באוניברסיטת תל-אביב נערך מדד אמון הציבור בתקשורת, ונמצא כי המלחמה בעירק העלתה את רמת הצריכה של החדשות אצל הישראלי המצוי ואת האמון שיש לציבור בתקשורת. הממצאים מבוססים על סקר מייצג שנעשה בתחילת חודש ינואר בקרב יותר מ-1200 מרואיינים ישראלים מכל מרכיבי החברה.
ממדד האמון בתקשורת עולה כי כ-50% מהציבור חושב שלתקשורת הישראלית יש יותר מדי חופש. רק 10% חושבים שלתקשורת יש פחות מדי חופש. 53% מהנשאלים מביעים אמון רב ורב מאוד בעבודת התקשורת הישראלית, ול-47% מהציבור אין אמון בה. לדעת 70% מהנשאלים, התקשורת מדווחת בצורה אחראית על ענייני ביטחון.
עוד התגלה בסקר כי 50% מהציבור סבורים שהתקשורת שמאלנית מדי, לעומתם 41% מאמינים שהתקשורת פטריוטית ומגויסת מדי. האמון בתקשורת חזק יותר אצל חילוניים לעומת דתיים, וכן חזק יותר אצל יהודים לעומת ערבים. ד"ר יורם פרי, ראש מכון הרצוג באוניברסיטת ת"א, שעמד בראש הסקר, אמר כי האמון בתקשורת בישראל גבוה יותר מאשר במרבית מדינות המערב. לדבריו, רק 47% מהישראלים מביעים אמון נמוך בתקשורת לעומת כ-70% בציבור האמריקאי.
ד"ר פרי הוסיף נתון מעט מפתיע לפיו רמת האמון של הציבור בתקשורת הישראלית קרובה לזו של אזרחי מדינות פחות מפותחות ופחות דמוקרטיות דוגמת פקיסטן, ניגריה, הודו וברזיל.
כאשר התבקשו הנשאלים לדרג את ערוצי הטלוויזיה אמרו 34% מהם כי ערוץ 2 הוא האמין ביותר, 27% חשבו כך לגבי ערוץ 1 ורק אחוז אחד חשב כך על ערוץ 10.
29% חושבים כי תחנת גלי-צה"ל היא התחנה האמינה ביותר, ו- 27% חושבים שקול-ישראל היא התחנה האמינה ביותר.
32% דירגו את "ידיעות אחרונות" כעיתון האמין ביותר, 16% דירגו את "הארץ" כעיתון האמין ביותר ו-8% בלבד דירגו את "מעריב" במקום הראשון.
אחד הממצאים הפחות מפתיעים בסקר הוא מידת צריכת החדשות של הישראלי המצוי. 65% העידו על צפייה יומיומית בחדשות בטלוויזיה, 40% דיווחו על קריאת עיתון יומי ו-40% אמרו כי הם מאזינים לחדשות ברדיו כמה פעמים ביום. לעומת זאת, פחות מאחוז וחצי מהנשאלים אמרו שאינם נחשפים כלל לחדשות.
ד"ר יריב צפתי, עמית מחקר במכון "הרצוג" מסר כי הביקורת העיקרית של הציבור העולה מממצאי המחקר היא כי התקשורת פועלת יותר מדי על-פי שיקולי תחרות ורייטינג ופחות מדי לפי שיקולים מוסריים.
ממדד האמון בתקשורת עולה כי כ-50% מהציבור חושב שלתקשורת הישראלית יש יותר מדי חופש. רק 10% חושבים שלתקשורת יש פחות מדי חופש. 53% מהנשאלים מביעים אמון רב ורב מאוד בעבודת התקשורת הישראלית, ול-47% מהציבור אין אמון בה. לדעת 70% מהנשאלים, התקשורת מדווחת בצורה אחראית על ענייני ביטחון.
עוד התגלה בסקר כי 50% מהציבור סבורים שהתקשורת שמאלנית מדי, לעומתם 41% מאמינים שהתקשורת פטריוטית ומגויסת מדי. האמון בתקשורת חזק יותר אצל חילוניים לעומת דתיים, וכן חזק יותר אצל יהודים לעומת ערבים. ד"ר יורם פרי, ראש מכון הרצוג באוניברסיטת ת"א, שעמד בראש הסקר, אמר כי האמון בתקשורת בישראל גבוה יותר מאשר במרבית מדינות המערב. לדבריו, רק 47% מהישראלים מביעים אמון נמוך בתקשורת לעומת כ-70% בציבור האמריקאי.
ד"ר פרי הוסיף נתון מעט מפתיע לפיו רמת האמון של הציבור בתקשורת הישראלית קרובה לזו של אזרחי מדינות פחות מפותחות ופחות דמוקרטיות דוגמת פקיסטן, ניגריה, הודו וברזיל.
כאשר התבקשו הנשאלים לדרג את ערוצי הטלוויזיה אמרו 34% מהם כי ערוץ 2 הוא האמין ביותר, 27% חשבו כך לגבי ערוץ 1 ורק אחוז אחד חשב כך על ערוץ 10.
29% חושבים כי תחנת גלי-צה"ל היא התחנה האמינה ביותר, ו- 27% חושבים שקול-ישראל היא התחנה האמינה ביותר.
32% דירגו את "ידיעות אחרונות" כעיתון האמין ביותר, 16% דירגו את "הארץ" כעיתון האמין ביותר ו-8% בלבד דירגו את "מעריב" במקום הראשון.
אחד הממצאים הפחות מפתיעים בסקר הוא מידת צריכת החדשות של הישראלי המצוי. 65% העידו על צפייה יומיומית בחדשות בטלוויזיה, 40% דיווחו על קריאת עיתון יומי ו-40% אמרו כי הם מאזינים לחדשות ברדיו כמה פעמים ביום. לעומת זאת, פחות מאחוז וחצי מהנשאלים אמרו שאינם נחשפים כלל לחדשות.
ד"ר יריב צפתי, עמית מחקר במכון "הרצוג" מסר כי הביקורת העיקרית של הציבור העולה מממצאי המחקר היא כי התקשורת פועלת יותר מדי על-פי שיקולי תחרות ורייטינג ופחות מדי לפי שיקולים מוסריים.