימלי-היסטורי שהתקיים בשנת 1964, בין האפיפיור פאולוס השישי לבין נשיא מדינת ישראל דאז, זלמן שזר.
תל מגידו הוא "מעבדה" לשיטות חדשות בארכיאולוגיה המודרנית: משלחת אוניברסיטת תל אביב מסתייעת בקשת רחבה של טכנולוגיות חדשניות ומדעים מדויקים, שבשלוב עם חפירות קונבנציונליות וסקרים מרחביים, מסייעת להבנה רחבה של תולדות היער מגידו וסביבתה.
עוד צוין, כי תל מגידו נחשב על ידי רבים לתל מקראי המרשים מכל, ובו שרידים של כשלושים ערים, בנויות אחת על גבי השנייה. תל מגידו נחפר יותר מכל אתר אחר בארץ-ישראל.
הסוגיה ה"חמה" ביותר במחקר הארכיאולוגי והמקראי - האופי וההיקף של הממלכה המאוחדת של ימי דוד ושלמה - היא אחת הסוגיות המרכזיות שבעבודת החפירות של משלחת אוניברסיטת תל אביב.
סוגיה לא פחות "חמה" - המהות של ממלכת ישראל הצפונית - תופסת אף היא מקום מרכזי בחפירות המתבצעות על ידי משלחת אוניברסיטת תל אביב.
בתל מגידו מספר יוצא דופן של מבנים מונומנטליים, שאת חלקם ניתן לכרוך עם פסוקים או פרשיות בתנ"ך: חומות ובצורים, שערים מרשימים - כנעניים וישראליים. ארמונות פאר, מקדשים כנעניים רחבי ידיים, מפעל מים ענקי, אורוות רבות הידועות בשם "אורוות שלמה" ועוד.
תל מגידו הוא האב-טיפוס של התלים המקראיים. בשל כך, הוא האתר היחידי בארץ-ישראל המשמש מקום התרחשות ספרותי ברב-מכר עולמי "המקור" מאת ג'.א. מצ'נר.
בתל מגידו חפרו משלחות של מכוני מחקר מובילים בעולם: גוטליב שומכר בשם המכון הגרמני לחקר ארץ-ישראל, פ.ל.או. גאי - בראש משלחת ה - Oriental Institute של אוניברסיטת שיקגו (משלחת שמומנה על ידי ג'.ד. רוקפלר), יגאל ידין בשם האוניברסיטה העברית, ולאחרונה ד. אוסישקין וי. פינקלשטיין - בראש משלחת אוניברסיטת תל-אביב.
תל מגידו הפך ל"מוזיאון" של תולדות הארכיאולוגיה. מהחפירות הראשונות בתחילת המאה ה - 20 ועד ימינו. הטביעה משלחת את חותמה על נוף התל - מהתעלה הארוכה, האופיינית לשיטת החפירות של ימי שומכר, דרך החתך והשפך העצומים של משלחת שיקגו ועד החפירות ה"כירורגיות" של המשלחות האחרונות.
תל מגידו נחפר יותר מכל אתר אחר בארץ-ישראל. בזכות העובדה שרצף ההתיישבות במקום הוא יוצא דופן, נבחר תל מגידו שוב ושוב לאתר שבו ניתן לבדוק סוגיות סטראטיגרפיות, כרונולוגיות והיסטוריות.
סיפור ה- 100 שנים של חפירות כולל סיפורי צבע רבים כמו מעורבות משפחת רוקפלר, השתתפות לורד אלנבי בחפירות, אחיינו של הגנרל אלנבי משחרר ארץ-ישראל מידי התורכים, המפגש סימלי-היסטורי שהתקיים בשנת 1964, בין האפיפיור פאולוס השישי לבין נשיא מדינת ישראל דאז, זלמן שזר.
תל מגידו הוא "מעבדה" לשיטות חדשות בארכיאולוגיה המודרנית: משלחת אוניברסיטת תל אביב מסתייעת בקשת רחבה של טכנולוגיות חדשניות ומדעים מדויקים, שבשלוב עם חפירות קונבנציונליות וסקרים מרחביים, מסייעת להבנה רחבה של תולדות היער מגידו וסביבתה.
עוד צוין, כי תל מגידו נחשב על ידי רבים לתל מקראי המרשים מכל, ובו שרידים של כשלושים ערים, בנויות אחת על גבי השנייה. תל מגידו נחפר יותר מכל אתר אחר בארץ-ישראל.
הסוגיה ה"חמה" ביותר במחקר הארכיאולוגי והמקראי - האופי וההיקף של הממלכה המאוחדת של ימי דוד ושלמה - היא אחת הסוגיות המרכזיות שבעבודת החפירות של משלחת אוניברסיטת תל אביב.
סוגיה לא פחות "חמה" - המהות של ממלכת ישראל הצפונית - תופסת אף היא מקום מרכזי בחפירות המתבצעות על ידי משלחת אוניברסיטת תל אביב.
בתל מגידו מספר יוצא דופן של מבנים מונומנטליים, שאת חלקם ניתן לכרוך עם פסוקים או פרשיות בתנ"ך: חומות ובצורים, שערים מרשימים - כנעניים וישראליים. ארמונות פאר, מקדשים כנעניים רחבי ידיים, מפעל מים ענקי, אורוות רבות הידועות בשם "אורוות שלמה" ועוד.
תל מגידו הוא האב-טיפוס של התלים המקראיים. בשל כך, הוא האתר היחידי בארץ-ישראל המשמש מקום התרחשות ספרותי ברב-מכר עולמי "המקור" מאת ג'.א. מצ'נר.
בתל מגידו חפרו משלחות של מכוני מחקר מובילים בעולם: גוטליב שומכר בשם המכון הגרמני לחקר ארץ-ישראל, פ.ל.או. גאי - בראש משלחת ה - Oriental Institute של אוניברסיטת שיקגו (משלחת שמומנה על ידי ג'.ד. רוקפלר), יגאל ידין בשם האוניברסיטה העברית, ולאחרונה ד. אוסישקין וי. פינקלשטיין - בראש משלחת אוניברסיטת תל-אביב.
תל מגידו הפך ל"מוזיאון" של תולדות הארכיאולוגיה. מהחפירות הראשונות בתחילת המאה ה - 20 ועד ימינו. הטביעה משלחת את חותמה על נוף התל - מהתעלה הארוכה, האופיינית לשיטת החפירות של ימי שומכר, דרך החתך והשפך העצומים של משלחת שיקגו ועד החפירות ה"כירורגיות" של המשלחות האחרונות.