בית המשפט העליון נענה לבקשת פרקליטות המדינה לדון דיון נוסף בעניינו של שמעון שבס, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שזוכה מעבירות מרמה והפרת אמונים. השופט מישאל חשין קבע כי בדיון הנוסף יגדיר בית המשפט גבולות ברורים לעבירה של הפרת אמונים ויישם אותה על מקרהו של שבס.
כזכור, בחודש ינואר האחרון זוכה שבס בבית המשפט העליון מהרשעתו בבית המשפט המחוזי בעבירות של ניסיון ללקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הגם שנקבע כי התנהגותו של שבס היתה בלתי ראויה.
שבס נידון בבית המשפט המחוזי לשלוש שנות מאסר, לאחר שהורשע כי ניצל את תפקידו בעת כהונתו של יצחק רבין כראש הממשלה, לקדם עסקה מסחרית-ביטחונית עם מדינה זרה. עסקה זו היתה אמורה להניב רווח כספי ניכר לשבס ולכמה מידידיו.
בעקבות זיכויו בבית המשפט העליון, עתרה המדינה וביקשה דיון נוסף, כיון שלטענתה עשוי פסק הדין "להשפיע השפעה מהותית וחמורה על תרבות השלטון במדינת ישראל ועל הכללים הראויים בדבר היחס בין הון ושלטון". הפרקליטות טענה כי פסק הדין בעניין שבס "יפגע באופן ממשי ביכולת לאכוף נורמות של טוהר מידות, יושר והגינות בשרות הציבורי".
משום אופיה המעורפל של עבירת הפרת האמונים כפי שנקבעה בחוק, ובשל חוסר העקביות השיפוטית בפרשנותה ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להגדיר סוף סוף, את תחומי העבירה.
לדברי השופט חשין, חשיבות הבקשה נובעת מן העובדה שבשנים האחרונות הוגשו כתבי אישום לא מעטים נגד אישי ציבור בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
נקבע כי בדיון הנוסף ישתתפו תשעה או אחד עשר שופטי בית המשפט העליון.
כזכור, בחודש ינואר האחרון זוכה שבס בבית המשפט העליון מהרשעתו בבית המשפט המחוזי בעבירות של ניסיון ללקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הגם שנקבע כי התנהגותו של שבס היתה בלתי ראויה.
שבס נידון בבית המשפט המחוזי לשלוש שנות מאסר, לאחר שהורשע כי ניצל את תפקידו בעת כהונתו של יצחק רבין כראש הממשלה, לקדם עסקה מסחרית-ביטחונית עם מדינה זרה. עסקה זו היתה אמורה להניב רווח כספי ניכר לשבס ולכמה מידידיו.
בעקבות זיכויו בבית המשפט העליון, עתרה המדינה וביקשה דיון נוסף, כיון שלטענתה עשוי פסק הדין "להשפיע השפעה מהותית וחמורה על תרבות השלטון במדינת ישראל ועל הכללים הראויים בדבר היחס בין הון ושלטון". הפרקליטות טענה כי פסק הדין בעניין שבס "יפגע באופן ממשי ביכולת לאכוף נורמות של טוהר מידות, יושר והגינות בשרות הציבורי".
משום אופיה המעורפל של עבירת הפרת האמונים כפי שנקבעה בחוק, ובשל חוסר העקביות השיפוטית בפרשנותה ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להגדיר סוף סוף, את תחומי העבירה.
לדברי השופט חשין, חשיבות הבקשה נובעת מן העובדה שבשנים האחרונות הוגשו כתבי אישום לא מעטים נגד אישי ציבור בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
נקבע כי בדיון הנוסף ישתתפו תשעה או אחד עשר שופטי בית המשפט העליון.