המפלגה הדמוקרטית ליברלית בגרמניה פתחה בניסיון לשקם את קשריה עם הקהילה היהודית, לאחר שאלה ניזוקו קשות בעקבות שערוריה שבה היה מעורב בכיר במפלגה, כך דיווח השבועון "פוקוס".
על פי השבועון, ב 25 במארס נפגש מנהיג המפלגה גידו וסטרוול עם לורנס ראמר, מארגון הקהילות היהודיות בארה"ב, האחראי על יחסי גרמניה עם היהודים.
הפגישה התקיימה במשרדו של וסטרוול בפרלמנט בברלין, והיא נמשכה כשעה. על פי הדיווחים, וסטרוול ניסה לשכנע את ראמר כי לאחר פרישתו של יורגן מולמן מהמפלגה אין עוד סיבה להאשים באנטישמיות את הדמוקרטים ליברלים.
השיחה נסבה בעיקר על הסכסוך הציבורי של מולמן עם בכירים בקהילה היהודית בגרמניה. מולמן עורר את הסכסוך בכך שהטיל עליהם את האחריות להתפרצויות האנטישמיות במדינה.
מדובר בשערוריה שהתרחשה בספטמבר אשתקד, כאשר מעט לפני הבחירות הכלליות חילקו אנשיו של מולמן כרוזים, ובהם הותקפו בכירים ישראלים ויהודים גרמניים.
מולמן היה נתון אז לביקורת חריפה גם מצד אנשי מפלגתו, ונאלץ להתפטר לאחר שהועלו תהיות באשר למקור המימון של הכרוזים השנויים במחלוקת.
בד בבד עם ניסיונותיה של המפלגה הדמוקרטית ליברלית לשקם את יחסיה עם יהדות גרמניה החלה, לאחר שנים של מאבקים, בנייתו של אתר זיכרון לאומי גרמני לשואה בכיכר פוטסדאם בברלין.
נשיא הפרלמנט וופלגאנג תירזה, בין המממנים של האנדרטה, אמר כי הקמתה אמורה להסתיים בשמונה במאי 2005, יום השנה ה 60 לניצחונן של בנות הברית על גרמניה באירופה.
האנדרטה המתוכננת, 2,700 לוחות בטון שיונחו בחלקה שגודלה כשני מגרשי כדורגל במרכז ברלין, נועדה להעלות את זכרם של יותר מששת מיליון היהודים שהושמדו בשואה.
תוכנית האנדרטה, של הארכיטקט האמריקני פיטר איזנמן, אושרה ב 99', בתום עשורים של פולמוס רגשי וסוער בנוגע לדרך שבה יוכלו הגרמנים לכבד את זכרם של קורבנות השואה.
שנה לאחר מכן השתתפו בכירי שלטון גרמנים בטקס הנחת אבן הפינה לאתר, אולם ראש עיריית ברלין דאז אברהארד דיפגן התלונן על כך שהאנדרטה "מונומנטלית מדי", והחרים את הטקס.
על פי לוח הזמנים המקורי הייתה האנדרטה אמורה להיחנך ב 27 בינואר 2004, ביום השנה ה 59 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ.
באוקטובר 01' אכן העלה תירזה לשטח האתר דחפור, והפועלים החלו לנקות את האתר. אותה עת הוא סבר כי הבנייה תחל באביב הקרוב, ואולם בעיות צצו ועלו. ברגע האחרון הגיש הארכיטקט אייזנמן הצעות לשינויים באנדרטה, לצפות באבן את לוחות הבטון, ולאחר מכן נסוג מהן.
המיזם התעכב עוד, לאחר שנדרשו שלטונות ברלין להשיב על עתירה של אדם, שהגיש הצעה למכרז ליציקת לוחות הבטון, והצעתו לא התקבלה.
תירזה אמר כי ראשוני הלוחות יונחו בכל זאת באתר באוגוסט או בספטמבר הקרובים, ברגע
שיסולקו מפגעי הקרקע, ותחל העבודה גם על הקמת מרכז תיעוד במקום. המרכז הוא תוספת לאתר, על פי החלטת הפרלמנט, ומסוכנות עתי"ם מוסיפים הערה כי התקווה היא שבין השאר בזכות מרכז התיעוד תימנע הפיכת האתר למקום שבגין עמידתו שם יוכלו הגרמנים להימנע מלקבל עליהם אחריות על עברם.
מימון המיזם כולו לא יעלה על 30 מיליון דולרים, מסגרת שעליה הוחלט בפרלמנט. עיצוב האנדרטה של אייזנמן, אדווה של לוחות בטון, המוצבות מעט מתחת לגובה הרחוב, מכוונת להעלות בדמיון את השיטה חסרת הרחמים של רצח יהודי אירופה בידי הנאצים.
ביום חמישי הציבו מממני האנדרטה רחבת תצפית על האתר, וממנה יהיה אפשר לעקוב אחר התקדמות הבנייה באתר שליד כיכר פוטסדאם.
על פי השבועון, ב 25 במארס נפגש מנהיג המפלגה גידו וסטרוול עם לורנס ראמר, מארגון הקהילות היהודיות בארה"ב, האחראי על יחסי גרמניה עם היהודים.
הפגישה התקיימה במשרדו של וסטרוול בפרלמנט בברלין, והיא נמשכה כשעה. על פי הדיווחים, וסטרוול ניסה לשכנע את ראמר כי לאחר פרישתו של יורגן מולמן מהמפלגה אין עוד סיבה להאשים באנטישמיות את הדמוקרטים ליברלים.
השיחה נסבה בעיקר על הסכסוך הציבורי של מולמן עם בכירים בקהילה היהודית בגרמניה. מולמן עורר את הסכסוך בכך שהטיל עליהם את האחריות להתפרצויות האנטישמיות במדינה.
מדובר בשערוריה שהתרחשה בספטמבר אשתקד, כאשר מעט לפני הבחירות הכלליות חילקו אנשיו של מולמן כרוזים, ובהם הותקפו בכירים ישראלים ויהודים גרמניים.
מולמן היה נתון אז לביקורת חריפה גם מצד אנשי מפלגתו, ונאלץ להתפטר לאחר שהועלו תהיות באשר למקור המימון של הכרוזים השנויים במחלוקת.
בד בבד עם ניסיונותיה של המפלגה הדמוקרטית ליברלית לשקם את יחסיה עם יהדות גרמניה החלה, לאחר שנים של מאבקים, בנייתו של אתר זיכרון לאומי גרמני לשואה בכיכר פוטסדאם בברלין.
נשיא הפרלמנט וופלגאנג תירזה, בין המממנים של האנדרטה, אמר כי הקמתה אמורה להסתיים בשמונה במאי 2005, יום השנה ה 60 לניצחונן של בנות הברית על גרמניה באירופה.
האנדרטה המתוכננת, 2,700 לוחות בטון שיונחו בחלקה שגודלה כשני מגרשי כדורגל במרכז ברלין, נועדה להעלות את זכרם של יותר מששת מיליון היהודים שהושמדו בשואה.
תוכנית האנדרטה, של הארכיטקט האמריקני פיטר איזנמן, אושרה ב 99', בתום עשורים של פולמוס רגשי וסוער בנוגע לדרך שבה יוכלו הגרמנים לכבד את זכרם של קורבנות השואה.
שנה לאחר מכן השתתפו בכירי שלטון גרמנים בטקס הנחת אבן הפינה לאתר, אולם ראש עיריית ברלין דאז אברהארד דיפגן התלונן על כך שהאנדרטה "מונומנטלית מדי", והחרים את הטקס.
על פי לוח הזמנים המקורי הייתה האנדרטה אמורה להיחנך ב 27 בינואר 2004, ביום השנה ה 59 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ.
באוקטובר 01' אכן העלה תירזה לשטח האתר דחפור, והפועלים החלו לנקות את האתר. אותה עת הוא סבר כי הבנייה תחל באביב הקרוב, ואולם בעיות צצו ועלו. ברגע האחרון הגיש הארכיטקט אייזנמן הצעות לשינויים באנדרטה, לצפות באבן את לוחות הבטון, ולאחר מכן נסוג מהן.
המיזם התעכב עוד, לאחר שנדרשו שלטונות ברלין להשיב על עתירה של אדם, שהגיש הצעה למכרז ליציקת לוחות הבטון, והצעתו לא התקבלה.
תירזה אמר כי ראשוני הלוחות יונחו בכל זאת באתר באוגוסט או בספטמבר הקרובים, ברגע
שיסולקו מפגעי הקרקע, ותחל העבודה גם על הקמת מרכז תיעוד במקום. המרכז הוא תוספת לאתר, על פי החלטת הפרלמנט, ומסוכנות עתי"ם מוסיפים הערה כי התקווה היא שבין השאר בזכות מרכז התיעוד תימנע הפיכת האתר למקום שבגין עמידתו שם יוכלו הגרמנים להימנע מלקבל עליהם אחריות על עברם.
מימון המיזם כולו לא יעלה על 30 מיליון דולרים, מסגרת שעליה הוחלט בפרלמנט. עיצוב האנדרטה של אייזנמן, אדווה של לוחות בטון, המוצבות מעט מתחת לגובה הרחוב, מכוונת להעלות בדמיון את השיטה חסרת הרחמים של רצח יהודי אירופה בידי הנאצים.
ביום חמישי הציבו מממני האנדרטה רחבת תצפית על האתר, וממנה יהיה אפשר לעקוב אחר התקדמות הבנייה באתר שליד כיכר פוטסדאם.