מהפך אל הפחת

אומנם לא היו שם טנקים שדהרו אל הפרלמנט והמונים ברחובות, אבל ממלכת ירדן חוותה בסוף השבוע האחרון ניסיון הפיכה לכל דבר ועניין – בסגנון שלה.

אסף משניות , כ"ו בניסן תשפ"א

מהפך אל הפחת-ערוץ 7
המלך עבדאללה ומשפחתו
צילום: פליקר

ימים סוערים עברו השבוע על ממלכת ירדן בעקבות ניסיון ההפיכה שמאחוריו עמדו הנסיך חמזה ושורה של בכירים ומקורבים למלך עבדאללה. סדרת האירועים החלה בשבת, עת התקבלו דיווחים על ניסיון הפיכה בבית המלוכה. מהר מאוד התברר שמדובר בלא אחרים מאשר המלכה לשעבר נור ובנה ויורש העצר לשעבר הנסיך חמזה. גם נור, אשתו הרביעית של המלך חוסיין, וגם חמזה, אחיו למחצה של המלך עבדאללה, הם מהדמויות האהובות והחזקות ביותר בממלכה ההאשמית.

בתחילת האירועים יצאו מבית המלוכה דיווחים סותרים, כאשר המלכה והנסיך הכחישו כל חלק בקשירת הקשר נגד המלך. בהמשך הגיעו לידי התקשורת הבריטית סרטונים שצילם חמזה ובהם הוא אומר שלא ניסה להדיח את המלך, אבל מצב השחיתות לא יכול להימשך וירדן צריכה לעבור שינויים. בהקלטה נוספת שהגיעה לתקשורת הבריטית אומר חמזה שהוא לא יציית לפקודות הצבא שהציבו אותו במעצר בית. יממה מאוחר יותר, ביום שני בלילה, חתם חמזה על מסמך שבו הוא מצהיר על נאמנות למלך עבדאללה. בכך, עושה רושם, נגמר ניסיון ההפיכה בכישלון.

הכתובת לאירועי השבוע החולף הייתה על הקיר כבר זמן רב. "מי שמביט על מה שקורה בירדן בתקופה האחרונה יכול היה לצפות שאירועים מהסוג הזה יתרחשו", אומר פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "יחד עם זה צריך להבין שעוד לא לגמרי יודעים מה בדיוק קרה שם. זה הרי לא הגיע לכדי ניסיון הפיכה מעשי. מה שראינו היה התחלה של קשירת קשר של גורמים מרכזיים בחברה הירדנית עם גורמים מרכזיים במשפחת המלוכה הירדנית".

זה היה צפוי שדווקא המלכה נור והנסיך חמזה יהיו אלה שיעמדו מאחורי אירוע כזה?

"תראה, אנחנו מכירים את הנפשות הפועלות. שניהם מאוד אהובים ודומיננטיים בממלכה. המלכה נור תמיד הייתה המוציאה והמביאה של ענייני הממלכה, והנסיך חמזה הוא איש מאוד דעתן ויורש העצר לשעבר עד שהודח לטובת בנו של המלך עבדאללה. הוא אמר בהרבה מאוד מקומות שהדרך שבה הממלכה מתנהלת בשנים האחרונות פסולה. היה ברור ששניהם לא מרוצים מהצורה שעבדאללה מנהל את העסק".

"כבר תקופה ארוכה שיש התססה בציבור נגד השיטה הירדנית, והנסיך חמזה עומד מאחוריה", אומר ד"ר ערן לרמן, סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון ומרצה במרכז האקדמי שלם. "סביר להניח שמה שראינו זה שלמלך די נמאס מכל זה ולכן הוא החליט לפעול נגדם עכשיו, ולא שהמהלכים הללו הבשילו לכדי מעשה של ממש. העניין הוא שבניגוד למה שאנחנו מכירים ממדינות ערב אחרות, בירדן אירועים כאלה לא נגמרים במרחץ דמים, כאשר האירוע החריג הוא הטבח בפלשתינים ב־1970. לרוב הירדנים הרבה יותר מתוחכמים וסוגרים סיפורים כאלה בצורה מערבית יותר".

זה בגלל שבסוף מדובר באחים?

"דווקא ההיסטוריה יכולה להעיד ששליטים מחסלים לא פעם את אחיהם כדי שהם יהיו היורשים היחידים. העות'מאנים למשל עשו את זה בלי סוף. הסיבה המרכזית היא ההבנה שמי שהיום הוא היריב שלך ומי שקורא עליך תיגר, מחר יהיה השותף שלך לדרך ואיש אמונך".

האבטלה גואה, האמון בשפל

הרקע לאירועי השבוע החולף הוא המצב הקשה שבו המדינה שרויה. בהקלטה שהגיעה לידי רשת BBC הבריטית דיבר הנסיך בצורה מעודנת מעט על המצב, כשהוא מקפיד שלא להאשים את אחיו למחצה בשחיתות במדינה. אלא שהתמונה נרחבת הרבה יותר מזה. כלכלת ירדן נמצאת במשבר כבר שנים ארוכות, ועל אף הנתונים הרשמיים הסבירים בסך הכול, נתוני האמת מציגים תמונה קשה. במדינה יש קרוב ל־30 אחוזי אבטלה, כאשר צעירים מהווים חלק ניכר ממחוסרי העבודה. באמצע חודש מאי 2019 הוציאה קרן המטבע העולמית מסמך שבו מובעת דאגה ממצבה הכלכלי של המדינה. בשנה האחרונה, בעקבות מגפת הקורונה, המצב הכלכלי במדינה אף החמיר. פרט לנזק הכלכלי הכבד, גם ההתמודדות עם נגיף הקורונה הותירה פגיעות רבות. מספר המתים הרשמי מהנגיף בירדן עומד נכון לכתיבת שורות אלה על כ־7,400 בני אדם, כאלף מתוכם הלכו לעולמם בשבועיים האחרונים. מעל לנתונים הלא טובים הללו מרחפות פרשיות שחיתות רבות של בכירי ממשל ואף של משפחת המלוכה הירדנית, שמעוררות בציבור זעם רב.

"יש לא מעט אלמנטים בשלטון הירדני שלכלכו את הידיים בשחיתות בשנים האחרונות. אנחנו רואים שיש לשחיתות הזאת חלק לא קטן בתסיסה בירדן. ראינו את זה ברחבי העולם הערבי לא מעט. מי שזה מרגיז אותם במיוחד הם דווקא אנשי מעמד הביניים שסולדים מכך מאוד. מה שכן, שחיתות לכשעצמה איננה מספיקה כדי לסדוק את המערכת השלטונית. צריך משהו עמוק יותר, כמו שראינו במצרים בסוף ימי מובראכ", אומר לרמן.

כלומר כל עוד המלך עצמו יהיה במצב בריאותי יציב ויוכל לשלוט אין לניסיונות כאלה סיכוי רב?

"נכון, אבל הם כן מערערים את היציבות. המלוכה תשרוד אירועים כאלה, אבל הנזק נגרם. זה מבריח השקעות זרות, אלמנט קריטי לירדן, ובאופן כללי נותן תחושה של חוסר יציבות. אני לא חושב שהשלטון של עבדאללה היה בסכנה, אבל האירוע הזה בהחלט אומר דרשני".

שורשי העוינות של הנסיך חמזה למלך עבדאללה נעוצים במערכת היחסים האישית שלהם. "כדי להבין את מערכת היחסים בין השניים צריך לחזור הרבה שנים אחורה", אומר המזרחן נעם בנעט, מרצה וחוקר המזרח התיכון והעולם הערבי. "עבדאללה הוא בנה של המלכה השנייה, המלכה מונא, בריטית שהתאסלמה בשביל להתחתן עם המלך חוסיין. עד היום היא פעילה מאוד בממלכה ודי אהובה שם. אלא שהיא התגרשה מהמלך חוסיין עוד בשנות ה־70. חמזה הוא בנה הבכור של המלכה נור, אשתו הרביעית של המלך חוסיין שמאוד אהובה בממלכה. עד היום, למרות שהיא לא המלכה האם, היא זוכה לכבוד אדיר בכל מקום בממלכה. בנה, חמזה, מאוד אהוב על המלך וגם על העם הירדני עצמו. יחד עם זה, במקור אף אחד מהם לא היה אמור להיות המלך. מי שאמור היה לרשת את הכס הוא דווקא אחיו של המלך חוסיין, הנסיך חסן. אבל כמה ימים לפני שנפטר מסרטן הודיע המלך חוסיין לאחיו שהוא מודח מתואר יורש העצר ועבדאללה יהיה זה שיירש את אביו. במילים אחרות, במשך הרבה מאוד שנים לא ממש ראו בעבדאללה כמי שאמור להיות המלך, וכשזה המצב התחרות מבית הופכת לסוגיה מתמדת, שחמזה כבר שנים רוצה לנצל".

"הצוואה כביכול של המלך חוסיין הייתה שעבדאללה יירש אותו, אבל אחריו חמזה ימשול", אומר ד"ר יחיאל שבי, חוקר במרכז בגין־סאדאת ומרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. "זאת הסיבה שבתחילת שנות כהונתו של עבדאללה, מי שמוגדר כיורש העצר הוא הנסיך חמזה, וזה למרות שבנו של עבדאללה, חוסיין, כבר נולד. רק ארבע שנים אחרי שהפך למלך החליט עבדאללה להדיח את חמזה לטובת בנו".

כלומר, אנחנו מדברים פה בעיקר על עימות פנים־משפחתי מי יהיה המלך ולא על סוגיה עקרונית.

"ברור שחלק מרכזי בסיפור הוא הנושא המשפחתי וההדחה של חמזה מתפקיד יורש העצר, שאליו כיוון המלך חוסיין. אבל הוא כן רוכב על הכעס בציבור, ובמובן מסוים אפילו משדר קו שאומר שיש אנשים אחרים במשפחת המלוכה שלא מתנהלים כמו המשפחה של עבדאללה שזוכה להרבה ביקורת פנימית".

"בסוף, אם מסתכלים על האירועים, זה לא מאוד שונה ממה שהכרנו ממשפחות מלוכה לאורך כל ההיסטוריה, ולא רק בעולם הערבי", אומר בנעט. "גם בבריטניה היו סיפורים דומים על נעילה של בני מלוכה מסוימים במגדלים ודברים דומים. פשוט היום זה נעשה בצורה יותר מתוחכמת ויותר חשופה, בעיקר בגלל העידן שבו אנחנו חיים. אבל אין פה שום דבר חריג מבחינת ההתנהלות. זה הרי גם מה שקרה לדודו של עבדאללה, הנסיך חסן. באופן מדהים, מי שהלך לדבר עם חמזה ושכנע אותו לחתום על הצהרת הנאמנות למלך היה אותו חסן. ככה זה עובד שם".

חיץ בפני איראן

התערערות היציבות הירדנית עוררה באזור כולו את החשש מפני קריסת של ירדן, וזאת עקב החשיבות האסטרטגית הגדולה של הממלכה, שהורכבה והונדסה על ידי בריטניה לפני מאה שנים בדיוק כמדינת חיץ בין מדינות עוינות. ישראל רואה את ירדן כנכס אסטרטגי, שכן היא מפרידה בינה ובין עיראק ואיראן, אך ירדן היא גם המפרידה בין סעודיה לסוריה, שגם הן עוינות זו לזו.

"חוסר יציבות בירדן יהיה בעיה אסטרטגית מהמעלה הראשונה בשביל ישראל, במיוחד אם מי שייקח שם פיקוד אלה גופים כמו דאע"ש. זה אולי לא חמור כמו קריסה של מצרים, אבל זה הדבר הכי קרוב לזה", אומר לרמן.

לישראל יש מה לעשות בשביל למנוע קריסה של ירדן? זה בכלל נושא שהיא צריכה להתערב בו?

"זאת שאלה מאוד מורכבת. ישראל הרי לא נכנסה לדיון סביב האירוע בין עבדאללה לחמזה. מה שכן, האירוע הזה הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שישראל חייבת להישאר בכל מחיר בבקעת הירדן. גם למען ביטחונה של ישראל וגם למען ביטחונה של ירדן. אחת הסיבות המרכזיות לכך שגורמים עוינים באזור רוצים לכבוש את ירדן היא כדי להגיע לגבול עם ישראל. הישארות בבקעת הירדן מעבירה לכוחות האזוריים את המסר שכל מי שירצה להפיל את ירדן יצטרך להתמודד מולנו".

"התערערות של המלוכה הירדנית תקטין את היכולת שלה לשמש כפילטר לכוחות האסלאמיסטים הקיצוניים באזור. הרי כבר הייתה בירדן בעבר ממשלה של האחים המוסלמים, תחת שלטונו של חוסיין. עדיף לישראל, ולאזור כולו, שהמלוכה הירדנית תהיה חזקה ויציבה כדי שלא נקבל על הגבול שלנו משטרי וארגוני טרור", אומר שאבי.

מה תסריט הבלהות מבחינת ישראל?

"שירדן תיפול לידיים אסלאמיסטיות. ירדן היא הציר שקוטע מצד אחד את האסלאמיסטים הקיצוניים של טורקיה, קטאר, דאע"ש והאחים המוסלמים, ומהצד השני את איראן וגרורותיה. הגבול עם ירדן הוא הגבול הארוך ביותר שיש לישראל והיחיד שאין ממנו איום של אחד הכוחות הללו. אפילו בתימן, שלישראל יש גבול ימי איתה, נוכחים היום החות'ים שהם שלוחה של איראן. זאת מציאות שישראל לא יכולה להרשות לעצמה לקבל".

כמו שבישראל רואים בירדן נכס אסטרטגי, כך גם בירדן רואים בישראל ככזאת. הסיבה לכך היא הצרכים הכלכליים של המדינה הענייה. "ירדן חייבת הזרמת השקעות מסיבית מהאמריקנים וממדינות המפרץ. בלי זה אין למלך סיכוי לשקם את המדינה ולשמור על מלכותו. זה במקביל לצורך לשנות את האופן שבו מתנהלים הדברים בתוך המדינה. עד היום עבדאללה לא הוכיח את היכולות של אביו בתחום הזה, אבל המבחן שעבר בימים האחרונים יכול ללמד שאולי כן יש לו את היכולות הללו", אומר רבי.

אתה מזכיר השקעות אמריקניות ומפרציות, וקשה שלא לשים לב שבתוך המשולש הזה ניצבת ישראל בתפקיד מרכזי.

"בהחלט. זאת ברית אסטרטגית לשני הצדדים, אבל זה גם עמוק יותר מהצורך של הירדנים לשמור על קשר טוב עם ישראל בשביל לקבל השקעות. בין ישראל לירדן יש ברית אסטרטגית ארוכת שנים. מבחינת ישראל זה ידוע, הצורך במדינת חיץ בינה ובין איראן. אבל גם בירדן צריכים שישראל תמשיך בקו הנוכחי שלה שלא קורא לירדן מדינת הלאום הפלשתיני, למרות הרוב הפלשתיני שקיים באוכלוסייה הירדנית. קריאות כאלה עלולות לערער מאוד את מצבה של משפחת המלוכה, וזה דבר שישראל לא רוצה שיקרה".

החשש – מלך פלשתיני

סיפורם של הפלשתינים בירדן הוא מוקד חיכוך מרכזי במדינה מיום הקמתה. רבי מצביע על שני תהליכים עיקריים שעוברת הממלכה ההאשמית בשנים האחרונות. "שני התהליכים מתרחשים במקביל. מצד אחד האליטות הישנות, אותם שבטים בדואיים מקוריים שהלכו עם המלך עבדאללה הראשון והמלך חוסיין, נדחקות לשוליים. אלה האליטות הערב־ירדניות, שלאט לאט מודרות מהשלטון. התהליך השני שקורה הוא כניסה יותר בולטת של החברה הפלשתינית לתוך מוקדי השלטון הירדניים. השיא כמובן הוא יורש העצר חוסיין, שהוא חצי ירדני וחצי פלשתיני, שכן אמו היא פלשתינית".

עובדת היותו של יורש העצר חוסיין פלשתיני הובילה להאשמות כלפי ישראל שהיא תומכת במהלכיו של הנסיך חמזה. מי שהציעו את תיאוריית הקונספירציה החדשה הם גורמים מרכזיים בטורקיה, וביניהם העיתון טורקגון ששייך למפלגה הלאומנית הטורקית, בעלת בריתו של ארדואן ומפלגתו. ההיגיון שעומד מאחורי הטענה הזאת הוא שישראל מפחדת מהיום שבו ישלוט בירדן מלך פלשתיני.

"על פניו בהחלט אין לישראל אינטרס שממשיך השושלת ההאשמית יהיה פלשתיני. יחד עם זה, במערך השיקולים אני חושב שהוא יעדיף את האינטרס של המשפחה מאשר של הפלשתינים", אומר שאבי.

ועם כל זה, אנחנו כן רואים שורה של מהלכים של יורש העצר שנועדו דווקא לחזק את הקשר שלו עם הפלשתינים, כולל אלה שבישראל.

"זה נכון. ובהחלט הנושא הזה עמד מאחורי הסיפור שבו ישראל לא אפשרה לו להגיע להר הבית עם כל הפמליה שלו, במה שנראה היה כמו ניסיון להראות ריבונות במקום. צריך גם לזכור את הביקור של שערכו השבוע ברמאללה בכירים במשפחת המלוכה. אין ספק שחוסיין רוצה את התמיכה הפלשתינית בתוך מדינתו, ואולי גם מחוצה לה, אבל במקביל המשפחה לא רוצה להפוך את ירדן למדינת לאום פלשתינית. אני לא רואה בו מישהו שיכול להיות המוציא והמביא של האינטרס הפלשתיני בלי שזה יפגע באינטרס הירדני, ולכן כל התיאוריות הללו שישראל רוצה למנוע ממנו להיות מלך לא מסתדרות כל כך עם המציאות".

למרות הערעור ביציבותה של ירדן, עושה רושם שהיא לא תתפרק מהר כל כך. "ירדן מעולם לא נתפסה כמדינה יציבה. במשך עשרות שנים החזיקו מהמלך חוסיין כמלך חלש שתלוי לחלוטין בעזרת הבריטים, האמריקנים וגם הישראלים. ההערכות היו שזו רק שאלה של זמן עד שירדן תתפרק. בסוף היא סוגרת עכשיו מאה שנות קיום, כך שמה שנראה לנו כבר עשרות שנים כמשטר מאוד לא יציב מתברר דווקא כמשטר יציב מאוד, בוודאי במונחים אזוריים", אומר בנעט.