סטטיק
סטטיקצילום: משה נחומוביץ

להיות יהודי. זה כל מה שהיית צריך לעשות באותה תקופה אפלה בשביל שירדפו אותך.

בשביל שיאספו אותך במשאית בכוח מהבית שלך, שירוקנו את תכולתו ויתנו אותו למישהו אחר. בשביל שידחסו אותך בגטו בתת תנאים, בדירות שיש בהן ארבע וחמש משפחות לפחות בצפיפות ענקית בדירה שאמורה להכיל שתי נפשות. בשביל שיכריחו אותך לענוד טלאי צהוב.

בשביל שיקחו ממך את האנושיות שלך בכוח. בשביל שידחפו אותך לקרון בקר כמו אחרון המזיקים וינעלו אותך בתוכו בחושך בלי אוכל מים או אפילו איפה להתפנות בנסיעה קשוחה של ימים ולילות. בשביל שיפרידו אותך מההורים, מהאחים ומכל המכרים במחנות. בשביל שיכריחו אותך לעבוד עבודות פרך קשות ללא שום שכר ובתנאים מחפירים.

בשביל שתאלץ לישון בצריפים עם מדפי עץ שהוסבו למיטות שבקושי יש בהם מספיק אוויר לכל הדיירים. שיחרטו לך מספר על היד. שישרפו לך את ספרי הקודש. שירביצו לך ויתעללו בך נפשית ופיזית על בסיס יום יומי. שיעבירו אותך גהינום של אמת עלי אדמות ובסופו של דבר, שגם יקחו את חייך בדרכים הכי אכזריות בהיסטוריה.

ומה היית צריך לעשות בשביל כל העונשים הקשים האלה? להיות יהודי.

אז עכשיו, הרבה שנים אחרי הזוועות. תהיו גאים להיות יהודים. תהיו גאים להיות שרידים של אלה שעברו את מה שעברו. של אלה שלא נתנו לענן המוות לגבור עליהם. של אלה שהצליחו להקים מדינה, להתחתן, לבנות בית, ללכת לעבוד, לנהל חיים רגילים ככל שניתן אחרי שהם ראו וחוו את הזוועות. תהיו גאים בהם. תהיו גאים להיות מהם.

חשוב מאוד גם שנלמד על היום הזה. נלמד את גודל האסון. שנדע לספר מה שכשאני הייתי ילד היו הרבה שסיפרו ממקור ראשון. כי הם הולכים ונקטפים לנו. תלמדו, תשננו ותזכרו את הסיפורים. בכדי שאף אחד אף פעם כבר לא יפחד - להיות יהודי.

סטטיק
סטטיקצילום: משה נחומוביץ