הרב מנחם בורשטין
הרב מנחם בורשטין צילום: מוטי לוריא מכון פוע"ה

כבר שנים שמו של מכון פוע"ה הולך לפניו כמקום המשלב בין עולם הרפואה והמחקר המתקדם לעולם הפסיקה ההלכתית בתחומי המשפחה. הרב מנחם בורשטין ייסד והקים אותו לפני 32 שנה, ומשמש מאז כראש המכון. זה אומנם התחיל בקטן, בסלון הביתי, אבל הלך וצמח עם הזמן לפעילות ענפה שכוללת מעל 150 אנשי צוות בארץ ובעולם: רבנים־יועצים, יועצות מקצועיות, משגיחות, עובדים ועובדות. צוות המכון כולו עסוק במענה לכל פונה בתחומי הפוריות, הגנטיקה, האישות, ההיריון והלידה, טהרת המשפחה וקדושת החיים. המכון, שעומד בקשר עם גדולי הרופאים, הרבנים והפוסקים בארץ ובעולם, חווה בתקופת נגיף הקורונה טלטלה כמו זו שחווה כל גוף ציבורי ופרטי בארץ ובעולם. צוות המכון, ובראשו הרב בורשטין, שבתחילת השנה התאמץ בכל כוחו להשאיר את הקיים ולא לעצור לרגע, מצא את עצמו במהלך גדול ומפרה של העצמה והרחבת פעילות המכון.

"אין לנו תלונות ב"ה. מעולם זו לא הייתה דרכי", מחייך הרב בורשטין. "אבל כשבשנה האחרונה כמות הפניות עלתה בכחמישים אחוז ויחד עם זה פתחנו כל כך הרבה שירותים חדשים - נשאר לנו רק להרחיב את פינו בהודאה לה'", הוא אומר בסיפוק ומתאר את סדרת המיזמים שצמחה דווקא בשנה האחרונה.

"בזכות מרכזייה חדשה שהמכון רכש, העבודה התאפשרה מרחוק במלואה, גם כשהרבנים והעובדים היו בסגרים בבתיהם בשל נגיף הקורונה. יתרה מזאת, קצב השיחות עלה בשל השאלות הקשורות בקורונה ובתחומי המכון, ויכולנו לתת לציבור מענה נרחב וזמין שגם הרגיע אותם, גם סיפק את הייעוץ הרפואי־הלכתי הנדרש, וכמובן, גם תאם את עמדת והנחיית משרד הבריאות. בימים הקרובים אפילו עומד להתפרסם ספר של מחלקת ספרות ומחקר שלנו, בניהול הרב אריה כץ, שעוסק בשאלות שצפו ועלו דווקא בשנה זו".

יעוץ דרך הזום

כמו בהרבה מקומות אחרים בארץ ובעולם, גם במכון פוע"ה השימוש בזום הנגיש את כל הנדרש ואִפשר, למשל, פגישות עם זוגות שגרים במקומות מרוחקים, אפילו מעבר לים. "היכולת שלנו לעזור ולרדת במהירות לעומק הבעיה גדלה משמעותית. אתן דוגמה - תכננו שבוע ייעוץ משולב עם המרכז הרפואי הדסה, שבו רופא ורב יֵשבו עם זוג וייתנו ייעוץ הלכתי־רפואי מקצועי. בשל הקורונה חשבנו לבטל או לדחות את הייעוץ עד יעבור זעם. הכול היה בתקופה שבה פתאום עצרו את טיפולי הפוריות, שזו הייתה מכה קשה עבור הזוגות ועבורנו. החלטנו לעשות הפוך - דווקא עכשיו זה הזמן לייעץ, דרך הזום. ההיענות הייתה עצומה. התקשרו כ־400 זוגות מכל רחבי הארץ והעולם. היו כאלה שאפילו אמרו שלא היו באים להתייעץ, אף ששנים הם מצפים לילד, אך בשל קשיים רגשיים לא עשו זאת עד כה. הדבר פתח עבורם צוהר ענק", מציין הרב בורשטין. "ערך מוסף נוסף היה העמקת הקשר בין הרופאים לרבנים. אומנם הוא היה מעולה גם קודם, אבל אין ספק שזה עשה עבודה טובה. אני מודה כאן באופן אישי לרב משה קליין, רב המרכז הרפואי הדסה וחבר יקר שלי, שאִפשר את המיזם וסייע משלב הרעיון ועד הסיום המוצלח".

במכון רשמו השנה כמה וכמה שיאים משמעותיים. "למשל, בתחום הטהרה היה קושי רב. בהתחלה נשים פחדו לטבול במקוואות, ובאמת לא היה מידע ברור וחד־משמעי, כיוון שכל נושא הנגיף היה בלמידה של אנשי הרפואה. מה גם שהיו מקרים של שאלות נשים שנמצאות בבידוד ונשים חולות בקורונה או עם בעל חולה, וניתנו הנחיות מיוחדות הקשורות לטבילה מבחינת משרד הבריאות. נוצרו מתח והתמודדויות לא פשוטות וראינו שהתערבות ובחינת הדברים הם מחויבי המציאות. הרבנים שלנו מצאו פתרונות והפכו עולמות כדי לתת מענה, למשל למצוא פטנטים הלכתיים שבזכותם האישה תהיה טהורה לאורך זמן. אלו דברים שלגביהם היינו חייבים לתת את הסיוע של המכון ולפרסם אותם בציבור בכל דרך אפשרית. ללא ספק, הנושא הראשון שהוציא אותנו מאזור הנוחות היה המאבק נגד סגירת המקוואות", משתף הרב. "בסגר הראשון היו באוויר הרבה דיבורים וחששות סביב הנושא הזה, וכמובן שראינו את הדברים בחומרה. מהר מאוד גייסנו למאבק את ארגוני הרבנים, התייעצנו עם אנשי מפתח במשרד הדתות והתקשרנו לכל המקוואות בארץ. כל הבלניות חתמו לנו שהן תשמורנה על הכללים, ופרסמנו את המקוואות. רבני הערים והיישובים נרתמו באופן מקסים למיזם 'לטבול בטהרה ובבריאות', ואנחנו בהחלט מאמינים שגם בזכות מיזם זה משרד הבריאות לא סגר את המקוואות, וללא ספק הפרק הזה נרשם כהישג חשוב ביותר עבורנו במשבר הזה. הגדוּלה של העניין הייתה שפנינו גם לארגונים שבימים כתיקונם אינם הולכים איתנו בקנה אחד. זה היה צו השעה. כולם נרתמו למען המטרה הנעלה ולמען הסוגיה הציבורית הכללית שהטרידה אותנו".

ציבור נוסף שעימו התמודד המכון הוא חתנים וכלות, שהבינו באחת כי החתונה שעליה חלמו לא תתקיים במתכונת המתוכננת, והשאלות הרבות צפו ועלו. "חתונות נדחו, חישובי הטהרה של הכלות השתבשו וזה הסתעף להמון שאלות ותהיות. התעשתנו מהר מאוד ומצאנו פתרונות ייחודיים לכל זוג. זו הייתה עבודת פרך. רבני המכון מיד התגייסו לסוגיה, וליווינו את הזוגות בתקופה הלחוצה והמתוחה הזו. היו לנו אינסוף שאלות שעלו בהקשר של החתונות - אנשים נכנסו לבידוד, חלקם חלו, היה הרבה בלבול. הכול קרה בפתאומיות, ולא נשכח שזו הייתה סיטואציה מאוד לא ברורה, כי גם הרפואה עדיין לא הכירה את הנגיף, והיה קשה להסיק מסקנות. הייתה מבוכה. בעקבות עניין החתונות תִגברנו את המיזם שלנו 'לקראת כלה', שמסייע לכלות לטבול בטהרה ומתקיים בשיתוף פעולה של רופאות ורבני המכון".

הרב בורשטין היה מראשוני המתחסנים נגד הנגיף, והיה לו חשוב שתמונתו בזמן החיסון תופץ בארץ ובעולם. הוא טרח להגיע לכל מקום אפשרי כדי לעודד את החיסונים ולמגר את תופעת ההתנגדות אליהם, כמובן מתוך שיתוף פעולה מלא עם אנשי הרפואה שממילא מעורבים בעשייה היומיומית שלו כבר עשרות שנים. התיעוד שלו בעת ההתחסנות אכן הפך לוויראלי: "היה לי חשוב להראות שאנחנו כמכון הולכים עד הסוף עם הממסד הבריאותי. זה הרי הסמל שלנו. לא מעט אנשים התקשרו להתייעץ בנוגע לחיסונים, ושידרנו קו מאוד ברור לגבי זה. זה היה מבצע ענק ואבן דרך משמעותית בתקופה הזו. הגיעה לידינו הודעה של רב שהחתים כעשרים רבנים על עצומה נגד החיסונים. לא רצינו לעמוד מנגד, הרמנו את הכפפה ופנינו אל ד"ר אלי רוזנברג, מומחה באימונולוגיה קלינית שגם השתתף בהקמת מחלקת הקורונה במרכז הרפואי סורוקה, כדי שישכנע אותם אחד אחד להסיר את שמם מהעצומה. תוך כדי המבצע הסתבר ששבעים אחוזים מהם לא חתמו בכלל על העצומה ולא ידעו על מה מדובר, זו הייתה תרמית של ממש", הוא מלין. "את שלושים האחוזים הנותרים ד"ר רוזנברג הצליח לשכנע לחזור בהם ולהתחסן. הוא השקיע את הנשמה בעניין הזה. גם ד"ר דינה צימרמן, ששנים איתנו בפעילות במכון, נתנה יד בנושאים שונים וקידמה כל מה שרק רצינו בעניין הבריאות בימי הנגיף".

מאותגרי פוריות בחרדה לעתידם

אין ספק שנושא טיפולי הפוריות, שהוא ליבת הפעילות של מכון פוע"ה, היה אחד הנושאים הרגישים והפגיעים בתקופה הזו, בעיקר עם פרוץ הנגיף, בשעת המבוכה הגדולה של ראשית המגפה. זוגות מאותגרי פוריות נאלצו לעצור תהליכים בעקבות החלטת משרד הבריאות, ועלו שאלות חדשות שחייבו פתרון יצירתי ומיידי. "למשל, במשרד הבריאות לא הסכימו שהמשגיחה תיכנס למעבדה להשגיח על המבחנה. הפתרון המקומי היה שיעשו את המעקב בזום. התנגדתי לכך בכל תוקף והוכחתי שהשגחה כזו לא באמת יעילה. הפתרון היה לבצע למשגיחות בדיקות קורונה תכופות וכן לאפשר את כניסתן למעבדות. בהמשך, כשניתנו החיסונים, הבעיה נפתרה לחלוטין. מעבר לזה עלו כל מיני שאלות של זוגות בטיפולים, והצורך בעזרה אישית צמודה גדל מאוד בגלל החרדה והלחץ שהציפו אותם. עשינו כל שביכולתנו כדי לקדם דברים אצל זוגות יותר מבוגרים, כי לא היה ניתן לצפות עוד כמה זמן נהיה בתוך המשבר הזה ומה יהיו השלכותיו. בזמנו הייתה הצפה של טלפונים, ולכן תגברנו את שעות המענה. לא השארנו אף אחד ללא תשובה מספקת. לא פעם עניתי לשיחות טלפון בשעה שלוש וארבע לפנות בוקר. פנינו ספציפית למעבדות שאנחנו מכירים כדי לעזור לכל מיני מקרים דחופים".

למכון פוע"ה חשוב לייצר עבור הפונים אליו מעטפת הוליסטית מקיפה. "הרגשנו שגם לצד הרגשי יש צורך למצוא מענה יעיל. הקמנו מענה נשי, 'יועצות פוע"ה', המאפשר לנשים לפנות ולקבל ייעוץ והכוונה מנשות מקצוע בתחום האישות, הפוריות, ההיריון והלידה. כמעט כל אישה מתמודדת עם אתגרים רגשיים בתחומים אלו". כל נשות המקצוע הלוקחות חלק במענה הן נשות טיפול מוסמכות: עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות, פסיכותרפיסטיות, יועצות זוגיות ועוד. "אשת מקצוע המוכשרת בתחומים הללו יכולה להבין לעומק את התהליכים שעוברת אישה במצבי חיים שכאלה, והיא יכולה לספק לה, מעבר למענה מקצועי, גם מענה נשי־אישי, שכידוע לנו הוא בעל ערך משמעותי בתחומים אלה. זיווית וורצמן, מנהלת מערך ההכשרה וההדרכה הפסיכוסוציאלית של המענה, עושה עבודה נהדרת, כמו גם רבני המכון ואנשי מקצוע מובילים בתחום שנמצאים בקשר מתמיד עם נשות המענה כדי לתת את הייעוץ הטוב ביותר עבור הפונות".

בתוך כך, המכון קיים השנה מספר כנסים גדולים בזום: כנס חתנים וכלות, כנס רבנים ורבניות וכנס קדושת החיים. עשרות אלפי אנשים מהארץ ומהעולם צפו והיו עדים לנושאים שעלו על הפרק במכון. "מדובר בכנסים שנתיים המתקיימים באופן פרונטלי, אך המציאות לא אפשרה זאת. הרגשנו שאנשים זקוקים לקשר עימנו, שיש צורך בייעוץ, בהכוונה ובהדרכה לקהלים שלנו, וניסינו לקיים הפקה של אירועים כאלו, שזכו לתהודה עצומה".

אולטרסאונד לעילוי נשמת החייל

בערב פסח האחרון נחנכה קליניקה לאולטרסאונד מבית המכון לעילוי נשמת החייל עדיאל פישלר ז"ל. "הרעיון היה לייצר אפשרות להיבדק בשעות נוחות וזמינות לציבור הנשים, והאולטרסאונד מבוצע שם על ידי טכנאית מנוסה, אמו של החייל, שאני בטוח שתעשה עבודה מושלמת ומכל ליבה ומקצועיותה. זה שירות שאנחנו מאוד גאים בו והוא מביא בשורה חדשה".

בתחום המחקר השנה יזם המכון יחד עם המרכז הרפואי שערי צדק מחקר בתחום קידום הגנטיקה בישראל. "מדובר בבדיקה שנקראת צליוסינטזיס (Celiosynthesis) ובאמצעותה בודקים את הצליום העוברי. זוהי בדיקה הדומה לבדיקת מי השפיר, אך היא מתבצעת בזמן ההיריון המוקדם, ויכולה לאבחן מחלות גנטיות אצל העובר. מדובר בבדיקה חדשנית. הרעיון הוא להגיע לאבחנה גנטית בשלבים מאוד מוקדמים, בשבוע 6-7, כדי שאם יש מחלה גנטית, יהיה ניתן לעשות הפסקת היריון לפני יום ה־40, שהוא קריטי מבחינה הלכתית. אנחנו בשלב המחקר, ולכן הבדיקה עדיין לא מתקיימת לצערנו עבור הזוגות הזקוקים לה, אך אנו מקווים שזה יקרה בקרוב. עבור זוגות רבים, נשאים של מחלות גנטיות, אלו חדשות מעולות והם ממש מחכים לזה".

אגף קדושת החיים שהוקם לפני כשנה וחצי במכון, קיבל גם הוא תאוצה לאור המצבים הרגישים שהביאה עימה דווקא תקופת הקורונה. "אין ספק שלא מדובר בתחום שאנו רגילים בו. אך כל הזמן עולות שאלות קשות שהאדם הפשוט והמשפחה שהיקיר שלה נמצא במצב חולי קשה לא יכולים להתמודד איתן. הרגשתי שאנו חייבים לפתוח מחלקה שיש לה חלק בהוספת חיים ובעיקר בנחת גם עבור המשפחה וגם עבור החולה. מדובר כאן גם בשילוב המדהים של התאמת הרפואה והטכנולוגיה לפסיקה ההלכתית. מדובר בסוגיות כגון האם להחיות אדם שכבר נפטר, כשיודעים שהוא סובל מאוד. בן משפחה שהתמודד עם שאלה כזו אמר לי בלוויית אביו שהמענה של הרבנים שלנו בנושא הקל עליו ביותר, והוא לא יודע אם היה צולח את הרגעים הקשים הללו בלי עזרתם ועצתם. השאלות הן משמעותיות ביותר, לדוגמה: האם לחבר למכונת הנשמה, האם ומתי לחבר את החולה לזונדה, האם לנתח חולה הנוטה למות, וכדומה".

גם את נושא שימור הפוריות המכון דאג לתחזק היטב במהלך שנה זו: "אנחנו ממליצים על כך לכל בחורה מעל גיל 30, וכן לפנויות (גרושות ואלמנות) המעוניינות לשמר את פוריותן. זה עוזר לשידוכים, ואנחנו אומרים בחצי קריצה שזו הפכה להיות סגולה למציאת זיווג, כי בהרבה מאוד מקרים, איך שמתחילים את ההליך - נמצא בן הזוג הראוי", הרב מחייך.

"השנה הזו הרחיבה את הפעילות שלנו באופן משמעותי. אם במקומות רבים אומרים - הייתה לנו שנה של סגר, ברוך ה', לנו זו הייתה שנה של סדר. עשינו סדר בהרבה מאוד תחומים תוך שמירה על עיקרון שחשוב לנו לשמר: לתת תשובה הוליסטית. לא רק רפואית, לא רק הלכתית. זו תפיסת העולם שלנו. חשוב לנו למצוא פתרון לכל שאלה שעולה. שלא נעזור רק נקודתית לאדם מסוים, אלא נדע שבפעם הבאה כשתהיה פנייה דומה - כבר יהיה פתרון כללי. בכל יום ראשון בשבוע אנו מתכנסים ומתייעצים יחד, וכך אנחנו זוכים להוציא רעיונות מן הכוח אל הפועל עבור כל אחד הזקוק לנו".