אלפי ניצולי שואה מתקשים לחזור לשגרה

ביד שרה פועלים לסייע לניצולים שבתום שנת הקורונה מתקשים לשוב לשגרת החיים אותה ניהלו עד לפרוץ המגיפה

יוני קמפינסקי - ערוץ 7 , כ"ו בניסן תשפ"א

אלפי ניצולי שואה מתקשים לחזור לשגרה-ערוץ 7
אלכסנדר ובנו אפי עם מתנדב יד שרה מתי לובל
צילום: באדיבות יד שרה


ניצול השואה אלכסנדר ברנר בן ה-95, היה עצמאי עד לפני שנה. לאחר שהסתגר בביתו בשנת הקורונה, כעת הוא לא מסוגל ללכת. בעזרת הקלנועית של יד שרה הוא חזר השבוע להתנייד

"עד לפני הקורונה אבא היה עצמאי והתנייד בכוחות עצמו על רגליו" מספר בנו אפי ברנר, "מאז הקורונה ועל מנת להגן על בריאותו וחייו אבא נשאר בבית, ולמעשה בעקבות השהות הממושכת בביתו, איבד את היכולת ללכת מעבר לצעדים בודדים".

לדברי הבן, אחרי שעבר את החיסון, אביו אלכסנדר ניסה לשוב ולצאת, אבל בשל חוסר הרצון להיעזר במקל הליכה, ההתניידות שלו הפכה למורכבת מאוד.

בשלב הזה נכנס לתמונה מתי לובל שמתנדב ביד שרה כבר שנים רבות ונמצא בידידות קרובה עם אלכסנדר, ומסייע לו בשגרה. מתי הציע להשתמש בקלנועית של יד שרה, באמצעותה יוכל אלכסנדר לשוב ולהתנייד בכוחות עצמו חמוץ לביתו.

היום (רביעי) הגיע אלכסנדר עם בנו לבית יד שרה ברעננה, קיבל הדרכה ממנהל הסניף משה טייכלר, ולאחר שהתנסה והתיידד עם הקלנועית, לקח אותה בהשאלה לביתו.

"למרות שלאבא לא היה רישיון נהיגה, הוא למד במהירות את השליטה בקלנועית והנהנה לנסוע בה בחופשיות" אומר בנו, "בנוסף במרכז התצוגה הראו לאבא פתרונות הנגשה נוספים, שיאפשרו לו לחיות בנוחות ובבטיחות, בין היתר ידית אחיזה למקלחת למניעת החלקה".

אלכסנדר ברנר, נולד ב-1929 בחוסט שבצ'כוסלובקיה (היום חלק מאוקראינה), היה בן 18 בזמן השואה. הוא שהה בגטו חוסט, משם נלקח עם משפחתו למחנה אושוויץ-בירקנאו, שם הופרד מאחיו אליהו שנשלח למשרפות, ומשם נשלח למחנה בוורשה וכשהרוסים התקרבו פינו אותם למחנה דכאו שם הפרד מאביו יעקב שנספה שם. מדכאו נלקח למחנה מילדורף ובהמשך שוב נלקח ברכבת שהופצצה ושוחררה על יד בעלות הברית. בהמשך הגיע לצרפת עם אחותו מרים לבית דודתו, ובשנת 1949 עלה לישראל בה הקים את משפחתו, ופה נולדו שלושת ילדיו ובהמשך 7 נכדיו.

"במשך שנים ארוכות אבא לא שיתף אותנו על מה שעבר עליו בשואה. את ההשפעה הטראומטית יכולנו לראות בכל שנה בעיקר סביב יום השואה, כשהיה סובל מהתקפי מיגרנה קשים שהיו נמשכים מספר ימים. בשנים האחרונות אבא נפתח, תחילה בפני הנכדים שעשו מסע שורשים, ובהמשך במסגרת סרט וספר שהוציאו על הסיפור האישי שלו ביד ושם. מאז שאבא שיתף את הזוועות, הוקל לו וגם חלפו התקפי הפוסט טראומה".

מנהלת המחלקה לטיפול בניצולי השואה ביד שרה הגברת עדנה הישריק מספרת שמתנדבי הארגון נתקלים בניצולי שואה רבים שחוו בשנה האחרונה נסיגה בתפקוד, בשל ההסתגרות בימי הקורונה.

"במקרים רבים מדובר באנשים שהיו עצמאיים, וכעת גם אחרי שהתחסנו נגד קורונה נשארו תלותיים ומתקשים לצאת מביתם. אנחנו עושים כל מאמץ לתת להם מענה שיסייע להם להתנייד, ובעיקר לאפשר להם להיות בית בצורה בטוחה.

המוקד המיוחד לסיוע לניצולי השואה יוצר קשר עם הקשישים, מפיג להם את הבדידות, מברר את הצרכים הרפואיים ונותן מענה. רבים מהשורדים מחוברים למוקד המצוקה שלנו באמצעות לחצן המצוקה וחיישן הנפילה, ולפי הצורך הם מקבלים עד הבית שירותים רפואיים ואפילו טיפול שיניים". בנוסף, מאפשרת יד שרה לניצולי השואה לתעד את סיפור חייהם באמצעות המתנדבים, ולאגוד את הסיפור לספר אישי.

הרב אורי לופוליאנסקי הוסיף, "לצערנו בשנה האחרונה חלו בקורונה כ-6,000 ניצולי שואה, וכאלף מתוכם נפטרו. רבים מהם עדיין סובלים מפוסט קורונה. החובה שלנו היא לסייע לאותם שורדים, לחיות את שארית חייהם בצורה המכבדת והטובה ביותר. רבים מניצולי השואה שנעזרים בנו לא מעוניינים בשירותים אותם מציעים בתי האבות ושירותי הדיור המוגן, וחשוב להם לשהות בביתם בסביבה הטבעית שלהם. אנחנו ביד שרה מחוייבים לעשות הכל כדי לסייע לאותם קשישים לקבל את המענה המקיף ביותר בביתם, כולל אשפוז בית מלא במקרה הצורך".