ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין
ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין צילום: שלומי יוסף

שנה לא פשוטה עברה על העיר בני ברק, כאשר הפכה, בצדק או שלא, לאחד מסמלי המאבק בנגיף הקורונה. הסיקור התקשורתי האינטנסיבי התמקד בה ובתושביה, עד כי באופן כמעט פבלובי, לכל ידיעה בנושא המשבר באתרי החדשות, בעיתונים ובערוצי הטלוויזיה הוצמד תיעוד מצולם מהעיר. הקבוצות הסוררות שהפרו את ההנחיות בתוך העיר הצפופה ביותר בארץ ואחת מהצפופות ביותר בעולם, הפכו אותה למשך תקופות מסוימות לאזור הצבוע באדום בוהק על פי מפת הרמזור של משרד הבריאות. לאורך כל השנה הזאת עמל ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין כדי להקטין את גלי התחלואה כמה שניתן. כיום עם מספר נדבקים יומי העומד בין אפס לשניים או שלושה בלבד, בחסות מבצע החיסונים, ואחרי שיותר ממאתיים מתושביה הלכו לעולמם בשנת המגפה, בעיר החרדית בני ברק מסתכלים אחורה ומסכמים את השנה המאתגרת ביותר בתולדותיה.

סגר מלא עם חיילים בפתחים

אולם למרות הנתונים הקשים והתקופות המורכבות והמאתגרות, דווקא עיריית בני ברק וצוות הקורונה בעיר זוכים לשבחים ולמחמאות על התנהלותם בימי המשבר הקשים. נשיא המדינה ראובן ריבלין פגש לפני כשבועיים את חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה במסגרת מפגשיו עם נציגי כל המפלגות שנבחרו לכהן בכנסת ה־24, ולפני שהחל את ההתייעצות סביב הרכבת הממשלה, אמר לנציגים החרדים: "הייתי בגרמניה ובהרבה מדינות בעולם, ואני אומר לכם שהצלחה כמו של בני ברק בהתמודדות עם הקורונה - אין לזה אח ורע בכל העולם, מנהיגות העיר שם היא מדהימה. הייתי שם וראיתי והופתעתי - שום עיר בארץ לא תפקדה כך", אמר הנשיא.

דברי הנשיא אולי הפתיעו חלק מהשומעים, אבל מי שעקב אחרי הנעשה בעיר יודע כי בהובלת ראש העיר הרב רובינשטיין וגיוס גורמים נוספים אשר הושיטו ידם לסייע לה, הייתה תכונה רבה ועמל סביב השעון כדי לשמור על בריאות התושבים, על חיי אדם ועל הנחיות משרד הבריאות גם בתנאים שאינם מותאמים להתמודדות עם מגפה בסדר גודל שכזה. המאפיינים הייחודים של העיר, חברתית ותרבותית, הציבו את קברניטיה בפני אתגרים קשים, והעיר, כך נראה, יכלה להם.

חדר לשכת ראש העיר הפך בימי הקורונה לחמ"ל. כל חולה מאומת או אדם שנזקק להיכנס לבידוד בגלל חשיפה לחולה התקשר לדווח על המקום שבו הוא נמצא, אם נדרש פינוי למלונית ואם הוא צריך סיוע כלשהו. המוקד התנהל בסדר מופתי, ושיתוף הפעולה בו היה מרגש: המוקדניות - נשים חרדיות, חובשות פאה או כיסוי ראש הדוק, לצד קציני פיקוד העורף לבושי המדים. הנתונים הועברו למשטרה ולמשרד הבריאות, וכן לשורת מתנדבים ועובדים מהעירייה שהגיעו לאורך כל התקופה לבתי המבודדים והחולים וסיפקו את צורכיהם השונים מבלי שיצטרכו לצאת מהבית: חבילות מזון, קניות שונות, תרופות, ספרים וצעצועים לילדים ואף פינוי שקיות האשפה מפתח ביתו של המבודד ועד לפח - כל זה כדי שהמבודדים והחולים יוכלו להסתגר בבתיהם לאורך זמן בלי שיחסר להם דבר.

בהוראת ראש העיר רובינשטיין, כל עובד קיבל אחריות על שלושים משפחות, עמד איתם בקשר, בדק מדי יום מה הצרכים לאותו יום ודאג לספק להם את כל מבוקשם מבלי שיצאו מפתח ביתם, כולל עזרה כלכלית בחלק מהקניות למי שצריך.

בני ברק הייתה העיר הראשונה שעליה הוטל סגר מלא בעוד כוחות צבא ומשטרה השליטו סדר ברחובות העיר. השוטרים והחיילים, כמו גם חלק מהעיתונאים, הופתעו לגלות יחס לבבי ושיתוף פעולה מצד התושבים. ילדים חרדים הגיעו בערב שבת עם חלות, יין ומאפים וחילקו אותם לכוחות הביטחון, חלקם עם מכתבי תודה והערכה על הגעתם לעיר לסיוע עם המשבר. מאז אותו סגר הרמטי, המאבק בקורונה בארץ בכלל ובעיר בני ברק בפרט ידע עליות ומורדות, אבל גם סיפק שיעור חשוב ביחסי החברה הישראלית עם אוכלוסיות המיעוט שבה.

בתים קטנים ובניינים צפופים

בעת פרוץ המשבר נקראו אל הדגל, לצד גדולי הרבנים, גם אישי ציבור ומובילי דעת קהל במגזר, ויחד פעלו ליישם הלכה למעשה את "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". אחד הצעדים הראשונים בהם נקט ראש העיר רובינשטיין היה גיוסו למאבק של האלוף במילואים רוני נומה, שבהמשך מונה להיות פרויקטור הקורונה לציבור החרדי במטה 'מגן ישראל' במשרד הבריאות. "מיד אחרי פורים בשנה שעברה פנה אליי ראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין וביקש ממני לעזור לו ולצוות לשכתו עם ניהול המגפה בעירו", מספר נומה על הירתמותו למאבק. "היינו בעיר כמה שבועות יחד עם גורמי מקצוע נוספים שגייסתי, אנשי העירייה, נציגי התושבים וההנהגה המקומית. בתום התקופה הזאת העיר חזרה להיות ירוקה, וכך סיימנו את תפקידנו שם".

נומה יצא מהשנה המאתגרת עם לא מעט תובנות על המגזר החרדי, על החברה הישראלית ובכלל. גם את הביקורות שהושמעו נגד הציבור החרדי בשל אי־שמירה על ההנחיות וסכנת חיים הוא ממסגר בגודל המתאים: "בסופו של דבר צריך לומר לציבור, רוב תושבי מדינת ישראל הם אנשים אחראיים, חפצי חיים, שאינם מזלזלים בהנחיות ואינם מעוניינים להיכנס למצב של סכנה חלילה. זה נכון גם בציבור הכללי וכמובן גם במגזר החרדי".

ובכל זאת, נומה מתייחס לתנאים שהפכו את ההתמודדות בחברה החרדית למורכבת יותר: "יש במגזר הזה בעיה מובנית בהתמודדות עם מגפה מהסוג הזה. בעיה שמקורה בצפיפות. בתים קטנים בבניינים צפופים המכילים משפחות מרובות ילדים - אלו לא תנאים מיטביים להתמודדות עם מגפה. כמו בציבור הכללי, גם במגזר החרדי היו כאלה שלא הקפידו על ההנחיות, מי מחוסר אכפתיות ומי מחוסר אמון או מפקפוק במגפה. אצל החרדים אותן קבוצות גרמו נזק גדול יותר, בגלל נסיבות הצפיפות שהזכרנו למעלה", הוא מסביר.

בנוסף, עולה מדברי נומה כי הקורונה חידדה את ההבדלים ואת היחסים המורכבים שבין האוכלוסייה החרדית ליתר אזרחי מדינת ישראל. "יש פערים בתפיסה ובהבנה בין המגזרים השונים. החרדים לא תמיד מבינים למה הם לא יכולים לקיים את אורח חייהם ולמה לא נותנים להם לקיים הלוויה באוויר הפתוח, ומנגד בציבור הכללי יש מי שחושבים שהחרדים מנסים להפעיל עליהם כפייה דתית. בעת משבר שכזה, המחלוקות והנקודות האלה צפות ועולות. אם רק נשכיל ונלמד לעשות את המאבקים האלה בדרך מחברת ולא מפרידה, מאחדת ולא מפלגת, נלמד מהמשברים האלה המון", אומר נומה.

"לצערי כל קבוצה מרגישה מאוימת, אבל צריך למצוא שיח שהוא בונה יותר ומביא אותנו אל המקרב ואל המאחד. זה לא אומר שנסכים על כל דבר, לא אומר שנצליח לשנות אלה את אלה. אבל הגיע הזמן שנפסיק כל אחד לנסות לשנות את האחר, וניאחז ברצון המשותף של כולנו לבנות לנו עתיד טוב שכולנו נחיה בו בשלום. כשאנחנו מנסים כל הזמן לשנות אלה את אלה ולשכנע אחד את השני בוויכוחים, אנחנו פשוט יוצרים הסתגרויות והתנתקויות במקום לבנות דברים יחד, וחבל".

הנשים החרדיות מלאות עוצמה

נומה, שלא מגיע מהציבור החרדי אך נכנס אל לב ליבו של המגזר, התרשם מאוד מתכונות האופי של החברה הזו. "הערבות ההדדית, הקהילתיות שיש במגזר החרדי, זה דבר מאוד מיוחד. בכל מקום שהיינו בו ראינו אנשים שעוזרים, נותנים יד, דואגים, רואים למי חסר משהו ואפשר לסייע לו. המודעות לסולידריות ולערבות ההדדית בחברה החרדית היא גבוהה ומעוררת הערכה. נקודה נוספת שהרשימה אותי היא העוצמה של הנשים החרדיות. בהרבה מאוד נקודות שעמלנו עליהן נשים היו אלה שהובילו את המהלכים החשובים בעוצמה ובתבונה. זה היה שיעור מלמד ומרשים מאוד".

נומה חוזר איתנו להחלטות השונות שגובשו במהלך ימי המשבר. "לפעמים הייתה תוכנית שהצליחה בגל הראשון ולא הייתה יעילה בגל השני, משהו שעבד במקום אחד ולא צלח במקום אחר. ההחלטה הייתה למקד את המאבק בשני מוקדים - בתי האב ומערכת החינוך. בגל הראשון הוחלט על פינוי החולים למלוניות, זה היה דבר שעבד והצליח. מצד שני, בגל השני, עם התפרצות נרחבת יותר, זה היה פחות יעיל", הוא מספר. "החוכמה היא לדעת לקבל החלטות מהירות, לדעת לשנות את התוכניות שנקבעו מראש בהתאם לשינויים בשטח. להיות דינמיים, לשנות את דרכי הפעולה כל הזמן. ויותר מכול צריך כל הזמן ליצור אמון בהנהגה, ברשויות ובתוכניות השונות. אם רוב הציבור לא נותן בנו אמון, יהיה לו קשה להירתם למאבק, להיות קשוב להנחיות, לוותר על מה שחשוב לו למען הצלחת המבצע המשותף".

על שמה של עירית בני ברק מיזמים שונים: תכנית 'בני חיל' של משרד הביטחון לעידוד שהייה ביתית של מחויבי בידוד, 'מגן סגול' לשמירה על הקשישים והמיזם שאולי הביא באופן סופי למיגור מגיפת הקורונה בסופו של דבר היה עידוד הצעירים להגיע למתחמי החיסונים ולקבל את שתי הזריקות נגד הנגיף. ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין יזם את מבצע עידוד החיסונים כך שכל בחור ישיבה או תושב שהגיע להתחסן קיבל תשורה נאה בדמות מנת חמין, שתיה ותפנוקים נוספים. כך הגיעו בערב אחד אלפי צעירים שהתחסנו בבני ברק. כך שעוד לפני שקצת ההתחסנות בקרב הצעירים צבר תאוצה עיריית בני ברק בהובלת רובינשטיין יכולה הייתה לרשום לעצמה הישג נאה. העידוד סיפק את התוצאה ושבוע לאחר מכן הוחלט על תשורות נוספות כמו מגש פיצה לכל מתחסן. ראש העיר רובינשטיין היה החלוץ בתחום, שכן אחריו החלו עיריות רבות ומועצות ברחבי הארץ להתחקות אחר מעשיו ויזמו גם הם תשורות ופינוקים למי שמגיע להתחסן. בסופו של דבר כלל מאמציו של רובינשטיין וצוותו נשאו פרי, העיר הצפופה ביותר בישראל הנה עם מספר דבקים שואף לאפס, אחוז מחוסנים גבוה וקולות בתי כנסיות ובתי מדרשות חוזרים למלא את חלל האוויר שבה.