בדיוק כמו סבא רודי

כשהגעתי לשנת שירות והתחלתי להתמיין לצבא, היה לי ברור מאוד לאן אני הולך - אחרי סבא רודי לחטיבת הצנחנים.

אמיר שרון , כ"ו בניסן תשפ"א

בדיוק כמו סבא רודי-ערוץ 7
אמיר שרון
צילום: דובר צה"ל

קוראים לי אמיר שרון, בן 21 מקיבוץ רמת השופט, התגייסתי לסיירת צנחנים במחזור נובמבר 2019 לאחר שנת שירות בקיבוץ צובה בה עבדתי בחקלאות והתנדבתי עם נוער בסיכון ואנשים עם מוגבלויות.

סבא שלי- רודי שטרן, נולד בגרמניה בעיר וויסבאדן בשנת 1935.

כשהיה בן שלוש התחילה המלחמה, הוא עלה על רכבת עם אימו, וברכבת היא כתבה לו על דלת הקרון את שמו החדש- רודי, כדי שלא ידעו שהוא יהודי.

סבא שלי עבר בין בתי יתומים במהלך המלחמה ותוך כדי כך הופרד מאחותו ונשאר לבד. סבי לא ידע שהוא יהודי, עד גיל 14, כשיום אחד הגיעו שליחים של עליית הנוער ואמרו לו- אתה יהודי, אנחנו מעלים אותך ארצה.

הוא לא רצה, ובעיקר רצה לברוח, אבל לא היה לו לאן. בשנת 1947 עלה ארצה, ולא היה מוכן לדבר עם אף אחד. בתקופה ההיא היחס לניצולי שואה היה קשה מאוד, וסבי רצה להוכיח שהוא יכול להיות יותר טוב מכל "צבר" שצוחק עליו.

רודי שטרן
צילום: באדיבות המשפחה

סבא התגייס למקום הכי טוב שהיה אז- גדוד 890 בחטיבת הצנחנים, המשיך לקורס קצינים, והשתחרר בדרגת סרן.

סבא שלי השתתף במספר מבצעים ומלחמות, כולל מבצע קדש בו צנח במיתלה. לאחר הצבא לא היה לו לאן ללכת מכיוון שכל משפחתו, למעט אחותו, נרצחו בשואה. חבר שלו הציע לו לבוא איתו לקיבוץ בית השיטה, הוא התאהב בקיבוץ, ושם קבע את ביתו עד סוף ימיו.

כשהגעתי לשנת שירות והתחלתי להתמיין לצבא, היה לי ברור מאוד לאן אני הולך- אחרי סבא לחטיבת הצנחנים. התגייסתי לחטיבה, עברתי גיבוש והגעתי לסיירת צנחנים, בדיוק כמו שסבא היה מצפה.

הוא לימד אותי מה זה לעבוד קשה, להבין ששום דבר בחיים האלה לא מובן מאליו, ולתת מעצמי הכי הרבה שאני יכול למדינה. להבין שהאחריות על מה שיש לנו בין הידיים היא גדולה, וכדי שלא תיקרה שואה שוב, צריך להילחם על המדינה שלנו. לאהוב אותה, ולהבין- שהעתיד שלה בידיים שלנו.