לוחמי צה"ל בתרגיל. ארכיון
לוחמי צה"ל בתרגיל. ארכיון צילום: דובר צה"ל

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (ב') את הדוח השנתי בנושא מערכת הביטחון, הנוגע בסוגיות של מינהל תקין, טוהר מידות וביקורות הבוחנות את היערכות הגופים לסיכונים ואיומים משמעותיים, כגון הביקורת על ההיערכות להגנה מפני איום הרחפנים.

אנגלמן קרא לצה"ל להתמקד בתחומים הטעונים שיפור ולתת תשומת לב מיוחדת לתופעה של עלייה בשיעורי הפטור משירות צבאי על רקע נפשי של המיועדים לשירות ביטחון, "תופעה בעלת השפעות לאומיות ואסטרטגיות משום השפעתה על בניין הכוח של צה"ל".

מתניהו אנגלמן
צילום: עדינה ולמן- דוברות הכנסת



מערך בריאות הנפש בצה"ל - ביקורת מעקב

24% מהחיילים בשירות חובה נפגשים עם קב"נים ופסיכיאטרים *בשנים 2017-2019 התקיימו למעלה מ- 140,000 פגישות כאלה בכל שנה* 3% מהחיילים בשירות חובה הם בעלי סעיף נפשי בפרופיל הרפואי שלהם * 6.8% מכלל החיילים שהשתחררו משירות חובה מצה"ל קיבלו פטור על רקע נפשי (פרופיל 21) *בקרב אוכלוסיית החיילים הבודדים שיעור מקבלי הפטור על רקע נפשי הוא 7.7% ובקרב חיילים שהם עולים חדשים השיעור הוא 6.9%

מחלקת בריאות הנפש, הכפופה למפקדת קצין הרפואה הראשי, משמשת סמכות מקצועית וטיפולית ראשית בתחום בריאות הנפש בצה"ל. ייעודה על פי פקודת הארגון שלה הוא, בין היתר, מתן טיפול רפואי-נפשי לחיילים, חיזוק חוסנם הנפשי וקידום בריאות הנפש בצה"ל.

במאי 2017 פרסם מבקר המדינה דוח בנושא "מערך בריאות הנפש בצה"ל". בחודשים נובמבר 2019 עד מאי 2020 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב על אופן תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת.

להלן הממצאים:

אמת מידה לזמן ההמתנה למפגש עם קב"ן: בביקורת הקודמת עלה כי אין במחלקת בריאות הנפש הוראה המסדירה את זמן ההמתנה המרבי של חייל למפגש עם קב"ן. בביקורת הנוכחית נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: מפקדת קצין רפואה ראשי עדכנה את הוראת קרפ"ר בנושא, עם זאת ההוראה טרם פורסמה. עוד נמצא כי מחלקת בריאות הנפש לא ערכה עבודת מטה כדי לבחון את זמן ההמתנה המרבי למפגש עם קב"ן תוך התחשבות במזעור הנזקים הנפשיים והאישיים שעלולים להיגרם בזמן זה.

קיום מפגש ביקורת בריאות הנפש יזומה: בביקורת הקודמת עלה כי לכ-11% מהחיילים לא נערכו מפגשי ביקורת בריאות הנפש יזומה (מפגש שיוזם קב"ן או פסיכיאטר עם חייל מטופל כחלק מסדרת מפגשים המיועדת לבקרה על מצבו הנפשי). בביקורת הנוכחית נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: בשנים 2017 עד 2019 לא נערך מפגש ביקורת בריאות הנפש יזומה ראשון לכ-22% מהחיילים בטווח של 90 יום מהמועד שלגביהם היא נקבעה כנחוצה. יצוין כי מתגובת צה"ל לממצאי הביקורת עולה כי עד שחרורם לא מתבצע מפגש ביקורת בריאות הנפש יזומה ל-1% מהחיילים בלבד.

תרופות שנרשמו בידי פסיכיאטרים: בביקורת הקודמת עלה כי כ-47% בלבד מהמרשמים של תרופות לטיפול נפשי נופקו לחיילים. בביקורת הנוכחית נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: כ-58% מהמרשמים של תרופות אלה נופקו.

בנוסף, עלו ליקויים נוספים בביקורת הנוכחית: נמצא כי מפקדת קצין רפואה ראשי לא קבעה אמת מידה למשך זמן ההמתנה למפגש עם פסיכיאטר. בנוסף, כ-24% מההפניות שנתנו רופאים צבאיים לבדיקת פסיכיאטר וכ-13% מההפניות שנתנו קב"נים לבדיקת פסיכיאטר בחודשים ינואר 2017 עד יולי 2019 לא מומשו. הגורמים במחלקת בריאות הנפש לא בדקו את הסיבות לאי-מימוש הפניות אלה, וממילא הם לא מטפלים בגורמים לתופעה זו.

בכל הקשור למעקב אחר נטילת תרופות, נמצא כי אין מעקב ממוחשב אחר דיווחי חיילים לגבי נטילת התרופות הניתנות להם. בקשת מחלקת בריאות הנפש למחלקת מערכות מידע בזרוע היבשה להוסיף במערכת שדה להזנה בדבר נטילת טיפול תרופתי לא בוצעה ואינה מתועדפת.

לחיוב עלה בביקורת כי בתחום הכושר הנפשי, מחלקת בריאות הנפש הקימה לפני כשנתיים תחום "שדה וכושר נפשי" הפועל לחיזוק הכושר הנפשי ולמניעת תחלואה נפשית בקרב כלל חיילי צה"ל.

כמו כן, בנוגע להמלצות הקב"נים למפקדים על פקודיהם: בביקורת הקודמת עלה כי יותר ממחצית מההמלצות שנתנו הקב"נים למפקדים כללו המלצה ל"ליווי תומך לחייל על ידי המפקד", זאת בלי שנקבעה המתכונת למימושה וללא כל הנחיה והכשרה מעשית למפקדים כיצד לנהוג לפיה. בביקורת הנוכחית נמצא כי הליקוי תוקן ומחלקת בריאות הנפש הסירה את ההמלצה האמורה מהמערכת הממוחשבת כדי לאפשר מתן המלצות ממוקדות.

מבקר המדינה ציין בדוח כי שירותי בריאות הנפש שצה"ל מעניק לחיילים הם נדבך בסיסי וחשוב בכלל שירותי הרפואה בצה"ל. לאיכותם ולזמינותם משמעות ערכית ממדרגה ראשונה כיוון שהם נועדו להבטיח את בריאותם הנפשית ואת חוסנם הנפשי של חיילי צה"ל. לכן על צה"ל להתמקד בתחומים הטעונים שיפור כפי שעלו בדוח זה, וכן לתת תשומת לב מיוחדת לתופעה של עלייה בשיעורי הפטור משירות צבאי על רקע נפשי של המיועדים לשירות ביטחון, תופעה בעלת השפעות לאומיות ואסטרטגיות משום השפעתה על בניין הכוח של צה"ל.

בנושא העלייה בפטור הנפשי ציין המבקר כי ראוי שאכ"א ומחלקת ברה"ן יבצעו בקרה על מימוש כלל הצעדים שהוחלט לנקוט כדי לצמצם את היקף המלש"בים המקבלים פטור משירות על רקע נפשי, זאת נוכח הצפי להפחתה של כ-2,000 חיילים בעשור הקרוב על רקע העלייה בשיעור הפטור הנפשי למלש"בים.

שטחי האימונים של צה"ל ביבשה

*78 שטחי אימונים סגורים משמשים לאימוני צה"ל * שטחים אלו מתפרסים על כ- 35% מקרקעות המדינה ועל למעלה מ- 7.6 מיליון דונם * שיעור גידול היקף שטחי האימונים משנת 1955, עת הוצא צו הסגירה הראשון לעומת היקפם במועד סיום הביקורת עומד על פי 4 * כ- 73% משטחי האימונים שיועדו לגריעה עבור צרכים אזרחיים בשנת 2015 טרם נגרעו עד מועד סיום הביקורת (11 מתוך 15 שטחים) * 1300 אתרי עתיקות מוכרזים נמצאים בשטחי האימונים שברמת הגולן.

לצורך שמירת המוכנות והכשירות למלחמה או לפעילות מבצעית צה"ל סוגר שטחים ומשתמש בהם לאימון כוחותיו. משרד מבקר המדינה בדק את התנהלות צה"ל וגופים נוספים בנוגע לשטחי האימונים, לא כולל שטחי אימונים באזור יהודה והשומרון. נבדקו בעיקר קרקעות שטחי האימונים כמשאב לאומי, פינוי נפלים משטחי האימונים, כניסת אזרחים לשטחי האימונים, ומניעת פגיעה בעתיקות שבשטחי האימונים ושיקומן.

בביקורת עלה כי המצב החוקי ולפיו צה"ל רשאי בכל עת לסגור לצורך אימוניו שטחים שייעודם אחר, אף שמדובר במטרה ביטחונית חיונית, גורם לאי-ודאות בנוגע ליכולת לממש את התכנון לגבי שטחים אלה, ובמקרים מסוימים - לפגיעה בשלמות תהליך התכנון עצמו. בנוסף, לא נמצאו צווי סגירה לגבי שלושה משטחי האימונים הסגורים וכן נמצאו אי-התאמות בגבולות של השטחים הסגורים בין צווי הסגירה לבין שכבות המידע לגביהם.

עוד נמצא כי אין בידי מחלקת האימונים שבזרוע היבשה, האמונה על תכנון, הפעלה ובקרה של האימונים ביבשה, תמונת מצב כוללת ומהימנה לגבי מידת השימוש ואופן השימוש בשטחי האימונים. אגף התכנון לא בוחן מול זרוע היבשה והפיקודים המרחביים באופן יזום את מידת ניצול שטחי האימונים לצורך ייעול השימוש בשטחי האימונים ולצורך תהליכי גריעת שטחים.

כמו כן, בחלק משטחי האימונים נעשה שימוש אזרחי קבוע במשך עשרות שנים. במצב זה קיימים סיכוני בטיחות לאזרחים שבפועל מצויים בשטחים אלה. נוסף על כך, הדבר גורם לכך שצה"ל אינו מתאמן על מלוא השטח בשל נוכחות אזרחית זו.

בביקורת עלה כי זה חמש שנים לפחות חל עיכוב בתהליכי גריעת שטחי האימונים שצה"ל הסכים כי ניתן לפנותם לטובת שימושים אזרחיים וזאת עקב אי-פינוי נפלים מאותם שטחים. הדבר נובע הן בשל הימנעותו של צה"ל לפעול לפינוי נפלים כאשר הדבר נחוץ לצרכים אזרחיים והן בשל היעדר תקציב ייעודי לפינוי נפלים לטובת הרלפ"ם.

בכל הנוגע למידע לציבור על שטחי האימונים ומגבלות הכניסה אליהם, נמצא כי באתר האינטרנט של צה"ל אין מידע לגבי אופן תיאום כניסת אזרחים לשטחי האימונים, דרכי ההתקשרות, מועדי פתיחת השטחים, אזהרות או מידע רלוונטי אחר.

בנוסף, בשטחי האימונים במרחב פיקוד צפון נגרמו במשך שנים, עקב אימונים, נזקים לכמה אתרי עתיקות. מהלכים משותפים של גורמים ברשות העתיקות, במשרד הביטחון ובצה"ל, לשמירה על אתרים אלה ולמניעת פגיעות נוספות בהם ולשיקומם לא צלחו עד סיום הביקורת.

מבקר המדינה ציין בדוח כי אוכלוסיית המדינה הולכת וגדלה, ובהתאמה גדלים הצרכים השונים שלה בשימוש בקרקע לצורכי דיור, חקלאות, תיירות, תעשייה ועוד. שטחי האימונים, המשתרעים על שטחים שלהם נקבעו ייעודים שונים בתוכניות המתאר הארציות, נסגרו בפני הציבור. שטחי האימונים חיוניים והכרחיים לצה"ל לצורך שמירת כשירותו המבצעית. עם זאת, סגירת שטחי האימונים על ידי צה"ל פוגעת לעיתים במימושן של תוכניות המתאר.

נוכח מצוקת הקרקעות בישראל, מומלץ כי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וצה"ל יבחנו במשותף את סגירת שטחי האימונים על ידי צה"ל למול תכנון ייעודי הקרקע על ידי מנהל התכנון ויתאמו בין שני תהליכים אלה המתקיימים היום במסגרת מערכות דינים נפרדות, וימליצו לממשלה בהתאם למסקנות הבחינה. זאת מתוך ראייה מערכתית הבוחנת את כלל צורכי הפיתוח הלאומיים, ובכללם הצרכים הביטחוניים, וצופה פני עתיד.


מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב

סך התקציב שאישרה הממשלה בשנת 2011 להעברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב עומד על 19 מיליארד ש"ח *93% מהמשרתים ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב אינם מתגוררים בדרום *אלפי אנשי קבע מיחידות אמ"ן ואגף התקשוב צפויים לשרת בנגב ואלפי אנשי קבע וחיילים בשירות חובה צפויים לשרת בקריית המודיעין ובקריית התקשוב בנגב *עלות תוכנית התמריצים לאנשי קבע שיעברו לשרת בנגב עומדת על 1.3 מיליארד ש"ח.

בחודשים אוקטובר 2019 עד מאי 2020 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על פעילות מערכת הביטחון, משרד האוצר ומשרד התחבורה לטיפול בחסמים ובמחלוקות בנוגע למעבר של יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב. דוח זה עוסק בסוגיות המרכזיות הדורשות הגעה להסכמה בין כל הגורמים המעורבים כדי לתמוך בהצלחת המעבר של יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב.

בביקורת עלה כי אף שתכליתה של ועדת החסמים, שהוקמה בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2008, היא להסיר חסמים ולהכריע במחלוקות בין מערכת הביטחון ובין משרדי הממשלה בנושא המענה התחבורתי ובנושא הטבות ותמריצים לאנשי הקבע, בפועל, מינואר 2016 לא התכנסו ועדת החסמים וועדת המשנה מטעמה. בנוסף, כשנה וחצי חלפו מאז הנחה ראש הממשלה במרץ 2019 את המל"ל לבחון את הסוגיות שבמחלוקת בנוגע למעבר היחידות לנגב.

המל"ל קיים התייעצויות ודיונים שטרם הובילו להכרעה במחלוקות בין מערכת הביטחון, משרד התחבורה ומשרד האוצר. עוד עלה בביקורת כי באפריל 2016 נחתם מזכר הבנות בין משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד התחבורה ולפיו תוקם מערכת הסעת המונים על סמך בחינה כלכלית. מאז נבחנו חלופות, הוצגו נתונים, התקיימו דיונים, אך המשרדים טרם הגיעו להסכמות סופיות בנוגע לאופן הגעתם של המשרתים אל קריית המודיעין.

בנוסף במאי 2016 הגיעו משרד האוצר ומשרד הביטחון להסכמה בנוגע למסגרת תקציבית של 1.3 מיליארד ש"ח לצורך שימור כוח אדם איכותי בעת המעבר לנגב. בשנים 2015 עד 2018 התקיימו דיונים בנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי הקבע, אולם לא הושגו הסכמות לא בנוגע להגדרת האוכלוסייה הזכאית ולגובה המענק שיינתן במסגרת התקציבית האמורה ולא בנוגע למסגרת תקציבית נוספת שדורשת מערכת הביטחון עבור מעטפת מגורים התומכת בהעתקת המגורים לנגב.

צוין בדוח כי מעבר יחידות אמ"ן ויחידות אגף התקשוב לנגב צפוי להוביל לחיזוק הפריפריה ולהפיכת הנגב למרכז טכנולוגי, לפינוי קרקעות ממרכז הארץ ולבניית אלפי יחידות דיור ולהגברת האפקטיביות המבצעית של צה"ל באמצעות שיפור התשתיות שלו.

כמו כן, בוצעו פעולות ראשונות באוניברסיטת בן גוריון לקראת מעבר צה"ל לנגב, ומומש מסמך ההבנות להיערכות אוניברסיטת בן גוריון לקראת מעבר צה"ל לנגב, שנחתם בין משרד האוצר, הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, משרד הביטחון ואוניברסיטת בן גוריון: נקלטו 19 חברי סגל חדשים ו-450 סטודנטים, הוכשרו מעבדות חדשות והוכנו תוכניות ראשוניות לבניית שלושה מבנים חדשים.

מבקר המדינה ציין בדוח כי המחלוקות וחוסר ההסכמה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר ולמשרד התחבורה מהווים חסם להעברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב. נוכח העובדה שמעבר יחידות אלה לנגב הוא חלק ממהלך לאומי רחב היקף, המגלם בתוכו מפגש אינטרסים מדיני, ביטחוני וכלכלי, קיימת חשיבות עליונה במעלה שהצדדים ימשיכו במגעים לגיבוש הסכמות בסיוע המל"ל וכן בקבלת החלטות על מימושן. כך תיסלל הדרך למעבר מוצלח של היחידות לנגב.

ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים - מעקב מורחב

כ- 30,000 רחפנים היו קיימים בישראל נכון ליולי 2020, מרביתם לצורכי פנאי או ספורט *יותר מ- 90,000 טיסות בוצעו באזור גוש גן בשנת 2019 *במתקני שירות בתי הסוהר בין השנים 2018-2019 אירועו עשרות אירועים שבהם היום מעורבים רחפנים *87 מיליון ₪ הושקעו בתוכנית המענה הטכנולוגי לאיום הרחפנים, אף שהתקציב הראשוני שתוכנן לנושא היה 150 מיליון ₪ *כ- 22% מאמצעי סיכול הרחפנים הנדרשים במחנות צה"ל הוקצו בפועל.

בשנים האחרונות גובר השימוש ברחפנים נוכח עלותם הנמוכה וכן נוכח שיפור מתמיד בטכנולוגיות המאפשר זמן הפעלה רב יותר, הגדלת טווח הפעולה, שיפור ביכולת לשאת מטען ושיפור יכולת הניווט. כיום משמשים הרחפנים בתחומי ההובלה והמסחר, אירועי חירום, צילום ועוד. נוסף על כך, השימוש ברחפנים הפך לתחביב נפוץ.

להרחבת השימוש ברחפנים יש יתרונות רבים, אולם השיפור הטכנולוגי המתמיד ונגישותם טומן בחובו גם איום מתפתח בהיבטים ביטחוניים, פליליים ובטיחותיים ואף סיכונים לפגיעה בחיי אדם ובביטחון המדינה. נוכח התרחבות השימוש ברחפנים והסיכונים הנובעים מכך פרסם בנובמבר 2017 משרד מבקר המדינה דוח מיוחד בנושא "ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים".

בחודשים אוקטובר 2019 - יוני 2020 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב מורחב בנושא ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים.

מידת תיקון הליקויים שצוינו בדוח הקודם

הסדרת התנאים לאכיפה פלילית אפקטיבית - בדוח הקודם צוין כי אמצעי האכיפה המוקנים לרשות התעופה האזרחית (רת"א) מכוח חוק הטיס, התשע"ה-2011 (חוק הטיס), הן המינהליים והן הפליליים, אינם מספקים מענה מיטבי לצורך אכיפה יעילה של דיני הטיס על מפעילי רחפנים. בביקורת המעקב עלה כי על אף הנדרש בהחלטת הקבינט המדיני הביטחוני בנושא "הסדרת האחריות לטיפול באיום הרחפנים" (245/ב) רת"א והמשטרה לא הסדירו את התנאים הנדרשים לאכיפה פלילית אפקטיבית של הדינים שחלים על מטיסי רחפנים.

הסדרת האחריות להתמודדות עם איום הרחפנים שמקורם בשטח המדינה - בדוח הקודם נמצא כי הן צה"ל והן המשטרה לא ראו עצמם אחראים להתמודדות עם איום הרחפנים המופעלים משטח המדינה. בביקורת המעקב עלה כי החלטה ב/254 שהתקבלה בקבינט המדיני-ביטחוני בדצמבר 2017 הסדירה את האחריות לטיפול באיום הרחפנים המופעלים בשטח המדינה.

עם זאת, עלו ממצאים נוספים בביקורת הנוכחית. עלה כי המשטרה לא מימשה את התפיסה המבצעית שגיבשה ולא נערכה באופן שיאפשר הגנה מספקת מפני איום הרחפנים בהתאם להחלטה ב/254. משום כך אין בידיה את היכולות הנדרשות להתמודדות עם איום הרחפנים באירועים בלתי מתוכננים והיערכותה להגנה מפני איום הרחפנים באירועים סדורים חסרה.

עוד עלה כי היקף ההצטיידות במערכת מסוימת לסיכול רחפנים לשם הגנת מחנות צה"ל ומתקניו הוא כ-22% מהצורך שהציג אגף המבצעים בצה"ל וכי מערכת אחרת לא קיימת ברוב המכריע של מחנות צה"ל ומתקניו. בשל כך בעת איום של רחפן על מחנה או מתקן של צה"ל יש חשש כי צוותי האבטחה לא יוכלו לתת את המענה המבצעי המיטבי.

עוד עלה בביקורת כי המשטרה, צה"ל, שב"ס, רשות שדות התעופה וחברת החשמל לא השלימו את קביעת גבולות הגזרה ואת הכללים להעברת האחריות ביניהם בנהלים.

בנוסף, החלטה ב/254 של הקבינט המדיני-ביטחוני על מימון משותף בהסכמה של פיתוח המענה הטכנולוגי לא מומשה במלואה. עד למועד סיום הביקורת, יוני 2020, במשך למעלה משנתיים, לא הושגה הסכמה לגבי מודל המימון. עקב כך התעכב פרויקט פיתוח המענה לאיום הרחפנים ותכולותיו רודדו מהיקף כספי של 150 מיליון ש"ח ל-87 מיליון ש"ח. הוא הוכוון למתן מענה למשימת הגנת הגבולות של צה"ל ולא תאם את צרכיהם ויכולותיהם התקציביות של משטרת ישראל, שב"כ ושב"ס.

בביקורת נמצא כי תכולות שנדרשו בעיקר למשטרה, לשב"כ ולשב"ס לא נכללו כרכיבים מחייבים בפרויקט פיתוח המענה הטכנולוגי. התוכנית הלאומית לפיתוח המענה הטכנולוגי לא סיפקה מענה להגנה מפני האיום לכלל הגורמים, ובפועל שב"כ והמשטרה בחרו להצטייד, באופן עצמאי, באמצעי הגנה שלא בהתאם להמלצות הצוות הלאומי להגנה מפני איום הרחפנים במינהלת מגן שבחיל האוויר.

בשל מחלוקת בין חיל האוויר לבין רת"א התעכב תהליך האסדרה של הפעלת רחפנים והחלטה ב/254 לא מומשה. עד למועד סיום הביקורת, יוני 2020, מצב האסדרה לגבי הפעלת הרחפנים נותר ללא שינוי: מרבית הרחפנים בארץ אינם רשומים, ומרבית המטיסים אינם נדרשים לקבל כל אישור הטסה. כך נותרו בעינם הסיכונים הבטיחותיים והביטחוניים הנשקפים משימוש ברחפנים. עם זאת, בספטמבר 2020 חל קידום בפתרון המחלוקת ובקידום תהליך האסדרה של הפעלת רחפנים.

בביקורת עלה כי בארצות הברית ואירופה נעשות עבודות מטה בעניין שילוב כלי טיס בלתי מאוישים במרחב האווירי. בישראל מתקיימות פעולות נקודתיות לשילוב רחפנים במרחב האווירי, אך לא קודמו בשלב זה כתיבת טיוטת תקנות העוסקת בנושא, שתהווה בסיס לפריסת תשתית טכנולוגית לזיהוי ושליטה בתנועת הרחפנים במרחב האווירי.

מבקר המדינה המליץ בדוח כי על הגופים לפעול להשלמת היערכותם להתמודדות עם איום הרחפנים בכלל ההיבטים ולהמשיך ולפעול בשיתוף פעולה, תוך הקפדה על שיתוף במידע, ולמידה הדדית, בפרט בכל הנוגע לשיתוף ידע ויכולות בין הגורמים המפעילים רחפנים לבין הגופים האמונים על ההגנה מפני האיום. זאת כדי שההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים תושלם בתוך פרק זמן קצר ובאופן מיטבי.

מינוי בכירים בתעשייה האווירית לישראל

התעשייה האווירית לישראל בע"מ היא חברה ממשלתית, אחת החברות הגדולות במשק הישראלי. בתקופה שבין ינואר 2017 לינואר 2019 בוצעו בתעשייה האווירית 29 מינויים של מנהלים בכירים, ששיעורם כ-46% מהמנהלים הבכירים בחברה, בין היתר בהמשך למינוי המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון ובעקבות שינוי ארגוני משמעותי שנעשה בחברה.

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר עד דצמבר 2019 את הליכי מינוי המנהלים הבכירים בתעשייה האווירית בתקופה שבין ינואר 2017 לינואר 2019.

בביקורת נמצא כי בתעשייה האווירית נמצאו מקרים שבהם ממלאי מקום או מנהלים בפועל ניהלו יחידות ארגוניות משמעותיות במשך שנה וארבעה חודשים עד שלוש שנים וחצי. מצב זה עלול לפגוע בתפקודן של יחידות נוכח ארעיות כהונת ממלא המקום; וכן בעקרונות התחרות והשוויון.

בנוסף, המנכ"ל דאז של התעשייה האווירית פנה לרשות החברות לשם מינוי מנהלים בכירים לחטיבת התעופה, תוך ציון שמות המועמדים לתפקידים אלה. אותם מועמדים אף מונו לתפקידים במטה שפעל להקמת חטיבת התעופה. במינוי המנהלים הבכירים למטה השינוי ובציון שמם במכתב המנכ"ל דאז לרשות החברות כאלה המיועדים לתפקידים בכירים בחטיבה היה כדי להצביע על מנהלים אלה כמועמדים מועדפים לתפקיד יחסית למועמדים אחרים. יתרה מזו, המנכ"ל ומנהל החטיבה השתתפו בוועדות האיתור אשר בחנו, בין היתר, את המועמדים ששמותיהם נכללו במכתב המנכ"ל לרשות החברות. בסופו של דבר מנהלים אלה מונו לתפקידים שיועדו להם.

עוד עלה בביקורת כי מאז הקמתה בינואר 2019 ועד סוף אפריל 2020 פעלה חטיבת התעופה בהיקפים כספיים ניכרים ללא חשב בתפקיד קבוע. בתפקיד שימש מנהל בפועל, אף כי בהליך האיתור הראשון הוועדה מצאה שאינו מתאים לתפקיד החשב הקבוע ונוכח הליך איתור שני שהסתיים ללא המלצה על מועמד לתפקיד. כפועל יוצא מכך שלא מונה חשב קבוע - גם לא מונו ארבעה ראשי מינהל כספים בחטיבה שבכפיפות לו. במרץ 2020, כ-14 חודשים לאחר הקמת החטיבה, יצאה התעשייה האווירית בהליך איתור חיצוני שלישי על מנת לאתר מועמד לתפקיד; בסופו המליצה ועדת האיתור על המנהל האמור למילוי התפקיד, ובסוף אפריל 2020 אישר הדירקטוריון את מינויו.

ההליך לאיתור מנהל נוסף לחטיבת התעופה, שהחל בסוף מרץ 2018 והסתיים בסוף נובמבר 2018, התנהל שלא באופן תקין בשני היבטים: ניקוד מחדש של נתוני המועמדים מהליך האיתור הקודם - הליך שאינו כלול בנוהל מינוי בכירים של החברה, הגם שננקט באישור היועץ המשפטי לתעשייה האווירית; וטעויות בטבלת הניקוד ובניקוד, שבהתאם להן זומן המנהל לריאיון. בהמשך, הוא נבחר לתפקיד.

לחיוב צוינו בדוח הפעולות שנקטה התעשייה האווירית כדי להגדיל את מספר הנשים בתפקידי הניהול, לרבות הניהול הבכיר, לשם הבטחת ייצוג הולם לנשים. בשנים 2013 עד 2019 חל גידול בשיעור הנשים בתפקידי הניהול הבכיר מכ-4% לכ-16%, ובתפקידי הניהול בדרגי הביניים מכ-9% לכ-17%.

המבקר ממליץ להנהלת התע"א להוסיף לפעול לקידום נשים לתפקידים אלה. על הדירקטוריון להוסיף לעקוב אחר הנושא ואחר יישום החלטותיו בעניין.

מבקר המדינה ציין בדוח כי התעשייה האווירית היא חברה ממשלתית המחויבת להקפיד על נורמות של מינהל תקין, שוויוניות ותחרותיות, לרבות בכל הנוגע למינוי מנהליה הבכירים, כנדרש בדין. מן הראוי שההנהלה והדירקטוריון יפיקו את הלקחים הנדרשים בהתאם להמלצות בדוח זה ויפעלו למניעת ליקויים דומים בעתיד.

----

תגובת דובר צה"ל לדוח המבקר: "צה"ל מודה למבקר המדינה על ביקורת מעמיקה זו ופועל בשיתוף פעולה מלא, בפתיחות ובשקיפות עם עורכי הביקורת. צה"ל מתייחס בכובד ראש לממצאי הביקורת וממשיך לפעול לעמידה בכלל יעדיו ובהסדרת הנושאים המומלצים גם בדו"ח הביקורת".

- תגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא שטחי האימונים של צה''ל ביבשה; תגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב; תגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים; תגובת דובר צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא מערך בריאות הנפש בצה"ל

תגובת משרד הביטחון לדוח מבקר המדינה:

שטחי האימונים של צה"ל ביבשה

בשנת 2019 אישרה הכנסת, ביוזמת משרד הביטחון, תיקון לחוק המסמיך את הרשות לפינוי מוקשים (הרלפ"מ) לפנות גם שטחי נפלים. מאז תיקון החוק השלימה הרלפ"מ את כל הפעולות המקדימות הנדרשות: נכתב ופורסם מפרט לאומי לפינוי שטחי נפלים, הוקמה חטיבה ייעודית לפיקוח ובקרת פינוי נפלים, בוצעה הסבה של חברות הפינוי והפיקוח האזרחיות לפינוי שטחי נפלים ובוצע תאום מול צה"ל. בימים אלו מתחילה הרלפ"מ לפנות שטח נפלים בדרום לטובת הקמת חוות אנרגיה ונמצאת בהליך תכנוני של פרויקטים נוספים. יצוין כי הכנסת לא קבעה בחוק תקציב שנתי קבוע לפינוי נפלים ובשלב זה ניתן לבצע פרויקטים הממומנים ע"י הדורש והמבקש.

מעבר יחידות אגף המדיעין ואגף התקשוב לנגב

צה"ל ומשרד הביטחון גיבשו בשנה האחרונה, יחד עם משרדי התחבורה והאוצר, מגוון של פתרונות שיבטיחו מענה תחבורתי זמין ונגיש לקריית התקשוב וקריית המודיעין. פתרונות אלה ייתנו מענה הן למשרתים בבסיסים והן למטרופולין באר שבע, בטווח הבינוני והארוך. התכנית תובא בחודשים הקרובים לאישור הדרג המדיני במטרה לאפשר סיכום סופי של התכולות, התקציב ולוחות הזמנים.

הגדלת מספר העובדים בהייטק

האגף והקרן לחיילים משוחררים משקיעים עשרות מיליוני ₪ בשנה במימון תכניות להנדסאים ולהכשרה מקצועית בתחומי ההייטק. כמו כן, מפעילים האגף והקרן מספר תכניות ייחודיות, בהן: "לוחמים להייטק" המתחילה שלושה חודשים לפני השחרור ומבטיחה בסיומה השמה בחברות טכנולוגיות מובילות, תכנית לקידום יוצאי העדה האתיופית בהייטק, תכנית "הזנק להייטק"- מכינה ללימודי מדעים באוניברסיטאות בן-גוריון והעברית לחיילים משוחררים שאינם עומדים בדרישות האקדמיות ללימודי הנדסה ומדעים ותכנית "ממדים ללימודים.

בנוסף, הקרן לעידוד השכלה גבוהה מימנה בשנה החולפת 71 מיליון ש"ח ללימודי השכלה גבוהה לחיילים משוחררים באזורי סיוע בפריפריה. בשנה האחרונה הודק הקשר בין האגף והקרן לאגף כ"א בצה"ל במטרה לבנות תכניות ולשלב בהן כמה שיותר חיילים עם שחרורם משירות. האגף והקרן רואים חשיבות בחיזוק העידוד לשירות באמצעות הרחבת תכניות ההכשרה והלימודים ונמשיך לפעול לכך גם בשנים הקרובות, הן במקצועות ההייטק והן במקצועות נוספים הנדרשים במשק, כפוף למשאבי התקציב.

ממשטרת ישראל נמסר:

''משטרת ישראל פועלת כל העת יחד עם הגופים העוסקים בנושא במטרה לשמור על שלום הציבור ובטחונו. בהתאם, לפני כשנה הושלם נוהל משטרתי המסדיר את האכיפה בכל שלבי ההליך הפלילי. כמו כן גובשה תפיסת הפעלה שהוכיחה את עצמה בפועל במספר מבצעים לאומיים בשנים האחרונות (למשל: מבצע האירוויזיון). גבולות הגזרה בין המשטרה לרת"א, הרגולטור של הנושא בישראל, הוסדרו בנוהל ומהוות השלמה לחלוקת האחריות שנקבעה בהחלטת הממשלה, לנוהל האחיד הקיים לכל הגופים המונחים וכן לפגישות עבודה ושת"פ בין הגופים המתקיים בנושא תדיר.

''המשטרה מטפלת מדי שעה במגוון איומים בכל רחבי הארץ במשאבים מוגבלים, וכפועל יוצא ריכוז המאמץ בקשר לרחפנים מתבצע במקרים של סיכון חיי אדם וביצוע עבירות פליליות, באירועים מתוכניים ובלתי מתוכננים, בשגרה ובחירום. המשטרה ממשיכה כל העת לעסוק בבניית יכולות ואמצעים לשדרוג המענה המבצעי בהתאם לצורך, כשבהיבט הטכנולוגי כבר הוטמעו טכנולוגיות מבצעיות המאפשרות התמודדות מול איום הרחפנים. לצד זאת נדגיש כי השלמת ההצטיידות והפערים הנוגעים לבניין הכוח ומימוש מלא של התכניות בהתאם לפקודות לא תוקצבו, וכרוכים בהקצאת משאבים מתאימים לאחר אישור תקציב המדינה''.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו