אי שם בבית אחד, הרחק מאור הזרקורים, יש אמא אחת עם ילדהּ המיוחד.
לא סתם מיוחד - כמה שהוא יגדל ויגדל היא תמשיך לטפל בו כמו שמטפלים בתינוק. והיא תאכיל אותו, ותשקה אותו, ותלביש אותו, ותנסה להרגיע אותו - ולא תצליח - ותנסה שוב.
והוא אולי יבכה המון והיא לא תבין מה הוא רוצה.
ולא. היא לא תגיד לעצמה מה שאומרת לעצמה אמא במצב רגיל. כי אמא לתינוק רגיל אולי יכולה להתחזק בזמני קושי בעזרת המחשבות והחלומות על העתיד, ולדעת שכל הקושי עוד יחלוף וההשקעה עוד תהיה משתלמת.
אמא במצב רגיל יכולה להיות קצת אגואיסטית, ולחשוב על האושר העתידי הצפוי לה כשהתינוק הזה יגדל ויקים משפחה והיא תשב ותרווה נחת. המון המון נחת.
אמא במצב רגיל יכולה לחלום על התינוק שעוד יגדל ויהיה מוכשר ויתפתח ויגשים חלומות. והיא תהיה כל כך גאה!
אמא במצב רגיל יכולה אפילו להניח, שגם אם תצטרך - יהיה מי שידאג לה לעת זקנה.
אבל. אמא לילד מיוחד שכזה, לא יכולה להתנחם בכל אלה. כי היא יודעת שהקושי לא יחלוף עם השנים וככל שהילד יגדל הטיפול בו רק יעשה יותר קשה ומורכב.
והיא יודעת שהילד הזה לא יתחתן ויקים משפחה, והיא לא תרווה נחת מהצאצאים שלא יהיו לה ממנו.
והיא יודעת, עם כל הקושי לומר זאת בקול - שגם אם הילד הזה יתפתח ויכבוש יעדים - הרי שהם יהיו קטנים קטנים, לא משהו שעוזר לה להתנחם עכשיו, כשקשה לה.
והילד הזה, לא רק שהוא לא יוכל לדאוג לה לעת זקנה, אלא שכעת היא דואגת - מי ידאג לו כשהיא תהיה זקנה.
והאמא הזאת... האמא הזאת זכתה שזווית הראיה תשתנה לה ב180 מעלות. המציאות - שונה, הראיה - מתחדדת, הבירור - מעמיק, החשיבה - נכונה הרבה יותר, האגואיסטיות - נחלשת, הקליפות - נושרות, ונשארת רק - האמת הנצחית. הכל פתאום כל כך אחר.
כי לגדל ילד מיוחד זה להבין בשביל מה הוא כאן בעולם, ומה בכלל העניין של כל החיים האלה שלו, ובשביל מה כל ההשקעה. ולהבין שהכל כדי לקיים רצון ה' יתברך. רצונו של אבא שבשמים שהחליט שכך יהיה.
ולא נבין, למה ככה ביסורים, אבל ככה הוא החליט. ואם תפקידינו - לעשות רצונו יתברך, הרי שבסופו של דבר גם אדם מוגבל וגם מי שלא - מגיעים לאותה המהות. עבודת ה' וקיום רצונו.
והילד המיוחד הזה מזכיר לאמא שלו שאחרי החלומות, או לפניהם - יש ענין לחיות את הרגע. עכשיו. לנשום אותו עמוק, להנות מכל חיוך, מכל מבט, מכל התקדמות. להנות מהכאן ועכשיו ולעשות אותו הכי טוב שרק אפשר. להשקיע עכשיו - בשביל עכשיו.
והאמת, שאם הילד הזה רק היה יכול, הוא היה מגלה לאמא שלו, שאין לה מושג כמה שהנשמה שלו גדולה, וכמה זכות יש לה לצעוד איתו יד ביד בחיים האלה וללמוד איתו ובזכותו, את שבילי החיים.