מתיישבים על הגדר

ראשי המועצות ביש"ע עומדים ומשתאים: למרות הרוב ההיסטורי של חברים בכנסת ה־24 שנחשבים לאוהדי ההתיישבות, הם רואים כיצד ההזדמנות הזאת הולכת ומתמסמסת בשל סכסוכים אישיים.

חגית רוזנבאום , ב' באייר תשפ"א | עודכן: 11:48

מתיישבים על הגדר-ערוץ 7
סער ואלקין עם מנהיגי ההתיישבות במושב גיתית
צילום: אורי לנז, פלאש 90

דומה שאף אחד לא צריך להסביר לחבר הכנסת זאב אלקין מהי חשיבותה של ההתיישבות ביהודה ושומרון ומהם האינטרסים הלאומיים של עם ישראל במדינתו. מי שפעל במרץ בתחום החקיקה למען עקורי גוש קטיף ולביטול חוק ההתנתקות, כיהן בראש השדולה למען ארץ ישראל בכנסת, נצפה מעל לא מעט במות ציבוריות ברחבי יהודה ושומרון ומנהל קשר הדוק עם ראשי המתיישבים, מכהן כיום כחבר כנסת מטעם 'תקווה חדשה'. מפלגה שעקשנותו של העומד בראשה, גדעון סער, עלולה להמיט אסון על כל מפעל ההתיישבות.

גם מספר 11 ברשימתו של סער אמור למצוא את עצמו בדיסוננס ערכי מול הקונסטלציה הפוליטית הנוכחית. דני דיין היה מראשי תנועת התחיה ועשה קדנציה משמעותית כיו"ר מועצת יש"ע. כעת הוא עומד מאחורי מנהיג פוליטי שכאמור מציב את הפרסונל (או ליתר דיוק, שלילתו) בראש סולם העדיפויות הערכי שלו, גם על חשבון כל הערכים הלאומיים שבהם האמין עד כה.

מבחינתו של דיין, שטוען כי אין לו מה להוסיף בנושא, הקושיה כלל לא מובנת. סער הצהיר מיומה הראשון של המפלגה החדשה כי לא יישב בממשלה תחת נתניהו, והדברים נאמרו לציבור במפורש במהלך כל תקופת הבחירות, גם על ידי דיין עצמו. על השאלה איך הדבר עולה בקנה אחד עם עמדותיו האידיאולוגיות, כמי שהוביל בזמנו את מועצת יש"ע, הוא העדיף לא לענות.

ראשי המועצות ביהודה ושומרון מצאו עצמם תוהים ומאוכזבים. אלקין, דיין ואפילו סער עצמו נחשבו מאז ומעולם בשר מבשרה של ההתיישבות, ולכל הפחות תומכים מובהקים שלה. העובדה כי דווקא 'תקווה חדשה' עלולה לרסק את המפעל הערכי שהם מנהלים קשה לעיכול, והם עדיין מצפים שאנשיה ישובו לעשתונותיהם.

"גדעון, דני וזאב הם אנשים יקרים ורבי זכויות בעשייה למען ההתיישבות", מקדים ראש מועצת בנימין ישראל גנץ. "יחד עם זה יש כמה נקודות שמאוד מקוממות אותי במצב שנוצר". ועוד לפני דיבורים על מדינה פלשתינית או עקירת יישובים, גנץ חרד קודם כול לשלומה של הדמוקרטיה בישראל. "הדמוקרטיה היא תורת האיזונים. לכל מפלגה יש את המשקל שלה, את סט הערכים שלה, ולבסוף בונים את הממשלה באופן שמאזן בין הערכים. ברגע שבמקום שיח של ערכים מתקיים שיח פרסונלי, הדמוקרטיה מתרסקת. אין יותר יכולת ליצור איזונים, כי היום זה לא ביבי ומחר זה לא מישהו אחר. הדבר הזה יכול לדרדר את המדינה לתהום. זה לא משנה לי בכלל אם זה נגד ביבי או נגד מישהו אחר, אבל העובדה שהכול נשען על כן או לא אדם מסוים לא מאפשרת להרכיב ממשלה. מדינת ישראל כבר שילמה על כך מחיר כבד בשנתיים האחרונות, שבהן היא איבדה את השפיות. שנתיים אין פה ממשלה כי במקום לדבר על ערכים מדברים על אנשים". גנץ מזכיר את מקרה ליברמן, שלפני ארבע שנים שבעת המנדטים שלו בתוספת רק לא ביבי יצרו כאוס פוליטי שהכניס את המדינה לחוסר תפקוד, "ועכשיו סער עושה אותו דבר".

אבל מדוע בעצם יש לך טענות כלפיו? הוא ממלא את הבטחתו לבוחר.

"אני מבין מצוין שלפני הבחירות הם אמרו מה שאמרו כדי להציג אלטרנטיבה. אבל בפועל, קהל הבוחרים שלו רוצה ממשלת ימין. אלה הערכים שלו. מי שרצה ממשלת שמאל הצביע ללפיד".

סער טוען שיוכל להקים ממשלה ימנית גם בלי נתניהו.

גנץ לא מצליח לספור רוב ימני מוצק בממשלה החלופית שסער מציע. "אם הוא הולך לממשלה בלי נתניהו, זו לא ממשלת ימין, וכל האחריות לתוצאות עליו. כל מה שיכולנו להשיג ולא השגנו בגללו – ריבונות, הסדרת ההתיישבות ועוד. אני אומר: תיכנס לממשלה עם נתניהו ותציג רשימת תנאים, אדרבה. דבר בערכים, אגף את הליכוד מימין. אני קורא לאותם אנשים יקרים לשוב הביתה במובן הערכי, שלשמו רצו ונבחרו. באנו לחזק את ההתיישבות וארץ ישראל וזו חובתנו".

"ראש הממשלה צריך לשחרר"

יו"ר מועצת יש"ע, דוד אלחייני, הפתיע רבים כשלפני הבחירות האחרונות הודיע שהוא עוזב את הבית הפוליטי הוותיק שלו בליכוד ועובר לתמוך בגדעון סער ובמפלגתו. אלחייני מציג זווית משלו לסבך הפוליטי שנוצר בין נתניהו לסער, ובעיקר לפתרון הדרוש. כתומכו של סער הוא אינו מבקר כלל את סירובו להיכנס לממשלה תחת נתניהו, גם במחיר הערכי שצעד כזה עלול לגבות. "אני דווקא מעריך ומכבד מאוד את העמידה שלו במילה. אני מכיר את גדעון הרבה שנים, הוא איש ארץ ישראל וההתיישבות יקרה לליבו לא פחות מהרבה ליכודניקים אחרים, אבל הוא מעולם לא הטיל דופי במילה שלו. צריך להעריך סוג כזה של מנהיגות, להבדיל מנתניהו שלפני הבחירות הצהיר שבשום אופן לא תהיה ממשלה בתמיכת רע"מ ועכשיו מטעה את הבוחרים".

בכל זאת, כיו"ר מועצת יש"ע אתה לא חרד לתוצאה שתהיה לאמינותו של סער מבחינת ההתיישבות?

אלחייני מציע מתווה משלו להצלת הימין: "אני כראש מועצה יודע מה זה לעבוד בהעדר תקציב. אנחנו משוועים לממשלה יציבה. יש עכשיו אפשרות להקים ממשלה ימנית יציבה כמו שלא הייתה לנו בשנים האחרונות. ממשלה שתיתן זריקת עידוד להתיישבות שעומדת בפני אתגרים לא פשוטים: המלחמה על שטחי C, פיתוח תשתיות, הסדרת ההתיישבות הצעירה. כל זה יקרה רק אם ראש הממשלה יגיד: אני מבין שאני מונע הקמת ממשלת ימין של 65. אני אזוז, והליכוד ישלוט. ככה כולם ייכנסו לממשלה. זו הבקשה שלי ממנו: תעמיד את המדינה ואת הליכוד לפניך. ארבע מערכות בחירות לא הקמת ממשלה, אין סיכוי שתצליח כעת".

אלחייני מודה שממשלה עם מרצ והעבודה אינה אפשרות רצויה מבחינתו, אבל הקמת ממשלת ימין יציבה אפשרית רק באמצעות ויתור של נתניהו. "סער לא יחזור בו מההתחייבות שלו ונתניהו ממילא חוזר בו מההתחייבויות שלו. ראש הממשלה צריך לשחרר וללכת להיות נשיא". אלחייני מחדד נקודה נוספת ביחס לנתניהו: "הייתי עושה הכול כדי לשנות את דעתו של סער, אפילו הייתי עוזב אותו, אילו הייתי יודע שנתניהו יקדם את האידיאולוגיה של הימין. 12 שנה, מה קיבלנו ממנו? עשרה חודשי הקפאה, שתי מדינות לשני עמים, חאן אל־אחמר, הקפאה תכנונית, שרטוט גבולות המדינה הפלשתינית. את מסקנות הוועדה שהוקמה להסדרת ההתיישבות הוא זרק לפח. ראש הממשלה משתמש בליכוד למאוויים האישיים שלו, הוא לא איש ימין. האפשרות שהוא יזוז היא האפשרות היחידה, כך שמחר יכולה לקום ממשלת ימין עם הליכוד, בנט וסער".

לכבד את כללי המשחק

פנחס ולרשטיין אומנם כבר לא מכהן בתפקיד רשמי במועצת יש"ע, אך גם הוא חרד לעתיד ההתיישבות תחת השרביט הפוליטי של ממשלת לפיד־בנט־סער. "כואב הלב", הוא משתף בדאגתו, "צריך לעשות כל מה שאפשר כדי לשכנע את סער והחבורה שלו. כששוקלים את היתרונות והחסרונות של נתניהו מול כל האתגרים שמדינת ישראל ניצבת בפניהם, ולאו דווקא בתחומי הימין, נשאלת השאלה מה החלופה. צריך מי שיעמוד מול לחצי בית הדין בהאג, מישהו שיתמודד עם האיום האיראני. מה החלופה? שחקן? אחד שנוסע לחו"ל ביום השואה? לביבי יש חסרונות, אבל צריך לשים אותם במאזניים כשעל הכף השנייה כל הנושאים האחרים".

אי אפשר להקים ממשלת ימין בלי נתניהו והליכוד?

"אין אפשרות שזה יהיה ימין. במקרה כזה יהיו מוכרחים את לפיד ואת העבודה, מפלגה שבראשה עומדת אישה שרוצה להחליף את ההמנון. זה לא יהיה ימין".

ולרשטיין גם מזכיר כי כללי המשחק הדמוקרטי מחייבים שיתוף פעולה בהקמת ממשלה עם נתניהו, שכן זהו המימוש האמיתי של רצון רוב הבוחרים. "הרוב המוחלט של עם ישראל, 70-65 מנדטים, הצביעו לימין, ציבור דתי וימני. למרות הקמפיין הממושך נגד נתניהו, העם אמר את דברו בצורה ברורה. רוצים להציב תנאים לביבי – זה לגיטימי, אבל אוי לנו אם תהיה ממשלה שתוותר על עקרונות ציוניים. בערב יום העצמאות, החג היהודי הזה, אתם רוצים לרסק במו ידיכם את שיבת ציון".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com