שר האוצר בנימין נתניהו אמר אמש במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה במשרד האוצר כי הממשלה מעוניינת לבצע את השינויים של התכנית הכלכלית בהסכמה ולא בכפייה. דבריו נאמרו לאחר שההסתדרות הודיעה כי היא לא מוכנה להיכנס למו"מ עם האוצר על יישום התכנית הכלכלית עד שהממשלה לא תחזור בה מכוונותיה לעבור למסלול חקיקה בנוגע להסכמי עבודה. שר האוצר הציע פשרה לפיה האוצר ידחה את החקיקה של שינוי הסכמי העבודה בשבוע ובתמורה תדחה ההסתדרות את השביתה.
בתגובה פרסמה ההסתדרות הודעה "טוב ששר האוצר התחיל להפנים ששיטות הכח והאיומים לא יעבדו במדינת ישראל וכי ניתן להציל את המשק היא אך ורק באמצעות מו"מ ושיתוף פעולה. אנו יודעים שמדובר בשר אוצר שעוסק
בתרגילים ואשר כל מטרתו היא להסית את דעת הקהל מהעובדה המוכחת, שהוא האחראי היחיד למשבר שנוצר, וזאת בכך שניסה להכניס איומי חקיקה לתוך מערכת יחסי העבודה במשק. עם זאת, למרות האי אמון בשר האוצר הורה יו"ר ההסתדרות להקים צוות מומחים שיבחן האם מדובר בהצעה כנה ורצינית או בתרגיל נוסף, עוד אחד מ"תרגילי ביבי". עד לגמר הבדיקה, ההכנות לשביתה נמשכות.
אם לא תידחה השביתה, והיא תפרוץ ביום רביעי, מדובר בשביתה חסרת תקדים בעוצמתה ובחריפותה. ד"ר כרמי עוזר מהקריה האקדמית, ראש האגודה הישראלית ליחסי עבודה, אומר לערוץ 7 כי הניסיון שעושה הממשלה, להעביר את יחסי העבודה ממו"מ והסכמים לחקיקה, הוא מכת מוות להסתדרות, וכי לכן היא תיאבק בו מאבק נחרץ. לדבריו, בפעם הראשונה אחרי 50 שנים מדובר בשבירת כללי משחק של שוק העבודה הישראלי.
עוזר מציין כי זו מול זו ניצבות הממשלה, שנוטלת את הסמכות שיש לה כריבון וקובעת כי אם התכנית הכלכלית לא תתקבל בהסכם היא, הממשלה, תקבע שינויים במערכת יחסי העבודה באופן חד צדדי, ומנגד עומדת ההסתדרות, שהפקעת הכלי העיקרי שבו היא פועלת, המו"מ וההסכמים הקיבוציים במגזר הציבורי, תכה אותה כאיגוד מקצועי, והיא עלולה לאבד את משמעותה ככזאת. לכן, לדבריו, לאור נכונותה של ההסתדרות לנקוט אמצעים קיצוניים, הוא סבור כי על הממשלה למצות את ההידברות עוד לפני שהיא פועלת במסלול החקיקה.
מצטרף לדעתו היועץ המשפטי לממשלה. בתגובה לשאלה ששאלו אותו שרים האם התערבות הממשלה בחקיקה בנושא שכר וכוח אדם היא חוקית אמר היועץ כי הוא יוכל להגן על צעדי הממשלה בבג"ץ רק בתנאי שהממשלה תמצה את ההידברות עם ההסתדרות.
"המצב החוקי בעייתי. הדבר מותנה במידתיות, וכן בשאלה אם נעשו כל הניסיונות להגיע להסדר ולהסכמה. צריכה להיות מידתיות. החוקיות מותנית בשאלה האם החקיקה היא האמצעי האחרון, שבלעדיו אין תוכנית כלכלית. צריך לשאול האם נותרה דלת פתוחה להידברות", אמר רובינשטיין, כך מובא בעיתון גלובס.
רובינשטיין ציין כי מדובר בתקדים. "לא זכור מצב בישראל שבו קיצצו שכר באמצעות חקיקה, מלבד בשנת 85', אבל אז הסיטואציה הייתה אחרת. המצב החוקי הוא בעייתי", אמר רובינשטיין.
עוד מובא בגלובס כי דבריו של רובינשטיין גררו תגובה קשה, בעיקר של השר מאיר שטרית, שטען כי ההסתדרות אינה מעונינת בהידברות.
נתניהו ציין כי יציאתה של ישראל מ"תחום הסכנה", כלשונו, מותנית בקבלת התכנית. "אם היא תיכשל, כלומר תוכשל, אז יש סכנה גבוהה, שנידרדר למצב קשה מאוד ", אמר נתניהו.
בתגובה פרסמה ההסתדרות הודעה "טוב ששר האוצר התחיל להפנים ששיטות הכח והאיומים לא יעבדו במדינת ישראל וכי ניתן להציל את המשק היא אך ורק באמצעות מו"מ ושיתוף פעולה. אנו יודעים שמדובר בשר אוצר שעוסק
בתרגילים ואשר כל מטרתו היא להסית את דעת הקהל מהעובדה המוכחת, שהוא האחראי היחיד למשבר שנוצר, וזאת בכך שניסה להכניס איומי חקיקה לתוך מערכת יחסי העבודה במשק. עם זאת, למרות האי אמון בשר האוצר הורה יו"ר ההסתדרות להקים צוות מומחים שיבחן האם מדובר בהצעה כנה ורצינית או בתרגיל נוסף, עוד אחד מ"תרגילי ביבי". עד לגמר הבדיקה, ההכנות לשביתה נמשכות.
אם לא תידחה השביתה, והיא תפרוץ ביום רביעי, מדובר בשביתה חסרת תקדים בעוצמתה ובחריפותה. ד"ר כרמי עוזר מהקריה האקדמית, ראש האגודה הישראלית ליחסי עבודה, אומר לערוץ 7 כי הניסיון שעושה הממשלה, להעביר את יחסי העבודה ממו"מ והסכמים לחקיקה, הוא מכת מוות להסתדרות, וכי לכן היא תיאבק בו מאבק נחרץ. לדבריו, בפעם הראשונה אחרי 50 שנים מדובר בשבירת כללי משחק של שוק העבודה הישראלי.
עוזר מציין כי זו מול זו ניצבות הממשלה, שנוטלת את הסמכות שיש לה כריבון וקובעת כי אם התכנית הכלכלית לא תתקבל בהסכם היא, הממשלה, תקבע שינויים במערכת יחסי העבודה באופן חד צדדי, ומנגד עומדת ההסתדרות, שהפקעת הכלי העיקרי שבו היא פועלת, המו"מ וההסכמים הקיבוציים במגזר הציבורי, תכה אותה כאיגוד מקצועי, והיא עלולה לאבד את משמעותה ככזאת. לכן, לדבריו, לאור נכונותה של ההסתדרות לנקוט אמצעים קיצוניים, הוא סבור כי על הממשלה למצות את ההידברות עוד לפני שהיא פועלת במסלול החקיקה.
מצטרף לדעתו היועץ המשפטי לממשלה. בתגובה לשאלה ששאלו אותו שרים האם התערבות הממשלה בחקיקה בנושא שכר וכוח אדם היא חוקית אמר היועץ כי הוא יוכל להגן על צעדי הממשלה בבג"ץ רק בתנאי שהממשלה תמצה את ההידברות עם ההסתדרות.
"המצב החוקי בעייתי. הדבר מותנה במידתיות, וכן בשאלה אם נעשו כל הניסיונות להגיע להסדר ולהסכמה. צריכה להיות מידתיות. החוקיות מותנית בשאלה האם החקיקה היא האמצעי האחרון, שבלעדיו אין תוכנית כלכלית. צריך לשאול האם נותרה דלת פתוחה להידברות", אמר רובינשטיין, כך מובא בעיתון גלובס.
רובינשטיין ציין כי מדובר בתקדים. "לא זכור מצב בישראל שבו קיצצו שכר באמצעות חקיקה, מלבד בשנת 85', אבל אז הסיטואציה הייתה אחרת. המצב החוקי הוא בעייתי", אמר רובינשטיין.
עוד מובא בגלובס כי דבריו של רובינשטיין גררו תגובה קשה, בעיקר של השר מאיר שטרית, שטען כי ההסתדרות אינה מעונינת בהידברות.
נתניהו ציין כי יציאתה של ישראל מ"תחום הסכנה", כלשונו, מותנית בקבלת התכנית. "אם היא תיכשל, כלומר תוכשל, אז יש סכנה גבוהה, שנידרדר למצב קשה מאוד ", אמר נתניהו.