הכול נפרד במשפחה

מה גרם למפגש המשפחתי התוסס של יום העצמאות להתחלק לארבע רשויות שבת?

יאיר יעקבי , ב' באייר תשפ"א

הכול נפרד במשפחה-ערוץ 7
יאיר יעקבי
צילום: שלומי יוסף

אנשים חושבים שליום העצמאות יש איזו סגולה להעלים בעיות חברתיות ולגשר ליום אחד על פני תהומות אידיאולוגיים ופערי השקפה עצומים. לצערי, מדובר בחזיון תעתועים ועבודה בעיניים. השנה על אחת כמה וכמה.

הכול התחיל כשסבתא שושי, הלוא היא חמות אשתי, התחילה בסבב שיחות כדי לארגן מפגש משפחתי ביום העצמאות דהשתא.

"עושים על האש אצל אחותך הקטנה", היא אמרה בשמחה.

"בעלה יהיה?" שאלתי בטון רציני.

"אני מניחה שהוא יהיה, מדובר בזוגיות פעילה", היא ענתה ביבשושיות.

"אם כך אני לא אוכל להצטרף השנה, אני והוא לא יכולים לדור בכפיפה אחת", אמרתי בקרירות.

"מה הבעיה?"

"מה הבעיה... הוא הצביע מחל ואני הצבעתי בנט", הסברתי.

"נו, אז מה?"

"תגידי, את לא בטוויטר?" שאלתי בחוסר סבלנות.

"טוויטר זה האינסטגרם למכוערים?" היא ביררה.

"בדיוק", עניתי.

"אז לא", ענתה החמות.

"נו בבקשה", סיכמתי בתרועת ניצחון, "אם היית, אז לא היית שואלת שאלות כאלה".

"אבל אני לא מבינה, הרי ליכוד זה ימין וגם בנט זה ימין", היא התגוננה.

בכל אופן, סיכמנו שהייתה שיחה טובה ונמשיך במאמצים משותפים להרכבת מפגש משפחתי.

שעתיים מאוחר יותר קיבלתי טלפון מהאחות המדוברת.

"אם בכל עת נוודא שאתם בחדרים נפרדים אז יש מצב שתבוא?" היא ניסתה לתווך.

"לא נעים לי להטריח, אבל אם אפשר שלא נחלוק חלל משותף באף שלב זה באמת מאוד יקל עליי להיות חלק", עניתי.

"מעולה", היא שמחה.

"עכשיו תגידי", שאלתי, "אבא יהיה?"

"ברור, למה שהוא לא יהיה? הוא נשוי לסבתא שושי", היא ענתה.

"אם ככה אני לא אוכל להצטרף השנה", הכרזתי, "אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת".

"מה הבעיה?" היא שאלה.

"מה הבעיה... הוא הצביע לסמוטריץ'", הסברתי.

"נו בסדר, סמוטריץ', בנט, כולם דוסים ימניים".

"הא!" צחקתי במרירות, "את כל היום בטיקטוק, זאת הבעיה שלך. מצביעי בנט ומצביעי סמוטריץ' לא יכולים לדור-"

"בכפיפה אחת, שמענו אותך", היא איבדה סבלנות לאוצר הביטויים המצומצם שלי, "אני מדברת על יום אחד, יום העצמאות. זה דווקא יום שצריך להתאחד בו".

"לא אנשים שנמצאים בקטבים כל כך מנוגדים!" עניתי נחרצות, "הרי סמוטריץ' כתב איגרת ובנט ענה במברק! היה בלגן שלם", נימקתי.

"טוב, נראה מה אפשר לעשות", היא ענתה והלכה להתייעץ עם סבתא שושי.

שעתיים מאוחר יותר קיבלתי טלפון מאחותי הגדולה.

"שמעתי שלמדת ביטוי חדש", היא אמרה.

"כפיפה אחת!" הכרזתי.

"כן כן", היא ענתה, "שמע מה נעשה, גם אבא לא מתלהב להיות איתך באותו חדר, אז נשים אתכם בחדרים נפרדים".

"ומה לגבי הגיס הליכודניק?" תהיתי לגבי הלוגיסטיקה של האירוע.

"הוא גם יהיה בחדר נפרד, יהיו שלושה חללים נפרדים ונעשה רוטציה".

"לא סומך עליו שיקיים את הרוטציה", יריתי.

"תצטרך לזרום, זה חשוב לאמא", היא ביקשה.

"בסדר גמור, אבל אני רוצה שבכל רגע נתון אני אהיה בכרמלית ואבא במקום פטור, או להפך, ככה שגם מבחינה הלכתית יהיה ברור שאנחנו בנפרד", פירטתי את התנאים.

"סגור", היא הסכימה.

"עכשיו תגידי..." שאלתי, "את גם מגיעה?"

"ברור שאני מגיעה", היא אמרה בשמחה.

"אם ככה אני לא יכול להגיע", הצהרתי.

"נו מה, אתה רציני??? אבל גם אני הצבעתי בנט", היא התגוננה.

"בסדר, אבל את הצבעת על דעת זה שהוא ילך עם ביבי ואני הצבעתי על דעת זה שיעשה מה שצריך כדי לא ללכת לבחירות. תהום פעורה בינינו!"

היו כמה שניות של שקט על הקו.

"אם הוא רק היה יפה מספיק לאינסטגרם..." שמעתי לבסוף את אחותי מסננת לבעלה.

"צריך למצוא פתרון, נשמה", אמרתי בקוצר רוח.

"שמע, אני לא יודעת אם יש לאביטל מספיק חדרים בשביל כולם", היא ענתה בכנות.

השיחה הגיעה למבוי סתום אז עשינו מה שתמיד עושים והכרזנו שהייתה שיחה טובה ושנמשיך במגעים קדחתניים כדי להרכיב את האירוע.

שעה אחר כך קיבלתי טלפון מאח שלי.

"העברנו את כל האירוע להדר דימול", הוא סיפר, "נפריד את האולם הגדול עם קיוביקלס כאלה שקופים של קורונה, ואז כל אחד יהיה בחלל נפרד משלו".

"חוץ מאבא שיהיה בכרמלית", בדקתי.

"נכון, חוץ מאבא שיהיה בכרמלית", הוא אישר.

"מצוין," עניתי, "סוף סוף, ככה נוכל להיות ביחד".

"אגב," הוא אמר עם סיום השיחה, "השכנים של אביטל גם יקפצו, מצביעי מרצ".

"נו, אלה חשוב שיבואו", עניתי בשמחה, "בסך הכול זה יום של אחדות".

jacobi.y@gmail.com