הסוף להצהרות הבריאות?

לרגל ההודעה כי אין צורך לכתוב הצהרת בריאות הרב יוני לביא מתייחס לפן הרוחני: "האם תם עידן הצהרות הבריאות? מתברר שלא. כי כיהודים אנחנו ממלאים אחת כזו כבר יותר מאלף שנה"

הרב יוני לביא , א' באייר תשפ"א

הסוף להצהרות הבריאות?-ערוץ 7
הרב יוני לביא
סיגל בדלוב

 

הרבה הורים שיחררו השבוע אנחת רווחה כשהתבשרנו שאין עוד צורך בטקס הטרחני היומי של מילוי הצהרת בריאות. ההתעקשות לעצור את מרוץ הבוקר ובזמן הכי לחוץ של היום (לקחת סנדוויץ'? סוודר? חוברת חשבון? נו כבר, עוד שניה הסעה...) למלא חמישה טפסים מעצבנים – הייתה באמת משגעת.

לא נכחש גם שההצהרה 'מדדתי חום לילדי הבוקר ונמצא כי...' שקולה לאמינות של 'איני הנהג' מבית וויז. בואו, אף אחד לא מודד כל בוקר חום לכל הילדים ורובנו גם לא טורחים לערוך מישאל בין הנסיכים האם במקרה השתעלו הבוקר. כל עוד יש בית ספר או גן שמוכן לקחת אותם לכמה שעות – ההורים העסוקים ישמחו להגיד שלום ליורשי העצר ויטוסו לעבודה.  

האם תם עידן הצהרות הבריאות? 

מתברר שלא. כי כיהודים אנחנו ממלאים אחת כזו כבר יותר מאלף שנה. 

היום שלנו נפתח בהצהרת תודה לה' על החיים שקיבלנו ("מודה אני לפניך") וממשיך בצ'ק ליסט מפורט על התפקוד התקין של האיברים ולצידם מתנות רבות אחרות שמציפות את חיינו: 

פוקח עיוורים, זוקף כפופים, מלביש ערומים, מתיר אסורים וכו'.

הצרה הגדולה היא שאנחנו ממלמלים אותן באותה סתמיות טכנית שאנחנו ממלאים את טופס הצהרת הבריאות ומפסידים את הפוטנציאל העצום של להתחיל יום חדש בהבנה ששום דבר לא מובן מאליו. 

שהחיים הם מתנה ובריאות היא פריבילגיה. 

שלקום לעבודה כל יום זו זכות ולראות, להריח, ללכת ולהרגיש טוב – הם ברכה שאסור לעבור עליה לסדר היום. 

אז נחמן אש כבר לא מצפה שנמלא הצהרה כל בוקר. 

ריבונו של עולם כנראה שכן.

כי להיות יהודי זה קודם כל לא להיות כפוי טובה. 

להיות יהודי זה לדעת להודות.