הרב דוד סתיו
הרב דוד סתיו צילום: יוני קמפינסקי

מזה שנים לא מעטות מדובר צורך בקביעת טקס מוסדר שיבטיח את הנצחת השואה גם בדורות הבאים. ב'יד ושם' וארגון רבני צוהר קוראים לציבור להדליק שישה נרות ולקרוא את תפילת אל מלא רחמים או את 'נזכור' של אבא קובנר. הרב דוד סתיו, יו"ר רבני צוהר, מתייחס בראיון לערוץ 7 להצעה ולמשמעותה עבור העתיד.

על מטרת הבקשה אומר הרב סתיו כי היעד הוא "שהשואה לא תהיה נוכחת רק במרחב הציבורי בטקסים ושיעורי היסטוריה אלא חלק מהמסורת של הבית היהודי". הרב סתיו רואה באופן העברת מסורת חג החנוכה וחג הפסח בעם היהודי דוגמא לאופן בו יש לנהוג גם בהקשר זה של זכר השואה והנצחתה.

"אנחנו לומדים את ספר שמות ואת ההיסטוריה של בית שני, אנחנו לומדים על תולדות המאבק בין המכבים והיוונים אבל המסורת לא הסתפקה בכך, אלא דרשה את העשייה האקטיבית של הדלקת הנרות ואת הסיפור לדור הבא. עם כל החשיבות של הידע ושל בית הספר, החינוך עובר בבית, במה שרואים את ההורים עושים. הדלקת ששת הנרות פותחת שיח. נתאר לעצמנו שבעוד עשרים ושלושים שנה, כאשר כבר לא יהיו בינינו ניצולי שואה וילדי ישראל מה העבודה הזו לכם, ולמה אתם מדליקים שישה נרות, והורים יספרו על מה שקרה לפני מאה שנה ושאיפת הצורר להשמיד את העם היהודי והשמדת ששת המיליונים. מתוך כך ייווצר שיח על הצדק ועל המשמעות".

האם ניתן לקיים טקסיות הנצחה שתישמר לאורך שנים רבות גם ללא מחויבות הלכתית דתית? הרב סתיו פותח את תשובתו בקביעה כי אכן "אין תחליף למחויבות דתית והלכתית", אך "אחרי שאמרנו את זה, חשוב לומר שכל מי שרואה כיצד החברה היהודית חוגגת את ליל הסדר וחנוכה רואה שמיליוני יהודים שאינם מקפידים על כשרות ושבת מאוד מחוברים להדלקת הנרות בחנוכה ולליל הסדר, במידה מסוימת יותר מאשר החיבור ליום הכיפורים". משמעות הדברים היא שישנם נתחים בזהות היהודית שהם הם הדת עצמה, מסביר הרב סתיו המבקש להפוך בצעד זה את זכר השואה לחלק מה-DNA היהודי, כשה שיחבר את כלל החברה הישראלית, ללא הבדל אם מדובר ביוצאי ארצות שנרדפו על ידי הנאצים ואם לאו. "אסור שהשואה תישאר סיפור של אשכנזים או של בית ספר, זה צריך להיות סיפור שעובר בוורידים".

על עצם אקט ההנצחה הנכונה וזו שתישאר אכן לדורות, אומר הרב סתיו כי "הסוד של הצלחת ההנצחה הוא להיות קצר ותכליתי ובבחינת את פתח לו. כשמדובר במשהו ארוך ובדיונים, מי שלא מחובר מאבד את הקשב. בהדלקת הנרות אנחנו מבקשים לעשות את המינימום. אני מקבל הודעות על ניצולי שואה שמספרים עד כמה היוזמה הזו נגעה להם ללב. רבים רוצים להתחבר ליוזמה"

ואם אנחנו חוששים שגם הצעד הזה, כמו ניסיונות קודמים לחבר מעין הגדת הנצחה לזכר השואה, לא יצלח, הרב סתיו מזכיר שדברים אינם קורים בהברקה של רגע. "גם חנוכה לא התקבל ביום אחד אלא רק לשנה אחרת. גם פורים התקבל בשלבים והיו מחלוקות עליו, וכך יש גם על יום העצמאות. אנחנו חייבים את זה לעצמנו, לקרבנות, לניצולים ולצלם אלוקים שבנו".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו