פרופ' שמעון שטרית עמד בעבר בראש ועדת המשנה לשינוי שיטת הבחירות בישראל. שוחחנו אתו על רעיון החזרת הבחירה הישירה, רעיון שכבר יושם בישראל ונכשל, וכמועמד לנשיאות שאלנו גם על האפשרויות בהן היה בוחר לו הוא היה מכהן היום כנשיא המדינה.
"ניסינו את זה שלוש פעמים וחזרנו לשיטה הפרלמנטרית המלאה ב-2001", אומר פרופ' שיטרית ומסביר כי הסיבה לקריסת הניסיון הייתה ש"מדובר בסוג של הכלאה, או שאתה במשטר נשיאותי מלא או שאתה במשטר פרלמנטרי מלא. הרי אם פלוני נבחר ואין לו רוב בכנסת הוא לא יכול לתפקד".
המבנה המשולב של הצבעה בשני פתקים הוביל לקריסת המפלגות הגדולות שעד כה זכו בלמעלה מארבעים מנדטים ויצרו יציבות קואליציונית. מהרגע בו ניתנה האפשרות להצביע בשני פתקים ירד מיידית מספר המנדטים של המפלגות הגדולות וכוחן של המפלגות הקטנות עלה במקח והממכר הקואליציוני, מה שפגע קשות ביכולת המשילות. אם כן מדוע לאחר ביטול השיטה וחזרה לשיטה הקודמת לא שבו המפלגות הגדולות לזכות במספר מנדטים רב כבעבר? פרופ' שטרית סבור שהציבור התרגל לרעיון שני הפתקים והדבר משפיע עליו עד היום, "וכתוצאה מכך אנחנו סובלים מחוסר משילות ולכך שמנהיג נזקק לניגודים".
באשר לרעיון אותו מקדם באופן נקודתי השר אריה דרעי על מנת למצוא פתרון לתסבוכת הפוליטית הנוכחית, אומר שטרית כי הוא "מסתייג מאוד מהצעות חפוזות שנוגעות למבנה חוקתי של מדינה. זה לא סניף של מפלגה במקום כלשהו שבו מוצאים פתרונות בין היו"ר למזכיר. מדובר במבנה חוקתי שחייב להיות יציב. לא מנהיגים מהלך על פי תרגיל שנועד למקרה נקודתי.
לטעמו של שטרית המענה למציאות הנוכחית הוא חקיקה שתקבע שבמשך שנה וחצי לא יהיו בחירות בישראל, מה שלהערכתו יחייב את נבחרי הציבור לגלות אחריות ולחבור לממשלה שתשיב את התפקוד למערכות בישראל. "כשיהיה ברור שאין בחירות לא יאיימו בבחירות וימצאו פתרון".
האם הצעה כזו יכולה להתקבל במציאות של ממשלת מעבר? פרופ' שטרית סבור שבכוחה של הכנסת לקבל החלטה שכזו ללא קשר למצבה של הממשלה. הדבר תלוי ביצירת רוב בוועדת החוקה והמשפט.
עוד שאלנו את פרופ' שטרית אודות האופן בו היה נוהג לו הוא היה מכהן כנשיא המדינה. זאת לנוכח התמודדותו על כהונה זו. "לתפיסתי תפקיד הנשיא בסיטואציה של הרכבת הממשלה הוא תפקיד של גישור. בעולם המשפטי יש סיטואציה של שופט פוסק, ויש מצב שכאשר יש קונפליקט מסוים מגשר לומד את הסוגיה נפגש עם הצדדים ומציע הצעה שתביא את החלוקים ביניהם להסכמה. תפקיד הנשיא צריך להיות תפקיד של מגשר, לא רק שומע ופוסק אלא גם בעמדה שמקשרת בין הצדדים. הייתי עושה מאמץ ליצירת ממשלת אחדות כמו ב-84'". האם אופיים של המנהיגים כעת וסלידתם ההדדית אינה מלמדת שאופציה כזו הייתה אולי טובה לפרס ושמיר, אך לא לנתניהו לפיד וגנץ? שטרית משוכנע שבסיטואציה של משבר גם מנהיגים הסולדים זה מזה מוצאים דרך לעבוד ביחד. כך היה במשבר הכלכלי של ראשית שנות השמונים וכך יוכל להיות גם לנוכח המשבר הפוליטי הנוכחי.